חדשות

שלושה חוקרים בתחום הביו-רפואה יקבלו את פרס א.מ.ת לשנת 2019

מחקריהם של הזוכים - פרופ' מיכל שוורץ, פרופ' יאיר רייזנר ופרופ' ינון בן נריה - תרמו רבות למאמץ למציאת פתרונות טיפוליים עתידיים לסרטן דם, אלצהיימר ודמנציה

פרופ' בן נריה. אחד מחוקרי הביו–רפואה הבולטים בישראל, רשם הישגים חשובים בחקר הסרטן, בהם פיתוח תרופה ביולוגית ללוקמיה (AML)

שלושה מבין 11 חתני וכלות פרס א.מ.ת לשנת 2019 הם חוקרים בתחום הביו-רפואה שמחקריהם תרמו רבות למאמץ למצוא פתרונות טיפוליים עתידיים לסרטן דם, אלצהיימר ודמנציה. טקס הענקת הפרסים, בחסות ראש הממשלה, יתקיים בשבוע הבא בירושלים.

שלושה החוקרים בתחום הביו-רפואה הם: פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן, פרופ' ינון בן נריה מהאוניברסיטה העברית ופרופ' יאיר רייזנר, גם הוא ממכון ויצמן.

פרס א.מ.ת (אמנות, מדע, תרבות) מוענק מדי שנה על הצטיינות והישגים אקדמאיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה. הפרס, בגובה מיליון דולר, ממומן על ידי קרן א.מ.נ - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, בחסות ראש ממשלת ישראל. הפרס מנוהל על ידי ועדת הפרס, המורכבת מנציגי הקרן ונציגי ראש הממשלה. יו"ר ועדת פרס א.מ.ת - שופט ביהמ"ש העליון (בדימ') מר יעקב טירקל. המועמדים לקבלת הפרס הם אזרחי מדינת ישראל ותושביה או אזרחי מדינת ישראל שאינם תושביה, אם עבודתם שבגינה מוצע לזכותם בפרס נעשתה במדינת ישראל.

תפקידה החיוני של המערכת החיסונית לתפקוד המוח

פרופ' מיכל שוורץ קנתה לה שם עולמי בתחומה, עוסקת בחקר הנוירו-אימונולוגיה - הדיאלוג שבין המערכת החיסונית לבין המוח. בעבודתה החלוצית הראתה כי בניגוד לתפישה שהיתה מקובלת שנים רבות, המערכת החיסונית תומכת בתפקודו של המוח הבריא וחיונית לריפוי המוח הפגוע והחולה. במחקריה הניחה את הבסיס ברמה עולמית לפיתוח גישות מחקריות וטיפוליות חדשות בתחום מחלות המוח בכלל ובאלצהיימר ושיטיון (דמנציה) בפרט.

פרופ' מיכל שוורץ. זוכת פרס א.מ.ת על מחקריה פורצי הדרך לגבי תפקידה החיוני של המערכת החיסונית לתפקוד המוח וריפויו

פרופ' שוורץ, ילידת הארץ, בת לאב ניצול שואה ואם ילידת הארץ, אם לארבעה וסבתא לשמונה. היא נשואה לפרופ' מיכאל אייזנבך, כיהנה עד לשנה שעברה כנשיאת האגודה הבינלאומית לנוירו-אימונולוגיה. השפעת פרסומיה הרבים על הקהילה המדעית משתקפת בפקטור הציטוטים שלה (105 לפי "גוגל סקולר") ובפרסים רבים שבהם זכתה על הישגיה המדעיים. בספרה, שראה אור בהוצאת ייל ב-2015 - Neuroimmunity: A New Science That Will Revolutionize How We Keep Our Brains Healthy and Young ותורגם לארבע שפות, נכתב: "יש חשיבות לשמירת מערכת חיסונית בריאה כדי לשמור על מוח ונפש בריאים למרות שנים של שימוש ובלאי וזאת מסיבה פרוזאית: את הלב, הכליות, הכבד ועוד איברים ניתן כיום להשתיל. את המוח ואת חוט השדרה, אי אפשר יהיה לעולם להחליף לגמרי".

בין נימוקי ועדת הפרס נאמר: "פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' שוורץ על מחקריה פורצי הדרך לגבי תפקידה החיוני של המערכת החיסונית לתפקוד המוח וריפויו וכן על פיתוח דרכים מהפכניות לניצול המערכת החיסונית (אימונותרפיה) כדי לטפל במחלות מוח ניווניות חשוכות מרפא".

השתלת מח עצם גם מתורמים בעלי התאמה חלקית בלבד

פרופ' יאיר רייזנר, לשעבר ראש החוג לאימונולוגיה במכון ויצמן ונשיאה הראשון של האגודה הישראלית לתאי גזע, הוביל את פיתוח השתלת מח העצם גם מתורמים בעלי התאמה חלקית בלבד - מהלך שהרחיב דרמטית את מעגל התורמים האפשריים לכלל האחים, ההורים והילדים של הנתרמים ובכך הוליד מפנה - תחילה בטיפול ב"ילדי בועה" ולאחר מכן בחולי סרטן הדם. בשנים האחרונות הרחיב את מחקריו לאפיון תאי גזע של הריאה שעשויים לאפשר שיקום ריאות פגועות.

פרופ' יאיר רייזנר. מחקרו החלוצי באימונולוגיית ההשתלות הוביל להישגים קליניים יוצאי דופן בפיתוח השתלות תאי אב המטופיוטיים לחולים שלא נמצא להם תורם מתאים

הוא יליד תל אביב, בן 71, ומחקריו כבר זיכוהו בשלל פרסים ביניהם, פרס מורטימר מ. בורטון למחקר יוצא דופן בהשתלת מח עצם ודם מהאגודה האמריקאית להשתלות מח עצם; פרס המדע על שם MechtildHarf של העמותה הגרמנית DKMS, המוענק לחלוצים ופורצי דרך בתחום השתלת מח העצם; מדליית יאפ דה גרף מטעם אוניברסיטת ליידן בהולנד; פרס ע"ש א'וריילי מטעם "סלואון קטרינג" על מפעל חיים באימונולוגיה של השתלות מח עצם; פרס אביש–פרנקל למצוינות במדעי החיים ופרס רפפורט לחוקר בכיר בתחום הביו–רפואה.

בשנת 2003 בחרה בו "רשת הטכנולוגיה העולמית" לאחד מחמישה אנשים בתחומי הבריאות והרפואה שלעבודותיהם הסיכוי הגבוה ביותר להיות בעלות ערך ארוך טווח.

בהחלטת ועדת הפרס לגביו נאמר: "פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' רייזנר על מחקרו החלוצי באימונולוגיית ההשתלות שהוביל להישגים קליניים יוצאי דופן בפיתוח השתלות תאי אב המטופיוטיים לחולים שלא נמצא להם תורם מתאים ועל תרומתו החשובה לטיפול במגוון ממאירויות המטולוגיות, בעיקר בסוגים שונים של לוקמיה. פיתוחן של ההשתלות בשיטה שהוביל, מאפשר למצוא תורם לכל חולה, ובכך הביא להבראתם של אלפי חולים".

פיתוח מולקולות מעכבות העברת אותות וגישה חדשה לטיפול במחלת הסרטן

פרופ' ינון בן נריה מוכר כאחד מחוקרי הביו–רפואה הבולטים בישראל, רשם הישגים חשובים בחקר הסרטן, בהם פיתוח תרופה ביולוגית ללוקמיה (AML) שהגיעה לשיעור ריפוי של 50% במודל מחלה בעכבר ונכנסת עתה לניסוי קליני שיתבצע החל מהחודש הבא בבני אדם במרכז הסרטן "ממוריאל סלואן קטרינג" בני יורק. כמו כן עסקו מחקריו בפיענוח הקשר המולקולרי שבין המערכת החיסונית לבין התפתחות הסרטן ובזיהוי סוג חדש של דלקת סמויה המאפיין רבע מסוגי הסרטן.

פרופ' בן נריה הוא בוגר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, שירת בצה"ל כרופא קרבי והשלים דוקטורט באימונולוגיה במכון ויצמן. ב-1986 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית בירושלים לאחר תקופת מחקר ב-MIT במחיצת חתן פרס נובל דייויד בלטימור.

בין השאר זכה ב"פרס רפפורט" למחקר ביו-רפואי, בפרס שפר של אוניברסיטת קולומביה לחוקר מצטיין, בפרס המייסדים של חברת טבע ובפרס לנדאו של מפעל הפיס. מאז 1995 הוא ראש קתדרת בלומנטל לחקר הסרטן באוניברסיטה העברית וכן חבר בארגון האירופאי לביולוגיה מולקולרית, ובעשור האחרון יו"ר ההנהלה המדעית של המרכז למצוינות בחקר אותות ביולוגיים באוניברסיטת פרייבורג בגרמניה וכפרופסור נלווה באוניברסיטת ג'יאו טונג בשנחאי.

בין נימוקי ועדת הפרס נאמר: "פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' בן נריה על תרומתו להבנת תהליכי העברת האותות בתאי המערכת החיסונית, ובפיענוח מנגנוני העברת אותות בלתי תקינה בתאי סרטן, וכן על ההבנה המנגנונית העמוקה שאליה הובילו מחקריו הבסיסיים ששימשו לפיתוח מולקולות מעכבות העברת אותות וגישה חדשה לטיפול במחלת הסרטן".

שאר חתני וכלות פרס א.מ.ת לשנה זו הם: במדעים המדויקים - פיזיקה וחלל: פרופ' מרדכי שגב מהטכניון ופרופ' צבי פירן מהאוניברסיטה העברית; במדעי הרוח - היסטוריה כללית: פרופ' זאב קדר מהאוניברסיטה העברית ופרופ' מיכל סובל מאוניברסיטת חיפה; במדעי החברה - מדעי המדינה ואסטרטגיה: פרופ' עזר גת מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אבנר דה שליט מהאוניברסיטה העברית. בפרס תרבות ואמנות - תרגום שירה וספרות: ד"ר חנה עמית כוכבי ממכון ון-ליר בירושלים וד"ר דוד ויינפלד מהאוניברסיטה העברית.

נושאים קשורים:  פרס א.מ.ת,  פרופ' ינון בן-נריה,  פרופ' מיכל שוורץ,  פרופ' יאיר רייזנר,  חדשות
תגובות