היפוגמגלבולינמיה נרכשת היא מצב שכיח יחסית בחולי לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL), לימפומה שאינה הודג'קין (NHL) ומיאלומה נפוצה (MM). עד כה, לא נעשו סקירות שיטתיות שעסקו בהשוואת גישות שונות למניעת זיהומים באוכלוסייה זו. בסקירה שיטתית שממצאיה פורסמו בכתב העת 'Blood Advances', מטרת החוקרים הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של טיפולים מניעתיים עם אימונוגלובולינים (Ig), אנטיביוטיקה וחיסונים, בחולים אלו.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה על מחקרים מבוקרי אקראיות (RCTs), שהעריכו את היעילות והבטיחות של טיפול מניעתי עם Ig, אנטיביוטיקה וחיסונים, בחולים מבוגרים עם ממאירות המטולוגית הקשורה בדרך כלל להיפוגמגלבולינמיה נרכשת, במיוחד CLL,יNHL ו-MM.
החוקרים ערכו חיפוש במסדי הנתונים Pubmed (MEDLINE), EMBASE ו-Cochrane Registry אחר פרסומים בנושא, המתוארכים עד ל- 01/09/2021. תוצאות של נתונים דיכוטומיים בוטאו כסיכונים יחסיים עם רווח בר-סמך של 95%, ואוגמו באמצעות מודל השפעות אקראיות.
מתוך 10,576 מחקרים שנסקרו, נמצאו 21 RCT שהושלמו, ואחד מתמשך. מתוכם, שמונה מחקרים עסקו בהערכה של מתן Ig מניעתי (n=370, שבעה פורסמו לפני 2000); חמישה העריכו מתן מניעתי של אנטיביוטיקה (n=1587), שבעה העריכו מתן של חיסונים (n=3,996) ובאחד נעשה השוואה בין מתן של Ig לאנטיביוטיקה (n=60).
מתן Ig מניעתי הפחית את הסיכון לזיהומים מתועדים קלינית (CDIs) ב-28%, (n=2 ניסויים; סיכון יחסי 0.72 [רווח בר-סמך של 95% 0.54-0.96]) וחיסונים הפחיתו את הסיכון ל-CDIs ב-63%, סיכון יחסי 0.37 (רווח בר-סמך של 95% 0.30-0.45). אנטיביוטיקה מניעתית לא הפחיתה את הסיכון ל-CDI, ובמקרים שלא עברו נמצאה ירידה בתמותה מכל סיבה. כמו כן, טיפולים מניעתיים עם Ig ועם אנטיביוטיקה העלו את הסיכון לתופעות לוואי.
החוקרים מציינים כי יש לפרש את הממצאים בזהירות, בשל סיכון גבוה להטיה שזוהה במחקרים רבים. קיים צורך ברור בעריכת מחקרים עדכניים באיכות גבוהה על מנת לבסס את יעילותן של גישות שונות למניעת זיהומים באוכלוסיות רגישות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
