לא ברור מה המשמעות הקלינית של השטחה מתמשכת של הווילי במעי (persistent Villous Atrophy - pVA) בחולים עם מחלת הצליאק (Celiac Disease - CD), למרות הקפדתם על תזונה נטולת גלוטן (Gluten Free Diet - GFD). במחקר זה החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין pVA לבין תוצאים ארוכי-טווח של CD ולפתח מדד לזיהוי הסיכון של נבדקים לפתח pVA.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי-פרוספקטיבי זה שבוצע במספר רב של מרכזים רפואיים נכללו שתי עוקבות: עוקבת המחקר הראשוני ועוקבה לאישוש חיצוני שכללו נבדקים עם CD מאושש בבדיקת ביופסיה בין השנים 2000-2021. בעוקבה הראשונה בחנו את התוצאים ארוכי הטווח של נבדקים עם pVA והשוו אותם לשל נבדקים ללא pVAי(Marsh≥3a) בביופסיה חוזרת. בנוסף, החוקרים פיתחו בעזרתם מדד סיכון להתפתחות pVA אותו איששו בעזרת עוקבה נוספת.
מתוך 2,211 נבדקים, 694 (31%) עברו ביופסיה חוזרת ונכללו בניתוח הנתונים (491 נשים, גיל ממוצע של 44±16 שנים). תוצאות המחקר הדגימו כי 157 מתוך 694 (23%) נבדקים הדגימו pVA. הסיכון לסיבוכים (יחס סיכונים של 9.53, רווח בר-סמך של 95%, 4.77-19.04; p<0.001) ותמותה (יחס סיכונים של 2.93, רווח בר-סמך של 95%, 1.43-6.02; p<0.01) היו גבוהים יותר עבור נבדקים בקבוצת pVA. מדד סיכון של חמש נקודות פותח ואושש על ידי עוקבה חיצונית (שטח תחת עקומה אופיינית למסווג של 0.78, רווח בר-סמך של 95%, 0.68-0.89) על מנת לבצע ריבוד סיכונים להתפתחות pVA: סיכון נמוך (0-1 נקודות, 5% pVA), בינוני (2 נקודות, 16% pVA) וגבוה (3-5 נקודות, 73% pVA). המנבאים להתפתחות pVA שנכללו במדד הסיכון כללו גיל 45 שנים ומעלה (יחס סיכויים של 2.01, רווח בר-סמך של 95%, 1.21-3.34; p<0.01), תבנית קלאסית של CD (יחס סיכויים של 2.14, רווח בר-סמך של 95%, 1.28-3.58; p<0.01), היעדר תגובה קלינית ל-GFD (יחס סיכויים של 2.4, רווח בר-סמך של 95%, 1.43-4.01; p<0.001) והיענות נמוכה ל-GFD (יחס סיכויים של 48.9, רווח בר-סמך של 95%, 26.1-91.8; p<0.001).
מסקנת החוקרים הייתה כי נבדקים עם pVA נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה. במסגרת המחקר החוקרים פיתחו מדד לזיהוי נבדקים שבסיכון מוגבר לפתח pVA אשר זקוקים לביופסיה חוזרת ומעקב קליני הדוק יותר.
מקור: