בראיות שפורסמו בעת האחרונה עולה אפשרות לפיה הזדקנות יכולה להשפיע על תוצאי אסתמה, אך עם זאת המנגנון לפיו משפיע הגיל על המחלה עדיין לא נחקר כיאות. לכן במחקר שממצאיו תוארו בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice ניסו החוקרים לבחון מהם המאפיינים הקליניים, הפנוטיפיים והמאפיינים הקשורים לגיל ותגובה לטיפול בקרב מטופלים עם אסתמה.
עוד בעניין דומה
המחקר הנוכחי היה מחקר פרוספקטיבי שכלל עוקבת מטופלים עם אסתמה אחריה עקבו החוקרים במשך 12 חודשים בתנאי העולם האמיתי. במסגרת המחקר העריכו החוקרים, לפי קבוצות גילאים שונות (צעירים – 18-39, גיל ביניים – 40-64, מבוגרים – מעל גיל 65), את המאפיינים הקליניים, מאפייני הדלקת והמאפיינים הפנוטיפיים, וכן את הסיכון להתלקחות עתידית שח אסתמה ואת התגובות לטיפול במחלה.
תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה למטופלים צעירים (106 מטופלים) ומטופלים בגיל ביניים (179 מטופלים), מטופלים מבוגרים (55 מטופלים) עם אסתמה סבלו מחסימה גרועה יותר של דרכי האוויר ומיותר מחלות רקע בהן גם מחלת ריאות חסימתית כרונית וסוכרת. מנגד, נמצא כי אלה סבלו פחות מאטופיה והיו בעלי רמות IgE ופרקציית חנקן חמצני ננשף נמוכות יותר בהשוואה למטופלים בקבוצות הגיל הצעירות יותר. עוד נמצא כי מטופלים מבוגרים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מהופעה מאוחרת של אסתמה וחסימה בלתי הפיכה, אך בעלי סיכון נמוך יותר לפרופיל אסתמה עם דלקת מסוג II. בנוסף, נמצא כי רמות של IFN-g, IL-17A ו-IL-8 בכיח היו גבוהות יותר באופן מובהק בקרב מבוגרים עם אסתמה בהשוואה לקבוצות גיל אחרות (כל ערכי p<0.05). בניתוח נתיבים (Path Analysis) נמצא כי גיל היה קשור באופן ישיר ומובהק להתלקחויות עתידיות של אסתמה, קשר אשר היה מתווך חלקית על ידי עלייה בביטוי של IFN-g בדרכי האוויר. יתרה מכך, נמצא כי מטופלים מבוגרים עם אסתמה סבלו מתגובה ירודה לטיפול (שהוגדרה כשיפור ב-FEV1 של לפחות 12% או 200 מ״ל, וירידה של לפחות 1 בסולם Borg) (יחס סיכויים מתוקנן – 0.11, רב״ס 95% - 0.02-0.52); יחס סיכויים מתוקנן – 0.12, רב״ס 95% - 0.03-0.49, בהתאמה).
ממחקר זה עולים עוד ממצאים התומכים בהשערה לפיה אסתמה במבוגרים מהווה פנוטיפ בפני עצמה, וכי הזדקנות יכולה להשפיע קלינית על אסתמה וכן על מאפייניה הדלקתיים והתלקחויות של המחלה והתגובות לטיפול בה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
