מחיר ההזנחה של מערך בריאות הנפש: תפקוד לקוי בשעת חירום

אין בידי משרד הבריאות מידע על כלל מקבלי הסיוע הנפשי מפרוץ המלחמה ואין מועד ידוע לאיסוף המידע. למשרד הבריאות אין הערכה על היקף הצרכים הצפוי בעתיד והוא אינו יכול להסתמך על הערכות של התפתחות הפרעות פוסט טראומטיות לאור חריגות האירוע. כך עולה מדו"ח שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת דיון בוועדת הבריאות של הכנסת שנערך אתמול (ב').

עוד עולה מהנתונים כי הסיוע הניתן על ידי ארגוני החברה האזרחית לא מתוכלל במשרד הבריאות ובהינתן שחלק מפעילותם נעשה בהתנדבות, לא ברור האם וכיצד משרד הבריאות מפקח עליה כמו גם לאיזה משך זמן תוכל פעילות זו להמשיך ובאיזה היקף.

הדיון נסוב בעיקר על הצורך במענה מהיר על מנת למנוע מצבי פוסט טראומה, על המחסור הקשה במערך בריאות הנפש, על מענה שמספקים גופים אזרחיים שאינם חלק מהמערך הלאומי ועוד.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בדיון כי תכנית חוסן נפשי לאומי נמצאת בתיאום השלבים האחרונים עם האוצר ויוסדרו תקצוב ותקנים. "המלחמה היא אירוע בריאות נפש לאומי. כבר נרשמה עלייה ניכרת בביקוש לטיפול וסיוע נפשי ואנו צופים עליה נוספת. טיפול יעיל ומהיר עשוי להפחית ב-50% את הצורך בליווי ממושך", אמר. הוא הוסיף והסביר כי "על הסיוע להיות בחברת המטופל, בקהילה, המשפחה ומערכת החינוך, וברור שעליו להיות מותאם לכל מטופל. האוצר כבר מבין שיש צורך בשיפור ניכר בשכר הפסיכולוגים במערכת הציבורית, וכן יוגדל באופן משמעותי מספר הפסיכיאטרים למבוגרים ולילדים". בר סימן טוב ציין את הסיורים הרבים הנעשים בשטח ובמרכזי המפונים כדי לעמוד על הצורך המשתנה הנדרש וכן את הגדלת המוקדים הטלפוניים.

משתתפים במסיבה ברעים אושפזו בכפייה

בדיון השתתפו נציגי משפחות החטופים, ביניהם ניר אלון מקיבוץ סופה שסיפר על שעות האימה הרבות בממ"ד והתריע על העדר רשימה מדויקת של השוהים בעוטף עזה בזמן המלחמה, הוא סיפר, לדוגמה, כי הוא אינו מוכר כנפגע טרור ולכן מימן טיפול נפשי עבור בני משפחתו בסך 4,000 שקל.

עו"ד דניאל רז, ממונה תחום אשפוז כפוי ומעמד אישי בהנהלת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אמר כי משתתפים במסיבה ברעים אושפזו בכפייה בבתי חולים פסיכיאטריים בגלל מצוקה נפשית. "לא האמנתי בעצמי שנגיע למצב הקצה. 1,400 שקל ליום אשפוז בגלל שאנשים הגיעו לקצה ויכולנו למנוע את זה", אמר. הוא ציין כי יש לא מעט מקרים של אנשים לא קיבלו טיפול נפשי, ביניהם, "אבא שסיפר לי ששתי בנותיו מסתגרות בחדר במלון ולא מוכנות לצאת". הוא האיץ במשרד הבריאות להעניק טיפול מהיר "כדי שלא נקבל אותם במצבים קשים יותר. היום במחלקות הפסיכיאטריות אנשים ישנים על הרצפה בגלל העדר משאבים". יש לציין כי הנתונים בנוגע לאשפוזים בכפייה של נפגעי המסיבה נבדקו על ידי מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים לאחר הדיווח בוועדה ונמצאו לא נכונים.

כפי שעולה מהדו"ח שכתבה ד"ר רוני בלנק, טרם פרוץ המלחמה מערך בריאות הנפש היה במצב של חסר משמעותי: "חוסר תקציבי משמעותי; מחסור בכוח אדם, זמני המתנה ארוכים לטיפול פסיכותרפי או פסיכיאטרי ותשתיות ירודות בבתי החולים לבריאות הנפש, וזאת לצד חוסר מתמשך בנתונים שיאפשרו ללמוד על תפקוד המערכת".

הדו"ח מציין עוד כי המענים המיידים לצרכים כוללים הגדלת כוח האדם המטפל ובין השאר פסיכיאטרים. "למרות שמשרד הבריאות גייס יותר מאלף מטפלים מפרוץ המלחמה, לא ברור מהי הכשרתם, אם הם פועלים בהתנדבות או בשכר ולאיזה משך זמן גויסו". עוד עולה כי נדרשת הסדרה של הכשרות לטיפול בטראומה.

על מצב מערך בריאות הנפש אמר מנכ"ל משרד הבריאות כי "עם כל ההצטיינות של מערכת הבריאות, מערכת בריאות הנפש לא במצב מיטבי ועם זמני המתנה ארוכים. מרכז הכובד הלך והתבסס במערכת הפרטית. אוכלוסיית החולים בבריאות הנפש טרם המלחמה עמדה על כ-1%-2% מהאוכלוסיה. היתה עלייה בביקוש מאירועים לאומיים ומירידת סטיגמה ומצד שני, היתה ירידה בנתוני כוח האדם".

מנתוני משרד הבריאות עולה כי טרם המלחמה היו זמני ההמתנה כ-3-6 חודשים לפסיכיאטר וכ-6-12 חודשים לפסיכותרפיה. מספר המטופלים שהמערכת נתנה להם מענה בשנה עומד על כ-4.3% מהאוכלוסיה בממוצע. בשל הקורונה חלה עלייה באבחנות חדשות בקרב ילדים ונוער בשכיחות של כ-50%, אולם המערכת לא הצליחה לתת להן מענה. בעקבות פערי ביקוש והיצע בשנה האחרונה נטשו את המערכת הציבורית מספר רב של מטפלים.

התכנית העלומה לסיוע לנפגעי המלחמה

גם פה, דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציין כי נדרשת הוספת תקציב משמעותי: "משרד הבריאות דיווח כי הוא מכין עבור הממשלה הצעה בנושא הסיוע הנפשי לנפגעי המלחמה, אולם במענה לשאלנו מתי תועלה הצעה זו, מהי כוללת ומהו סך התקציב המוקצה לכך, השיב כי בכוונתו להציג את התכנית שגיבש עד כה בדיון הקרוב בוועדת הבריאות של הכנסת. מתשובת המשרד לא ברור אם אכן תקודם החלטת ממשלה בנושא".

יעל לינדנברג, רכזת בריאות באגף התקציבים של משרד האוצר, אמרה כי "בימים אלה מגובשים פתרונות-מיידים לתקצוב, שיפוי ותקנים בבריאות הנפש והעדפתו באופן מלא, בנוסף לעדיפות שיקבל בתקציב 2024". היא ציינה כי חלק מהתקציב השנה כבר עבר לגופים המטפלים.

מאז החלה המלחמה, שירותי בריאות הנפש ניתנים לנפגעים הישירים מהמתקפה ובני משפחותיהם וכן לכוחות ההצלה וכוחות הביטחון והציבור בכלל, זאת בנוסף לעלייה בפניות בעקבות מגיפת הקורונה והשלכותיה. השירותים בעקבות המלחמה ניתנים על ידי המערכת הציבורית, שלצידה מפרוץ האירועים מוצעים שירותי סיוע נפשי גם על ידי מגוון רחב של ארגוני חברה אזרחית ויחידים.

"התגייסותם המרשימה של ארגונים אלה אמנם מסייעת להגדיל את מעגל מקבלי השירות אך גם מעלה שאלות באשר לתכלול מערך הסיוע הנפשי ותפקודו בטווח הבינוני והארוך", נכתב בדו"ח.

על פי הדו"ח, שיעור מסוים מהאנשים ימשיך לחוות תסמינים לאורך זמן ויכול לפתח הפרעות נפשיות, ביניהן הפרעות דחק שונות, דיכאון, חרדה וכן הפרעות שונות הקשורות בטראומה (PTSDי- Post-Traumatic Stress Disorder).

משבר בריאות הנפש מהחמורים בעולם

על פי מנכ"ל משרד הבריאות, המשבר בבריאות הנפש במדינה הוא מהחמורים בעולם מבחינת היקף ועוצמת החשיפה. הערכה גסה של משרד הבריאות לגבי הצרכים למענה לבריאות הנפש בעקבות המלחמה עומדת על כ-100,000 איש שנחשפו לטראומה במעגל הראשון, כולל כל מי שהיו בסכנת חיים מיידית, משפחות חטופים/ הרוגים/ פצועים ומגיבים ראשוניים.

אוכלוסיות פגיעות נוספות הן כ-200,000 מפונים. קיימת גם השפעה פוטנציאלית על כלל אוכלוסיית ישראל ופגיעה בתחושת הביטחון הקיומי האישי והלאומי. בר סימן טוב ציין כי יש חשיבות להתערבות מהירה. עד 2.5% יסבלו מפוסט טראומה (250 אלף איש) אך התערבות מהירה ואפקטיבית תפחית ביותר מ-50% את היקף הפגיעה. יש חלון זמנים שימנע מצבים כרוניים, אך חלון הזמנים להתערבות פסיכותרפית בניסיון למנוע מחלה כרונית מוגבל.

לדבריו, המשרד החל כבר בהתערבות. "עדיין לא הגענו לכל אוכלוסיית ישראל אך גיבשנו תכנית לאומית ויש תכנית יותר נרחבת ואנחנו במו"מ אחרון עם משרד האוצר. לא נוכל להציג את התכנית, אלא את העקרונות שעליה היא מבוססת. אנו רואים את המחויבות של משרד האוצר שתהיה תכנית מהירה. אנחנו מתעתדים לסיים בימים הקרובים ממש את התהליכים".

בין הצעדים שכבר ננקטו, על פי משרד הבריאות: פנייה יזומה לנפגעי המעגל הראשון; הרחבת מרכזי החוסן הקיימים ופתיחת מרכז חוסן על-אזורי; הקמת מרפאות במלונות; תמיכה במוקדי מצוקה טלפוניים ואינטרנטיים; קליטת מתנדבים בשכר למערכת הציבורית ועוד.

יו"ר וועדה  הבריאות, ח"כ יוני משריקי, סיכם את הדיון: "המלחמה יצרה אירוע שלא ידענו כמותו בבריאות הנפש". הוא קרא למשרד האוצר להבטיח שלא יהיה עיכוב בהעברת התקציב הנדרש, ולמשרד הבריאות לוודא עמידה בלוח הזמנים וכן לתאם ולרכז את כל הגופים בארץ העוסקים בכך.