דו"ח של משרד הבריאות על שיעור התפוסה הכללית הגבוה ביותר של מיטות, המשקלל לממוצע את כל הנתונים לגבי הנעשה בכלל המחלקות, עומד השנה בבית החולים הדסה עין כרם על 120.74%, ב"איכילוב" - 114%, ב"מעייני הישועה" על 109.21%, ב"שיבא" בתל השומר - 107.51%, ב"הדסה הר הצופים" - 102.95%, ב"לניאדו" - 100.78%, ב"שערי צדק" - 98.93%, ברמב"ם - 97.8%, במרכז הרפואי לגליל בנהריה - 92.48% וב"בילינסון" - 89.9%.
עוד בעניין דומה
נתוני הדו"ח שפורסמו ב"דוקטורס אונלי" מתייחסים לתקופה שבין ינואר לספטמבר השנה. כלומר, טרם חודשי החורף שבהם שיעורי התפוסה, והצפיפות בהתאם, גבוהים אף יותר.
בישראל כ-16 אלף מיטות אשפוז, כך שמדובר ב-1.8 מיטות לכל 1,000 נפש, שיעור נמוך משמעותית ביחס לממוצע במדינות ה-OECD עם 3.7 מיטות ל-1,000 נפש.
אז מה? האם איכות הרפואה נקבעת לפי המיטות? האם בית חולים צריך להיות מלון 5 כוכבים ואז איכות הרפואה תשתפר?
פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית קורא למיליוני אזרחי ישראל: "קחו עצה מרופא - אל תגיעו לבית חולים בישראל". לדעתי, חלה טעות חמורה בכותרת. היא היתה צריכה להיות: "קחו עצה מרופא - אל תגיעו לבית חולים ציבורי בישראל".
פרופ' ציון חגי מסיים את מאמרו כך: "משרד הבריאות מתיימר להיות מי שמייצג את ציבור המטופלים. עכשיו ברור מאי-פעם כי היחידים שנותרו במאבק להצלת המערכת ולפתרון מצוקת החולים הם המטופלים עצמם, בני משפחותיהם – והרופאים. ההסתדרות הרפואית לא תירתע מלהשמיע את קולה וממלחמה עיקשת על תקציבים. הגיע הזמן לגרום למי שמעדיפים לכתוב מילים מתחכמות דוגמת 'מענה סביר' – במקום פשוט לכתוב את ההמחאות הנכונות, שיאפשרו לתת מענה הולם".
למיטב ידיעתי, יש מאות אלפי תיקים פתוחים אצל החברות המבטחות בחשד לכאורה לרשלנות רפואית בבתי החולים. רק מזער מזה מגיע לפתחי בית המשפט. לכך לא יעזרו גם מיטות מצופות בזהב.
בעיית הרפואה בישראל הינה ברורה והובעה במאמרי להפריד צוותי בתיה"ח הציבוריים מהפרטיים. ובמאמרו של פרופ' צ'לו רוזנברג - צו השעה: הפרדה בין רפואה ציבורית לפרטית.
צודק פרופ' ציון חגי באומרו למנכ"ל משרד הבריאות: "הגיע הזמן לגרום למי שמעדיפים לכתוב מילים מתחכמות דוגמת 'מענה סביר', במקום פשוט לכתוב את ההמחאות הנכונות, שיאפשרו לתת מענה הולם".
אולם, טועה פרופ' חגי שההמחאות הללו צריכות להיות מיועדות לנדל"ן. ההמחאות הללו צריכות להיות מיועדות למומחים בכל המקצועות הקריטיים, בכל בתי החולים הציבוריים שיהיו באזורי הקרבות הרפואיים 24 שעות 7 ימים בשבוע - לא כונני טלפון ולא רופאים כוננים בבית. חייב להיות רופא מומחה בכל יחידה קריטית בבית החולים כמו מחלקות נשים, הרדמה, פגייה, טיפול נמרץ, חדר מיון ועוד. הרבה מאוד חיי אדם היו נחסכים במידה שהיה מומחה בבית החולים הציבורי בכל שעות היממה.
"השלמת ההכנסה" של הרופאים המומחים, באמצעות עבודה נוספת בבית חולים פרטי, אינה צריכה להיות על גופות החולים בבתי החולים הציבוריים. זו האמת ואין בלתה. מנכ"ל משרד הבריאות חייב, לדעתי, לחייב הימצאות רופא מומחה בכל בתי החולים הציבוריים בכל המחלקות הקריטיות בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע ולתגמל אותו מבלי שההסתדרות הרפואית תשים לכך מכשול לתגמול שאר הרופאים.
חולים מתים בבתי החולים עקב רשלנות רפואית שניתן היה ברובה למנוע במידה והיה רופא מומחה במקום, בכל יום מימות השנה ולא "בורח" אחרי הצהריים לבית חולים פרטי "להשלמת הכנסה". חופש העיסוק אינו גובר על "אל תעמוד על דם רעך".
בהצלחה למנכ"ל משרד הבריאות ביישום ההחלטה הכל כך פשוטה וכל כך צודקת: מומחה רפואי 24 שעות בכל ימות השבוע, בכל המחלקות הרפואיות הקריטיות בכל בתי החולים הציבוריים.
והערה אישית לסיום: במחלקה של פרופ' חגי (מחלקת נשים ויולדות בבית החולים קפלן) יש רופא מומחה שנמצא בבית החולים 24 שעות בכל ימות השנה (הן מומחה גינקולוגי והן מומחה בהרדמה). זו הבעיה האמיתית של הרפואה בישראל ופרופ' חגי יודע זאת מצוין.