שלא כמו במסגרות קהילתיות רבות אחרות, רישום בנזודיאזפינים (BZD) לחיילים משוחררים נמצא דווקא בירידה. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Annals of Family Medicine ביקשו החוקרים לזהות אסטרטגיות של מערכת הבריאות הקשורות להפחתה גדולה יותר ברישום BZD במבוגרים.
עוד בעניין דומה
מחקר זה התבסס על ניתוח רציף בשיטות מעורבות של מרכזי טיפול של ה-Veterans Health Administrationי(N=140). במחקר נכללו חיילים משוחררים בני 75 ומעלה המקבלים טיפול ארוך טווח עם BZD. מרכזי הטיפול רובדו לפי הפחתה/ אי-הפחתה במינון היומי הממוצע של BZD אשר נקבע בין ה-1 באוקטובר 2015 ל-30 ביוני 2017. לאחר מכן ביצעו החוקרים ראיונות עם נציגים מכל מרכז (N=21), אנשי מפתח אשר הובילו למאמצי הפחתת מינון BZD במרכזם. מרואיינים אלו ייצגו 11 מתקנים בעלי ביצועים גבוהים (הפחתת מינון) ו-6 מתקנים בעלי ביצועים נמוכים (אי-הפחתת מינון).
תוצאות המחקר הדגימו כי המינון היומי הממוצע ברמת המרכז (מותאם לגיל) באוקטובר 2015, היה שווה ערך ל-1.34 מ"ג\יום לורזפם (סטיית תקן: 0.17). שיעור הירידה השנתית הממוצעת במינון עמד על 0.27- מ"ג ליום (סטיית תקן: 0.09). כל המרכזים אשר רואיינו, ללא קשר לביצועים, השתמשו באסטרטגיות פסיביות אשר הורכבו בעיקר מחינוך לרישום נכון של התרופות, בדיקת חלופות טיפוליות וזיהוי של חולים פוטנציאליים להפסקת טיפול עם BZD. הנציגים ממתקנים בעלי ביצועים גבוהים, תיארו שימוש באסטרטגיה אקטיבית אחת, לכל הפחות, ובכללן - המלצות אינדיבידואליות, הטמעת חסמים אדמיניסטרטיביים ברישום בנזודיאזפינים ויישום מדדי איכות במטרה לתמרץ רופאים.
מתוצאות מחקר זה עולה כי יוזמות להפחתת רישום BZD למבוגרים, המוגבלים בעיקר לאסטרטגיות פסיביות, כגון חינוך וזיהוי חולים, עשויות להיות בעלות יעילות מוגבלת. רופאים עשויים להפיק תועלת מהמלצות נוספות, תמיכה ותמריצים לשינוי נוהלי רישום התרופות.
מקור: