בטיוטת חוק ההסדרים ל-2023-2024 נקבע כי אישורי מחלה של עד ארבעה ימים רצופים ועד 12 יום במצטבר בשנה יינתנו על ידי קופת החולים, ללא מעורבות של רופאים. אישורים לתקופות ארוכות יותר יינתנו על ידי רופאים בלבד בביקור במרפאה. כך מדווחת הבוקר (ג') רוני לינדר ב"דה מרקר".
עוד בעניין דומה
אישורי המחלה, שנדרשים על ידי המעסיקים מכל עובד שלקח חופשת מחלה, אמורים להיות ההוכחה שהעובד סבל מבעיה בריאותית. בפועל, החולים פונים לרופא אחרי שהחלימו והאישור ניתן בדיעבד כך שלרופא אין שום דרך לדעת אם העובד היה חולה באמת. התוצאה: מנגנון כמעט אוטומטי של אישורים, שסותם את הצנרת של רופאי המשפחה ומגדיל את מספר הביקורים במרפאות ללא צורך.
על פי נתוני קופות החולים שהוצגו בטיוטת חוק ההסדרים, אחד מכל עשרה ביקורים אצל רופא (במרפאה או מרחוק) הוא לצורך קבלת אישור מחלה. לא פחות משמונה מיליון אנשים בריאים מבקרים מדי שנה אצל רופאים רק כדי לקבל מהם אישורי מחלה. מרבית האישורים (72%) ניתנים עבור מחלה קצרה של עד ארבעה ימים וכמעט מחציתם (48%) ניתנים מרחוק, בדרך כלל באמצעות היישומונים של קופות החולים. כל זה קורה במציאות של עומס גובר והולך על רופאי המשפחה.
אחרי שנים נראה שגם בממשלה השתכנעו כי העובד הסביר אינו מנסה להערים על מנהליו וכי ממילא הרופאים משמשים חותמת גומי. העובד שחלה יידרש לקבל אישור מקופת החולים שבה הוא מבוטח (ייתכן שבעתיד גם הצעד הזה יבוטל), ולצד זאת, תחול הקשחה בתנאים: מטופלים שייעדרו מהעבודה יותר מארבעה ימים רצופים או יותר מ-12 ימים בשנה יידרשו לקיים מפגש עם רופא במרפאה, ולא יוכלו לעשות זאת באמצעות יישומון של קופת חולים.
עוד בחוק ההסדרים: על פי הנתונים, אחד מכל חמישה אנשים שקבעו תור למרפאת קופת חולים נעדר ממנו ולא מבטל אותו מראש. לפי סעיף חדש בחוק, תשלום ההשתתפות העצמית עבור הביקור אצל הרופא ייגבה בעת קביעת התור, ורק מבוטח שיבטל את התור לפחות יממה מראש יקבל אותו בחזרה. במקביל, קופות החולים יחויבו לשלוח תזכורת למטופלים על התור ועל האפשרות לבטלו.