פרופ' בלה קאופמן מבכירות אונקולוגיות סרטן השד בעולם, שניהלה עד חודש מארס השנה את המכון לאונקולוגיה של השד ב"שיבא", נפטרה לפנות בוקר. בת 64 היתה במותה. היא הותירה אחריה את בעלה יוסי, שני ילדים ונכדה.
עוד בעניין דומה
את הראיון האחרון שלה העניקה פרופ' קאופמן ל"דוקטורס אונלי" ב-8 במארס 2021. היא סיפרה בין היתר על שיחת הטלפון ששינתה את מהלך חייה: ב-2000 שימשה אונקולוגית ב"שערי צדק" ואז טלפן אליה מי שהיה אז מנהל "שיבא", פרופ' מרדכי שני, והציע לה להקים במרכז הרפואי בתל השומר את יחידת השד הראשונה בישראל. "זו היתה הצעה שאי אפשר לסרב לה", סיפרה פרופ' קאופמן, "הזדמנות יוצאת דופן לשלב בין תחום האונקולוגיה בו בחרתי להתמחות, לבין הרצון לקדם ולהאיץ את המחקר והטיפול בסרטן השד ובעיקר סרטן שד תורשתי".
ב-2013 התכבדה בפרס על פעילותה ההומניטארית בכנס השנתי של ASCO - האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה קלינית. זו היתה הפעם הראשונה שפרס זה הוענק לרופא שאיננו אזרח ארה"ב, פרס הוקרה הוא על פעילות הומניטרית המוענק לרופא אונקולוג הפועל מעבר לתפקידו, המעניק שירות וטיפול יוצאי דופן לקבוצות מטופלים חלשות ומוביל פעילות הומניטארית התנדבותית". פרופ' קאופמן זכתה בפרס על "פועלה בהענקת טיפול לקבוצות מטופלים הנמצאים בקשיים, בהתנדבות. היא ראתה בכך תחושה של שליחות לשגרה היומית השוחקת.
בתחום המחקר התמקדה במוטציות הקשורות לגן BRCA1/2 וגם עסקה בניסויי תרופות חדשות לסרטן השד.
ב-2018 נבחרת פרופ' קאופמן לאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל בדירוג של כתב העת "פורבס" הודות לשורה ארוכה של הישגים שנרשמו לזכותה: הכשירה דורות של רופאים ורופאות צעירים, טיפלה בעשרות אלפי חולות סרטן שד, הובילה מחקרים קליניים בינלאומיים במסגרתם זכו המטופלות לקבל טיפול תרופתי כחמש עד שבע שנים לפני שהן הוכנסו לסל התרופות. היא גם כתבה את הפרוטוקול לתרופה ביולוגית, שבסופו של מאבק גדול בהובלתה נרשמה על ידי ה-FDA כתרופה לטיפול בסרטן השחלה.
ב"שיבא", בהדרגה, היא בנתה מודל IPU עבור מרכז השד – מכון המאגד בתוכו צוות רפואי רב תחומי, שהיווה דוגמה למכוני שד אחרים שקמו לאחר מכן בבתי החולים השונים בארץ.
עוד סיפרה בראיון האחרון כי "מהרגע הראשון שבו עסקתי באונקולוגיה, חרה לי מאוד שיש יותר גברים מנשים העוסקים במקצוע. באחד הכינוסים האונקולוגיים נעמדתי באמצע אחד הדיונים והבעתי מחאה על כך שהפנל על הבמה היה גברי ברובו. על אף ההתקדמות שחלה במעמד האישה, נשים עדיין נתקלות בתקרות זכוכית כמעט בכל מקום אבל מאז המצב הרבה יותר טוב אלא שעדיין יש הרבה עבודה כדי להשיג שוויון מלא בין גברים לנשים בכל תחומי החיים, בוודאי ברפואה, ועל אחת כמה וכמה בתחום האונקולוגי. יש מקום ליותר נשים בתפקידי ניהול בכירים".
במארס האחרון העבירה פרופ' קאופמן את ניהול המכון שהקימה והובילה ב"שיבא" לידי ד"ר עינב נילי גל-ים. בין תלמידותיה הבכירות האחרות ד"ר שני פאלוך-שמעון, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד ב"הדסה עין כרם". גם לאחר שפרשה רשמית מניהול המכון ב"שיבא" המשיכה ממש עד יומה האחרון להקדיש מזמנה להדרכת רופאים צעירים בעבודה הקלינית ובעיקר להרחבת קשרים בינלאומיים עם גופי מחקר מובילים בתחום לשם פריצות דרך טיפוליות בסרטן שד גרורתי.
באפריל השנה עוד הספיקה פרופ' בלה קאופמן להיבחר יחד עם ד"ר גיא שלו ליושבת ראש של עמותת רופאים לזכויות אדם. בעבר שימשה כחברת הוועד המנהל של הארגון הזה.
עם היוודע דבר מותה פרסם האיגוד האונקולוגי הודעת השתתפות בצער המשפחה, אותה הביעו חבריה ועמיתים לעבודה. "היא היתה לאורך שנים ארוכות מעמודי התווך של האיגוד האונקולוגי הישראלי", אמר פרופ' גיל בר סלע, מנהל מערך האונקולוגיה וההמטולוגיה במרכז הרפואי העמק בעפולה.
עמיתיה של פרופ' קאופמן ב"שיבא", פרופ' רענן ברגר וצוות המרכז לרפואת הסרטן ב"שיבא", מסרו הבוקר: "בצער רב ובלב כואב אנחנו נפרדים מפרופ' בלה קאופמן. פרופ' קאופמן, מחלוצות אונקולוגיית השד בארץ ואחת המובילות בתחומה בעולם, היתה מורת דרך ומנטורית לדורות של אונקולוגים בישראל. היא הקימה את יחידת אונקולוגיית השד הראשונה בארץ שזכתה למוניטין הבינלאומי הגבוה ביותר. במהלך הקריירה שלה זכתה בהכרה בינלאומית מקיר לקיר, ורק ביום שלישי האחרון השתתפה בטקס קבלת פרס Basser היוקרתי.
"מעבר לכל אלה פרופ' קאופמן היתה רופאה וקלינאית נפלאה ואהובה מאוד על אלפי מטופלות שלה, כמו גם על כל עמיתיה והצוותים שעבדו איתה. בלה תחסר לנו מאוד. יהי זכרה ברוך".
מעמותת רופאים לזכויות אדם נמסר: "אנו כואבים ומבכים את הליכתה של ד"ר בלה קאופמן, מבכירות האונקולוגיות בישראל, מתנדבת וחברת הוועד המנהל של העמותה מזה שנים ארוכות, ויושבת הראש שלו במותה. בלה היתה התגלמות הרופאה שהיא מגדלור לכולנו: מקצוענית מהמעלה הראשונה, בעלת מחויבות בלתי מעורערת לשוויון בבריאות ולזכויות אדם, ונפש שכולה אהבת אדם, רגישות ועזרה לזולת.
"לאורך השנים ליוותה כמתנדבת בעמותה את כולם - פלסטינים שנזקקו לטיפול רפואי בישראל, מבקשי מקלט ופליטים ללא ביטוח בריאות, נשים קורבנות סחר בבני אדם שעברו זוועות במסען לישראל, וחיילים שנפגעו בניסוי האנתרקס. לכולם סייעה במסירות אין קץ ועם התכונות שכה אפיינו אותה: אנושיות וכנות, חדות אבחנה לגבי המצבים האנושיים המורכבים כל כך שאותם ליוותה, ובעיקר היכולת להיכנס ללב ולומר בדיוק את הדבר הנכון בזמן הנכון, תוך שהיא מצליחה במילה אחת להפיג מתחים ולחבר בין אנשים.
"הקהילה הרפואית וקהילת זכויות האדם בישראל איבדו את אחת החברות החשובות בהן. אנחנו נוסיף לקדם את השינוי שלמענו פעלה בלה תוך שהיא עבורנו מודל לחיקוי ומקור השראה".
הלווייתה של פרופ' בלה קאופמן תתקיים היום (ה', 13.5.2021) בבית העלמין תל מונד, בשעה 16:00.