אלרגיות למזון נפוצות במיוחד וכרוכות בסיכונים בריאותיים משמעותיים. נכון לעכשיו, הטיפול היחיד שאושר על ידי ה-FDA הוא במיוחד עבור אלרגיה לבוטנים. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The new England journal of medicine, החוקרים שאפו לבחון את היעילות והבטיחות של אומליזומאב בהשוואה לאינבו בהגברת הסבילות למספר אלרגנים למזון הנפוצים בסביבה קלינית.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בגישה מובנית, נבדקו 462 אנשים בגילאי 1-55, אלרגיים לבוטנים ולפחות שניים מהבאים: קשיו, חלב, ביצה, אגוז מלך, חיטה ואגוזי לוז. המשתתפים היו צריכים להגיב לתגר מזון עם 100 מ"ג או פחות של חלבון בוטנים ו-300 מ"ג או פחות מכל שני מזונות אחרים ביחס של 2:1 לקבלת אומליזומאב או אינו. הטיפול ניתן תת עורית כל 2 עד 4 שבועות במשך 16 עד 20 שבועות, בהתבסס על המשקל ורמות ה-IgE של המשתתף, ולאחר מכן חזרו על מבחני התגר עם מזון. נקודת הסיום העיקרית שנקבעה לניסוי הייתה צריכה של לפחות 600 מ"ג חלבון בוטנים מבלי לחוות תסמינים מגבילים במינון גם נקבעו: היכולת לצרוך לפחות 1000 מ"ג קשיו, חלב וביצה. כל אחד ללא תסמינים מגבילי מינון. השלב הראשוני כלל את 60 המשתתפים הראשונים, 59 מהם ילדים או מתבגרים, ולאחר מכן עברו להארכה של 24 שבועות בתווית פתוחה.
מתוצאות המחקר עולה כי 67% מהמשתתפים שקיבלו אומליזומאב (79 מתוך 118) עמדו בנקודת הסיום העיקרית של צריכת 600 מ"ג או יותר של חלבון בוטנים ללא תסמינים מגבילי מינון, והעלו משמעותית על קבוצת האינבו, שבה היו רק 7% (4 מתוך 59) שהשיגו זאת (P<0.001). נקודות הקצה המשניות העיקריות הראו מגמות דומות: קשיו (41% לעומת 3%), חלב (66% לעומת 10%) וביצה (67% לעומת 0%), P<0.001 לכולם.
החוקרים סיכמו כי טיפול באומליזומאב הגביר באופן משמעותי את סף התגובה לבוטנים ולאלרגנים נפוצים אחרים במזון בחולים בני שנה, מה שהופך אותו לאפשרות עדיפה על פני אינבו לניהול אלרגיות מרובות למזון. פרופילי הבטיחות היו דומים בין הקבוצות, למעט תגובות תכופות יותר באתר ההזרקה בקבוצת האומליזומאב.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
