הפעולה הפנימית של המעי, במהלכה משפיעים יחדיו הגוף והמיקרוביום על תפקוד מערכת העיכול ועל הבריאות הכללית, נותרת חמקמקה. באמצעות האינטרקציות הכימיות במעי, והמיקרוביוטה שבתוכו, נוצרים פחמן דו-חמצני, מימן, מתאן ומימן גופרתי, כמו גם מגוון גזי שארית (Trace Gases).
עוד בעניין דומה
תיאור מדויק של גזי מעיים אלה, ושל תגובותיהם לשינויים תזונתיים יכולים לחשוף את פעולת מיקרוביוטת המעי ותוצריה, ואת השפעתה על בריאות האדם. ישנם כלים שונים שפותחו לטובת מדידת גזי מעיים אלה, ביניהם טכנולוגיית כמוסות חישת-גז (Gas-sensing capsule) שפותחה לאחרונה.
גזים אלו יכולים, כתלות בסוגם, ריכוזם ונפחם, לעורר או להקל על תסמינים בטניים. כמו כן, יש להם השפעות פיזיולוגיות, פתוגניות וטיפוליות.כתוצאה מכך, הגדרת פרופילים לגזי המעיים, ואף ויסותם בהמשך, יכולים להוות כלים רבי עוצמה למניעה ו/או טיפול במחלות שונות של דרכי העיכול.
האינטראקציה בין המיקרוביוטה, המרכיבים הכימיים ומצעי התסיסה (Fermentative substrates) של המעיים מושפעים בעיקר מצריכה תזונתית. על כן, שינוי תזונתי, שבתורו יגרום לשינוי פרופילי גז, מהווה גישה טיפולית מרכזית להפרעות במערכת העיכול.
לסיכום, הבנה משופרת של האינטראקציות המורכבות במעיים אשר מייצרות גזים, תשפר את היכולת שלנו למנוע, לאבחן, לטפל ולפקח על הפרעות רבות במערכת העיכול.
מקור: