במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Cancer Medicine', החוקרים העריכו את תדירות הביצוע של בדיקות גנומיות ושל דפוסי הטיפול לפי קבוצות גיל בקרב חולי לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) שאובחנו לאחרונה (ND) וטופלו הן במסגרת מערכות בריאות אקדמיות והן בקהילה במדינה אחת באזור המערב התיכון של ארצות הברית.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזה רטרוספקטיבית על נתונים
מה-Indiana Health System Enterprise Data Warehouse וכן משני רשמים מקומיים של חולי סרטן. האנליזה כללה את נתוניהם של 629 חולי ND AML בני ≥18 שנים מהשנים 2011-2018. משתני התוצא הראשוני היו שיעור החולים שעברו אנליזה גנומית ותדירות המוטציות. טיפול כימותרפי סווג כ"אינדוקציה סטנדרטית" או "כימותרפיה אחרת"/ טיפול ממוקד, וטיפולי היפו-מתילציה.
מתוצאות החוקרים עולה כי ב-13% מחולי ה-ND AML מהשנים 2011-2018 נמצאו עדויות לדוח ריצוף גנומי, עם עלייה מוכחת ל-37% החל משנת 2016. הייתה סבירות גבוהה יותר לביצוע בדיקות גנומיות בחולים הבאים: בני ≤ 60 שנים לעומת מעל 60 (45% לעומת 30%; p = 0.03), אלו שטופלו בבתי חולים אקדמיים לעומת קהילתיים (44% לעומת 26%; p = 0.01), וכן במטופלים עם כימותרפיה, לעומת אלו שלא טופלו (46% לעומת 19%;p < 0.001). המוטציות השכיחות ביותר היו ASXL1,יNPM1 ו-FLT3. חולים בני 75 ומעלה הראו את השיעור הגבוה ביותר (46%) של מוטציות מרובות (≥3). בסך הכל, 31.2% מחולי ה-AML לא קיבלו כל טיפול למחלתם. תת-קבוצה זו הייתה מבוגרת יותר מאלו שטופלו עם כימותרפיה (גיל ממוצע: 71.4 לעומת 55.7 שנים, p < 0.001), והיא הייתה הנפוצה ביותר (66.2%) בחולים בגיל ≥75 שנים.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגישים כי קיים צורך רפואי בלתי מסופק בהגדלת הגישה לבדיקות גנומיות, ובפרט בקרב חולי AML מבוגרים במתאר עולם-אמיתי. כיום, בעידן החדש של טיפולים ממוקדים, בדיקות גנומיות מאפשרות שימוש בטיפולים נוספים, ועל כן יש מקום להגדיל את ביצוען של בדיקות אלו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
