חוסר היכולת של מדינת ישראל להכשיר את מספר הרופאים הנחוץ לה הוא עובדה קיימת. נכון להיום, מקבלת מדינת ישראל בכל שנה כ-2,000 רופאים חדשים, אך רק 800 מהם מסיימים את לימודיהם בפקולטות לרפואה בארץ. משרד הבריאות, בראשות האגף לתכנון אסטרטגי וכלכלי, עובדים בשנים האחרונות כדי להגדיל את המספר הזה ל-1,200, אך גם שם נתקלים בקשיים רבים. התוצאה היא שמדינת ישראל מסתמכת באופן עיוור על הסטודנטים הישראלים לרפואה בחו''ל על מנת לעבוד במספרים הנדרשים עבורה.
הסטודנטים הישראלים לרפואה בחו''ל נמצאים בשליחות כפולה. שליחותם הראשונה היא להפוך לרופאים ולעזור לאנשים. שליחותם השנייה היא לחזור לישראל ולהציל אותה מהמחסור החמור ברופאים שבפתח, שכעת הופך למוחשי יותר ויותר, לאור המצב המלחמתי המתמשך שמדגיש את חיוניותם. הסטודנטים יוצאים ללימודיהם המאתגרים בחו"ל עם תחושת שליחות למען ארצם, אך ככל שהשנים עוברות, התחושה נעלמת ומתחלפת בתחושת הפקרה מצד המדינה.
לימודי רפואה בחו"ל הם עניין יקר. הסטודנטים משלמים כחצי מיליון שקל על הלימודים. מנגד, קיימות תקנות של מס הכנסה שלא מאפשרות להם לקבל מלגות. הם לומדים במוסדות שמשרד הבריאות הכיר בהם באופן פרטני וחלקם אף מדורג גבוה יותר מהפקולטות הישראליות, ועדיין, הם נאלצים לעבור מבחן רישוי נוסף עם חזרתם ארצה. כאשר הם כבר חוזרים ארצה, הם כלל לא נחשבים סטודנטים ומשלמים את כל התשלומים המלאים, לעומת עמיתיהם הישראלים.
בסקר שנערך שערכנו בחטיבת הסטודנטים הישראלים לרפואה בחו''ל AIMS הפועלת תחת ארגון המדענים הישראלים בחו"ל ScienceAbroad, הסטודנטים נשאלו מהו הגורם שיעודד אותם לחזור ארצה. הכרה מצד המדינה היתה גורם שמעל 70% הצביעו עליו
לפני קרוב לשנתיים, ביוני 2022, עבר חוק הביטוח הלאומי המהווה סנונית ראשונה שתסייע מעט לאותם סטודנטים. על פי החוק, סטודנט ישראלי שלומד בחו"ל יזכה להפחתת תשלומי דמי הביטוח הלאומי באופן זהה לאלה של סטודנט הלומד בארץ. על אף שבחוק צוין באופן מפורש שעליו להיכנס לתוקף תוך כחודשיים מסיום חקיקתו – כלומר באוגוסט 2022, הנה אנחנו במרץ 2024, והוא עדיין לא יושם. בביטוח הלאומי, שאמור לתקנן את אותה חקיקת משנה, לא ממהרים לפעול כדי לקדם הטבה לכ-6,000 סטודנטים ישראלים לרפואה בחו''ל – הטבה קטנה שבכוחה לעשות הבדל גדול לטובת מערכת הבריאות הישראלית.
החוק הזה כמובן שאינו פותר את כל הבעיות והאתגרים עימם נאלצים להתמודד, לעתים שלא בצדק, הסטודנטים הישראלים לרפואה בחו"ל, אך הסיפור אצל הסטודנטים הישראלים בחו''ל הוא הרבה מעבר לזה. התנהלות הביטוח הלאומי מראה על הזנחה ברורה של עניינם. הפגנת חוסר החשיבות הזו מצד המדינה מקטינה משמעותית את רצונם לחזור ארצה עם תום הלימודים. בימים המורכבים בהם אנחנו נמצאים, התנהלות זו מצד גורמים רשמיים במדינת ישראל אינה מוסיפה. למרות העלייה באנטישמיות ובאנטי-ישראליות בקמפוסים עקב מלחמת חרבות ברזל, המדינה לא נותנת להם סיבות לחזור.
למרות העלייה המדאיגה באיבה כלפי ישראלים בקמפוסים, הסטודנטים הישראלים בחו"ל זוכים לרישיון לעסוק ברפואה באיחוד האירופאי ולעתים גם בארה"ב. מדובר בפיתויים שמושכים סטודנטים רבים
התחושות הקשות כבר באות לידי ביטוי בסקר שערכנו בחטיבת הסטודנטים הישראלים לרפואה בחו''ל AIMS הפועלת תחת ארגון המדענים הישראלים בחו"ל ScienceAbroad. הסטודנטים נשאלו מה הגורם שיעודד אותם לחזור ארצה, והכרה מצד המדינה היתה גורם שמעל 70% הצביעו עליו. למרות חוסר הנוחות בקמפוסים בחו"ל לאור העלייה המדאיגה באיבה כלפי ישראלים, אותם סטודנטים זוכים לרישיון לעסוק ברפואה באיחוד האירופאי ולעתים גם בארה"ב. מדובר בפיתויים שמושכים סטודנטים רבים.
על הגורמים הרשמיים להתחיל לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי. על הביטוח הלאומי לבצע ללא עוד דיחוי את תקנון חקיקת המשנה הנחוצה לטובת קבלת ההנחה. מעבר לכך, על המחוקקים לפעול להעברת תיקון לחוק זכויות הסטודנט שישווה את תנאי הסטודנט הישראלי לרפואה בחו''ל לעמיתו הישראלי. זו הצעת חוק שנמצאת כבר על שולחנם של מספר ח''כים מהקואליציה והאופוזיציה.
הכותב, תומר סבצ'ינסקי, הוא ראש חטיבת הסטודנטים הישראלים לרפואה בחו"ל AIMS Overseas של ארגון המדענים הישראלים בחו"ל ScienceAbroad, סטודנט לרפואה במוסד הרפואי הראשון בסנט פטרסבורג, רוסיה
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
