ההבדל בטמפרטורת הגוף בשינה ובערות אצל אנשים עם דיכאון גדול יותר מפי שניים בהשוואה לקבוצת הביקורת. כך עולה ממחקר שערכה קבוצת חוקרים מקליפורניה ופורסם לאחרונה בכתב העת Scientific Reports.
עוד בעניין דומה
במחקר בשנת 2020 על נגיף הקורונה, באמצעות טבעות מעקב כושר (fitness tracking rings), החוקרים מצאו כי הטבעת קלטה סימנים על פיהם ייתכן שהמשתתפים במחקר נדבקו בקוביד 2.75 ימים בממוצע לפני שאובחנו כחיובים לנגיף, אולם בנוסף, מצאו כי למשתתפים עם טמפרטורות גוף גבוהות בזמן ערות היו גם שיעורים גבוהים יותר של תסמיני דיכאון ותחושות דיכאון.
בימים הראשונים של מגיפת הקורונה, יותר מ-20,000 אנשים מ-106 מדינות נרשמו להשתתף במחקר TemPredict (תחזית טמפרטורה) בו ביקשו החוקרים לבדוק האם ניתן לאתר סימנים מוקדמים לקורונה באמצעות מכשירים לבישים שעוקבים אחרי מדדי כושר ובריאות.
20,880 המשתתפים במחקר ענדו טבעת למדידת נתונים כמו דופק, טמפרטורת גוף, רמות חמצן ומדדי כושר אחרים. במשך שבעה חודשים נאסף מידע הן מהטבעות והן מהמשתתפים שדיווחו בעצמם על רגשותיהם ובריאותם הנפשית בסקרים יומיים.
טמפרטורת גוף ממוצעת מדווחת עצמית (A) וטמפרטורת גוף דיסטלית (B) ממוצעת המוערכת על ידי חיישן לביש על פי קטגוריות T-Score של סימפטום דיכאון של PROMIS
"ניתוחים אלה חזרו על תוצאות קודמות שהראו כי טמפרטורת גוף בדיווח עצמי בשעות היום היתה קשורה לתסמינים דכאוניים רבים יותר והראו כי ההבדל בטמפרטורת הגוף בשינה ובערות גדול יותר מפי שניים אצל אנשים עם דיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת", אמרו החוקרים בכתבה על המחקר ב-Baltimore Sun.
חומרת הדיכאון במחקר סווגה לקל, בינוני וחמור באמצעות Patient Reported Outcomes Medical Information Systemי(PROMIS). למרות שלא ברור אם ויסות טמפרטורת גוף לקוי הוא סימפטום של דיכאון או להפך, החוקרים מציינים כי בעוד שמחזורי טמפרטורה משתנים באופן טבעי בגוף לאורך היום ולאורך זמן אצל אנשים ללא דיכאון, אנשים שחווים דיכאון מתקשים לקרר את גופם בתהליך טבעי.
"למיטב ידיעתנו, זהו המחקר הגדול ביותר עד כה לבחינת הקשר בין טמפרטורת הגוף, שהוערכה הן באמצעות שיטות דיווח עצמי והן בחיישנים לבישים, לבין תסמיני דיכאון במדגם רחב גיאוגרפית", אמר ד"ר אשלי מייסון, הכותבת הראשית של המחקר. לדבריה, הממצאים פותחים אפשרויות חדשות לטיפול בדיכאון.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
