מחקרים בגינקואונקולוגיה נעצרו בגלל המלחמה ומטופלות נפגעות

מאז תחילת המלחמה התקבלו בחברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית הודעות מארבעה מחקרים קליניים שונים, המודיעות על הפסקת המחקר בישראל בנימוק של "חשש מאספקת תרופות", כלומר, החברות חוששות כי ייתקלו בקשיים להעברת התרופות למחקרים בגלל המלחמה.

על המאבק להחזרת המחקרים של חברות תרופות שלהן אין נציגות ישראלית בארץ, סיפרה בר לוי, מנכ"לית העמותה "הבית של בר – למען נשים עם סרטן גינקולוגי" בדיון שנערך לאחרונה בנושא סרטן במהלך המלחמה בוועדת הבריאות של הכנסת. ההערכה היא שבכל חודש שבו מחקרים קליניים בינלאומיים כאלה נסגרים בישראל, נפגעות כ-15 מטופלות ישראליות.

המחקרים שנעצרו: Artistry-7/ ENGOT-Ov-68 – המיועד לחולות סרטן שחלה שלא מגיבות לפלטינום; STRO-002/ENGOT-Ov-79 - טיפול מסוג ACD למטופלות סרטן שחלה; Kartos/ENGOT En-21 - טיפול אחזקה למטופלות סרטן רירית הרחם עם מוטציה ב-p53 ו-Glorosia /ENGOT ov-76 - טיפול מסוג ACD בתוספת מעכב אנגיוגנזה למטופלות סרטן שחלה.

"זמן קצר מפרוץ המלחמה עודכנתי מהחברה לגינקולוגיה אונקולוגית כי התקבלו מכתבים המודיעים על הפסקתם של ארבעה מחקרים קליניים בישראל", מספרת לוי לדוקטורס אונלי.

"לא יכולנו לעבור על כך בשתיקה. שילבנו ידיים עם פרופ' צבי ואקנין, יו"ר החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית ועם פרופ' אילן ברוכים, יו"ר ועדת המחקרים של החברה, על מנת להבטיח את האינטרסים הישראליים ולייצג את המטופלות הישראליות בצורה הטובה ביותר".

בשלב הראשון נשלח מכתב חריף בדצמבר האחרון לחברות התרופות שעצרו את המחקר וכן להנהלת האיגוד האירופאי לגניקולוגיה אונקולוגית ובו נכתב כי לא קיימת סיבה ממשית להפסקת המחקרים וכי קשה להתעלם מעיתוי ההודעה. "התירוץ של 'חשש מאספקת תרופות' הוא תירוץ מגוחך. אנחנו עדים למגמה עולמית מדאיגה של העמקת הפגיעה בנשים ישראליות", נכתב.

לוי: "השמיים נשארו פתוחים לאורך כל המלחמה ומספר חברות התרופות אף התאגדו להוציא מטוסי שילוח מיוחדים על מנת להבטיח את אספקת התרופות לישראל". הטיעון של חברות התרופות שהפסיקו את המחקרים בישראל ושלהן אין נציגים בישראל אינו עומד במבחן המציאות.

עוד סיפרה לוי כי "לאחר מאמצים רבים, שני איגודים אונקולוגיים גדולים פרסמו הודעות תמיכה בישראל, ואף לאחר חלופת מכתבים ארוכה עם חברות התרופות והאיגוד האירופאי לגינקולוגיה אונקולוגית, עודכנו כי הפעילות המחקרית תחזור בצורה מסוימת. הפעילות כבר היתה אמורה לחזור השבוע, אך כעת החברה התנתקה לחלוטין ולא משיבה עוד לפניותינו".

העמותה מתכוונת להמשיך להפעיל לחץ על האיגודים על מנת לתת לחולות ישראליות סיכוי שווה לזכות לטיפולים נסיוניים ונציגיה אף נפגשו בשבוע שעבר עם נשיאות האיגוד האירופאי.

לוי מספרת: "לאחר רצף של פגישות בוינה עם נשיאת האיגוד הגינקואונקולוגי האירופאי, עם ראש הזרוע המחקרית של האיגוד וחוקרים ראשיים, שאחת מהן אף עתידה להגיע לביקור הזדהות עם ישראל לאור בקשתנו, נוכחתי לדעת כי חוץ מאשר להשתתף בצערנו ולשלוח עוד מיילים ומכתבים מנומסים לחברות התרופות, אין להם סמכויות.

"בשונה מאוקראינה או ממה שקורה באזורי מלחמה אחרים, ישראל היא תקדים וזה בזכות מערכת הביטחון החזקה שלנו. העולם לא מכיר את הביטוי 'שגרה בצל לחימה', הוא לא רגיל לקיים רצף טיפולי חרף פינוי אוכלוסיה ולא רגיל להוציא אספקת תרופות בצל התקפת טילים. בישראל, החיים ממשיכים וגם הסרטן ממשיך להתקדם, הוא לא עוצר בגלל המלחמה.

"לכן, מצופה שהמדינה תעשה כל מאמץ כדי לאפשר המשך תקין של הפעילות המחקרית ובראש ובראשונה לאמץ את התקינה האירופאית למחקרים קליניים משום שמרוב חסמים, חברות התרופות רואות בנו נטל ולא נכס, ועל זה תוסיפו את השלכות המלחמה".

לדבריה, "זהו אינטרס לאומי שהמחקרים הקליניים ימשיכו בישראל. מעבר לידע ולממון שזה מזרים לכאן, מדובר במתן תרופות מתקדמות למטופלות שלמעשה אין להן אופציה טיפולית טובה אחרת. מבחינתן, המשמעות של הפסקת המחקר היא גזר דין מוות.

"ידוע לנו", מספרת לוי, "על מקרה מאזור הצפון שבו מטופלת אף שלחה ביופסיה לארה"ב, קיבלה תשובה שהיא מתאימה למחקר, כלל הטפסים נשלחו לחתימתה, אבל המלחמה פרצה קודם. כעת, משפחתה נושאת בנטל חיפוש תרופה מותאמת אישית עבורה. נמשיך להילחם כדי שנשים ישראליות, ובמיוחד מטופלת סרטן גינקולוגי, לא יופקרו, לבטח לא בשל המלחמה".