מטרתו של מחקר זה הייתה להעריך את ההשפעה של שגדון מדומה (Chondrocalcinosis) של הברך, על הסיכון להגיע להחלפת מפרק תוך 5 שנים ולהתקדמות המחלה, בקרב מטופלים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית של הברך.
עוד בעניין דומה
מטופלים שסבלו מתסמינים של דלקת מפרקים ניוונית של הברך ללא רקע של החלפת מפרק מלאה (ירך או ברך), גויסו למחקר זה מאוכלוסיית העוקבה המכונה KHOALA. נעשה שימוש ברגרסיית הסיכונים היחסיים על שם קוקס (Cox) ובמודלים של משוואת אומדן כללית. זאת לצורך השוואה של הזמן מרגע ההכללה למחקר או מרגע אבחון דלקת מפרקים ניוונית ועד להחלפת מפרק מלאה, בין מטופלים עם או בלי שגדון מדומה של הברך בעת ההכללה. אצל מטופלים ללא היארעות של החלפת ברך מלאה, בוצעה רגרסיה לוגיסטית בכדי לבחון את הקשר בין שגדון מדומה לבין התקדמות המחלה מבחינה הדמייתית (לפי מדד קלגרן-לורנס), או החמרה לפי מדד ייעודי להערכת דלקת מפרקים (Western Ontario and McMaster Universities Arthritis Indexי[WOMAC]) עבור כאב כתוצאה מדלקת מפרקים ניוונית, או תפקוד בין שנים 0 ו-5. בוצע אומדן של יחסי סיכונים ורווחים ברי-סמך 95%. ניתוחי הנתונים הותאמו לגיל, מגדר, מדד מסת גוף, ניקוד WOMAC, ומדד קלגרן-לורנס.
בין 656 המטופלים שנכללו, 93 (14.2%) סבלו משגדון מדומה של הברך, ו-91 מטופלים (13.9%) עברו החלפת ברך מלאה במהלך תקופת המעקב. הסיכון להחלפת ברך מלאה לא הושפע מנוכחות של שגדון מדומה של הברך (יחס סיכונים 1.26, רווח בר-סמך 95%, 0.74-2.17). תוצאות דומות הושגו עבור הסיכון להיארעות של החלפת מפרק מלאה (יחס סיכונים 1.14, 0.68-1.92). עבור מטופלים ללא היארעות של החלפת ברך מלאה, שגדון מדומה של הברך לא השפיע על הסיכון להחמרה במדד קלגרן-לורנס (יחס סיכויים 0.9, 0.4-1.7) או במדד WOMAC מבחינת כאב (יחס סיכויים 1.1, 0.7-1.4) או תפקוד (יחס סיכויים 0.9, 0.4-2.0).
החוקרים הסיקו שבקרב מטופלים הסובלים מתסמינים של דלקת מפרקים ניוונית של הברך, נוכחות שגדון מדומה לא השפיעה על הסיכון להחלפת מפרק או להתקדמות המחלה לאחר 5 שנים.
מקור:
Latourte, A. et al. (2019). Arthritis & Rheumatology. doi: 10.1002/art.41186.