ישנה המלצה כיום על מתן טיפול עם רמדסיביר בחולים מסוימים המאושפזים בשל מחלת הקורונה. עם זאת, ההמלצות הללו מבוססות על ראיות ממחקרים אקראיים קטנים בהיקפם, מחקרים תצפיתיים בשלב מוקדם, או חוות דעת מומחה (expert opinion). עקב כך, קיים צורך בעריכת מחקרים נוספים על מנת לאשרר את הממצאים בנוגע ליעילות הטיפול עם רמדסיביר, וכן למען פרסום הנחיות הטיפול המומלצות בחולים אלו.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Epidemiology', החוקרים ערכו אמולציה (emulation) של ניסוי מטרה (target trial) אקראי, במסגרתו בדקו את השפעת הטיפול עם רמדסיביר על השרידות בחולי קורונה מאושפזים.
לצורך כך, החוקרים השתמשו ב-chargemaster על מנת לאסוף נתונים על מאושפזים מ-333 בתי חולים בארצות הברית, החל מה-1 במאי 2020 ועד ל-31 בדצמבר 2021. החוקרים השוו בין שלושה פרוטוקולי טיפול: קבלת רמדסיביר תוך יומיים מהאשפוז בבית החולים, ללא קבלת רמדסיביר ביומיים הראשונים של האשפוז, וללא טיפול עם רמדסיביר.
החוקרים אספו נתונים בסיסיים על התחלואה הנלווית של המטופלים מתוך מפגשים שנערכו עד ל-12 חודשים טרם האשפוז בבית החולים. בנוסף לכך, נעשה שימוש במידע מחיובי האשפוז על מנת לאסוף נתונים על הטיפול התרופתי, הפרוצדורות שנעשו במהלך האשפוז, ועל קבלת טיפול עם חמצן. החוקרים העריכו את השכיחות המצטברת של תמותה או הנשמה מלאכותית/ חמצון חוץ-גופי באמצעות ממברנה (אקמו) (MV/ECMO), עם inverse probability of censoring weighted estimator. אנליזות המחקר נערכו על האוכלוסייה הכוללת ועל תתי קבוצות אשר רובדו על סמך מתן הטיפול עם חמצן.
בקריטריוני ההכללה עמדו בסך הכל 223,625 מטופלים בוגרים. הפרשי הסיכון לתמותה תוך 30 יום בבית החולים במטופלים שקיבלו את פרוטוקול הטיפול המוקדם עם רמדסיביר היו 3.1%- (רווח בר-סמך של 95% -3.5%, -2.7%) בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול מוקדם עם רמדסיביר, ו- 3.7%- (רווח בר-סמך של 95% -4.2%, -3.2%) בהשוואה לאלו שלא קיבלו כלל טיפול עם רמדסיביר, כאשר ההשפעה החזקה ביותר נצפתה בחולים אשר נזקקו לטיפול עם חמצן High Flow. הפרשי הסיכון שנצפו ל-MV/ECMO היו מינימליים.
החוקרים מסכמים כי בחולים המאושפזים עם קורונה, קבלת טיפול עם רמדסיביר תוך יומיים מתחילת האשפוז הפחיתה את שיעור התמותה ל- 30 יום בבית החולים. השפעה זו נצפתה במיוחד בחולים אשר קיבלו טיפול עם חמצן ביום אשפוזם.
מקור: