לעיתים קרובות, טיפול סוף החיים (end of life – EOL) של חולים מבוגרים (בני 60 ומעלה) עם לוקמיה מיאלואידית חריפה (acute myeloid leukemia – AML), הינו אינטנסיבי ביותר. ברם, גורמים הקשורים לשימוש בשירותי הבריאות ב-EOL בקרב אוכלוסיה זו, הינם עודם לא ברורים.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Palliative Medicine ביקשו החוקרים לבחון את הגורמים הקשורים לשימוש בשירותי EOL, וזאת בקרב חולי AML מבוגרים.
המחקר הנוכחי כלל סך של 168 חולים אשר נפטרו מ-AML בארצות הברית. החוקרים ביצעו ניתוח משני לנתוני המטופלים והעריכו איכות החיים (quality of life – QOL) (בעזרת FACT-Lי- Functional-Assessment-Cancer-Therapy-Leukemia), ומצוקה פסיכולוגית (בעזרת מדד HADSי[Hospital-Anxiety-and-Depression Scale] ושאלון PHQ-9י[Patient-Health-Questionnaire-9]. בעזרת מודלים של רגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים, בחנו החוקרים את הקשר בין גורמים שדווחו על ידי מטופלים לבין התוצאים הבאים: (1) אשפוזים ב-7 הימים האחרונים לחיים, (2) קבלת כימותרפיה ב-30 הימים האחרונים לחיים ו-(3) שימוש בהוספיס.
תוצאות המחקר הדגימו כי כ-66.7% (110/165) מהנבדקים אושפזו ב-7 הימים האחרונים לחייהם, 51.8% (71/137) קיבלו כימותרפיה ב-30 הימים האחרונים לחייהם, ו-40.7% (70/168) השתמשו בהוספיס. במודלים רב-משתנים נמצא כי השכלה גבוהה (יחס סיכויים: 1.54, p = 0.006) ותסמיני דיכאון מוגברים (לפי PHQ-9, יחס סיכויים:1.09, p = 0.028) קשורים לסיכויים גבוהים יותר לאשפוז בשבעת הימים שלפני הפטירה. מאידך, QOL בסיס גבוה יותר (יחס סיכויים: 0.98, p = 0.009) נמצא קשור לסיכויים נמוכים יותר לאשפוז ב-EOL. תסמיני דיכאון מוגברים במצב הבסיס נמצאו קשורים לקבלת כימותרפיה ב-EOL (לפי HADS, יחס סיכויים: 1.10, p = 0.042). לבסוף, נמצא כי להשכלה קשר הפוך לשימוש בשירותי הוספיס (יחס סיכויים: 0.356, p = 0.024).
מתוצאות מחקר זה עולה כי, בקרב מטופלים עם AML, אלו אשר יותר משכילים, עם יותר תסמיני דיכאון במצב הבסיס ו-QOL נמוך יותר, הינם בעלי סיכוי מוגבר לשימוש בשירותי בריאות ב-EOL. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהתערבויות לייעול איכות טיפול סוף החיים בקרב אוכלוסייה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
