במחקר זה החוקרים בחנו האם חומרת הפסקות הנשימה בשינה מקושרת לתסמינים של דיכאון וחרדה במטופלים עם הפסקות נשימה חסימתיות בשינה (Obstructive Sleep Apnea - OSA). הם בדקו בנוסף האם תסמינים של OSA, מלבד האירועים הנשימתיים, מקושרים לתסמיני דיכאון וחרדה.
עוד בעניין דומה
תסמיני דיכאון הוגדרו על פי ציון של 10 ומעלה בשאלון Patient Health Questionnaire-9 ותסמיני חרדה הוגדרו על פי ציון של 8 ומעלה בשאלון Generalized Anxiety Disorder-7. חומרת הפסקות הנשימה בשינה ו-OSA המקושר לשינת REMי(Rapid Eye Movement) הוערכו בעזרת מדד אפניאה-היפופניאה (Apnea-Hypopnea Index- AHI). החוקרים בחנו את התסמינים של OSA בעזרת שאלון SASQ (Sleep Apnea Severity Questionnaire). את ניתוח הנתונים ביצעו בעזרת רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית.
במחקר נכללו 1,390 מבוגרים עם OSA (80.4% גברים) ו-125 מקרי ביקורת עם נחירות ראשוניות. תוצאות המחקר הדגימו כי תסמינים של דיכאון וחרדה הוצגו עבור 15.5% ו-14.4% מהנבדקים עם OSA, בהתאמה. לאחר תקנון על פי גיל ומין, לא נמצא הבדל בהמצאות של תסמיני דיכאון וחרדה בין קבוצת הנבדקים עם OSA לבין אלו ללא. OSA חמור, שמוגדר על פי ציון AHI של 30 ומעלה, נמצא קשור פחות להימצאות של תסמיני דיכאון וחרדה, בהשוואה ל-OSA קל, במודלים מתוקננים ובלתי מתוקננים כאחד (התקנון היה עבור גיל, מין, תחלואה נלווית, רקע של מחלות פסיכיאטריות וישנוניות בשעות היום). לעומת זאת, תסמיני OSA שהוערכו בעזרת שאלון SASQ נמצאו קשורים להימצאות של דיכאון וחרדה במודלים מתוקננים ובלתי מתוקננים כאחד. יקיצות ליליות ויקיצות בבוקר, בשונה מקשיי נשימה ליליים, נמצאו קשורים להימצאות תסמיני דיכאון וחרדה. נמצא עוד כי למטופלים עם OSA המקושר לשינת REM סבירות גבוהה יותר לסבול מדיכאון, אך לא מחרדה.
מסקנת החוקרים הייתה כי תסמיני דיכאון וחרדה קשורים ביחס הפוך לחומרת OSA וביחס חיובי ליקיצות ליליות ותסמינים המקושרים לבוקר המוקדם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
