לחיסון ה-BCGי(bacille Calmette–Guérin) ישנן השפעות אימונומודולטוריות “off-target”, ועל כן עלתה השערה כי החיסון עשוי להגן מפני נגיף הקורונה.
עוד בעניין דומה
במחקר בינלאומי אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת 'The New England Journal of Medicine', החוקרים ערכו מחקר כפול-סמיות ומבוקר אינבו במסגרתו הוקצו באקראי עובדי שירותי בריאות לקבלת החיסון BCG-Denmark או אינבו (סליין). לאחר מכן נערך מעקב אחר המשתתפים למשך 12 חודשים בסך הכל. התוצאים הראשוניים של המחקר היו תחלואה תסמינית בנגיף הקורונה ומחלת קורונה קשה אשר הוערכו לאחר שישה חודשים. האנליזות הראשוניות כללו ניתוח לפי ההקצאה (intention-to-treat population), אשר הוגבלה למשתתפים אשר בתחילת המחקר נמצאו עם תוצאה שלילית בבדיקה לנגיף הקורונה.
ההקצאה האקראית של המחקר כללה 3,988 משתתפים בסך הכל. הגיוס למחקר הופסק לפני שהושג גודל המדגם המתוכנן בשל זמינותם של חיסוני הקורונה. אוכלוסיית ההקצאה (intention-to-treat population) כללה 84.9% מהמשתתפים שחולקו באקראי: 1,703 בקבוצת ה-BCG ו-1,683 בקבוצת האינבו.
מתוצאות המחקר עולה כי הסיכון המשוער למחלת קורונה תסמינית ל- 6 חודשים היה 14.7% בקבוצת ה-BCG ו-12.3% בקבוצת האינבו (הפרש סיכון, 2.4 נקודות אחוז; רווח בר-סמך של 95% -0.7 עד 5.5; P=0.13). הסיכון למחלת קורונה קשה לתקופה של עד 6 חודשים היה 7.6% בקבוצת ה-BCG ו-6.5% בקבוצת האינבו (הפרש סיכון, 1.1 נקודות אחוז; רווח בר-סמך של 95% -1.2עד 3.5; P=0.34). מרבית המשתתפים שענו להגדרת המחקר של קורונה קשה לא אושפזו, אך לא היו מסוגלים לעבוד למשך 3 ימים רצופים לכל הפחות. באנליזות משלימות ואנליזות רגישות שהשתמשו בכללי צנזורה פחות שמרניים נמצא כי הבדלי הסיכון היו דומים, אך עם רווח בר-סמך צר יותר. בכל קבוצה היו חמישה אשפוזים עקב קורונה (כולל מקרה אחד של תמותה בקבוצת האינבו). יחס הסיכונים עבור כל תחלואה בקורונה בקבוצת ה- BCG בהשוואה לקבוצת האינבו היה 1.23 (רווח בר-סמך של 95% 0.96 עד 1.59). לא זוהו סוגיות בטיחות במסגרת המחקר.
לסיכום, חיסון עם BCG-Denmark לא הוביל לסיכון נמוך יותר של תחלואה בנגיף הקורונה בקרב עובדי שירותי בריאות בהשוואה לאינבו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
