חדשות

תגלית: תפישה מודעת של צלילים אינה קיימת במצב של שינה

מדד ייחודי לפער התודעתי בין שינה לערות, שנמצא במחקר בקרב חולי אפילפסיה באוניברסיטת תל אביב, עשוי לשמש כבסיס לפיתוח שיטות למדידת רמת ההכרה תחת הרדמה ובמצבי חוסר הכרה אחרים

איור: Ana yael/ אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה של אוניברסיטת תל אביב עשויה לסייע לפתור את התעלומה המדעית: איך הופך המוח הער את הקלט החושי לחוויה מודעת? במסגרת המחקר, החוקרים הסתמכו על נתונים מאלקטרודות שהושתלו במעמקי המוח האנושי לצרכים רפואיים במטרה לבחון הבדלים בתגובת קליפת המוח לצלילים שונים המושמעים לנבדק, ברמת הנוירון הבודד, במצבי ערות לעומת שינה. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת Nature Neuroscience.

החוקרים הופתעו לגלות שהתגובה המוחית לצלילים חזקה גם במהלך השינה, בכל המדדים מלבד אחד: רמת גלי האלפא-בטא הקשורה למידת תשומת הלב, הקשב והציפיות לגבי צלילים הנקלטים. המשמעות: במצב שינה המוח שומע את הצליל אך לא מצליח להתמקד בו ולזהות אותו, ועל כן תפישה מודעת של הצליל אינה קיימת במצב של שינה. עורכי המחקר סיכמו כי "לראשונה יש בידינו מדד כמותי השונה באופן דרמטי בין אדם ער שמודע לצלילים לבין תגובת שמע במצבי שינה, המתאפיינים בחוסר הכרה ובניתוק מהסביבה".

פרופ' יובל ניר וד"ר עמית מרמלשטיין. "הממצאים מספקים מפתח חשוב לשאלה העתיקה והמסקרנת מכל, מהו סוד התודעה?". צילום: שחר שחר/ דוברות אונ ת"א

המחקר נערך בהובלת ד"ר חנה חייט ובסיוע של ד"ר עמית מרמלשטיין מהמעבדה של פרופ' יובל ניר מבית הספר לרפואה, בית הספר סגול למדעי המוח והמחלקה להנדסה ביו רפואית באוניברסיטת תל אביב, וכן בהובלת פרופ' יצחק פריד מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת UCLA בארה"ב. עוד השתתפו במחקר: ד"ר אהרון קרום וד"ר יניב סלע מקבוצת המחקר של פרופ' ניר וכן ד"ר עידו שטראוס וד"ר פיראס פאהום מהמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).

פרופ' ניר מסביר כי ייחודו של המחקר הוא בכך שהחוקרים נעזרו במצב רפואי מיוחד שבו הושתלו אלקטרודות במוחם של חולי אפילפסיה כדי לנטר את הפעילות המוחית באזורים השונים לקראת ניתוח שנועד לסייע להם. החולים התנדבו לבחון את תגובת המוח לגירויי שמע במצבי ערות לעומת שינה.

במסגרת המחקר הוצבו ליד מיטות החולים רמקולים המשמיעים צלילים שונים, והחוקרים השוו את הנתונים שהתקבלו מהאלקטרודות – פעילות תאי העצב וגלים חשמליים מקומיים באזורים שונים של המוח – בזמן ערות ובשלבים שונים של שינה. בסך הכל נאספו נתונים מכ-700 נוירונים, כ-50 נוירונים מכל נבדק, לאורך תקופה של שמונה שנים.

ד"ר חייט: "לאחר שצלילים נקלטים באוזן, האות נמסר מתחנה לתחנה בתוך המוח. עד לאחרונה רווחה הסברה שבמצבי שינה, האותות הללו דועכים במהירות כשהם מגיעים לקליפת המוח. במחקר שלנו גילינו להפתעתנו שגם במהלך השינה תגובת המוח חזקה ועשירה מהצפוי, מתפשטת לאזורים רבים בקליפת המוח ומציתה תגובה דומה בעוצמתה לזו שנמדדה במצב של ערות. אולם, בתכונה ספציפית אחת גילינו פער דרמטי בין הפעילות המוחית במצבי ערות ושינה – רמת הפעילות של גלי אלפא-ביתא".

פרופ' ניר מסכם: "לממצאים שלנו יש משמעות נרחבת, מעבר לגבולות הניסוי עצמו. ראשית, הם מספקים מפתח חשוב לשאלה העתיקה והמסקרנת מכל, מהו סוד התודעה? מהי הפעילות המוחית הייחודית שמאפשרת לנו להיות מודעים למתרחש סביבנו, ונעלמת כשאנו ישנים? גילינו קצה חוט חדש, ובמחקרים עתידיים נעמיק במנגנונים האחראים להבדל זה.

בנוסף, כיוון שזיהינו מאפיין מוחי ספציפי המבדיל בין מצבי הכרה וחוסר הכרה, יש בידינו לראשונה מדד כמותי המאפשר להעריך את רמת המודעות של הנבדק בתגובה לצלילים.

"על ידי שכלול מדידת רמת גלי האלפא-ביתא במוח, תוך שימוש באמצעי ניטור נגישים שאינם פולשניים (כמו EEG), אנו מקווים שניתן יהיה, לדוגמה, לוודא במהלך ניתוח שהמטופל שרוי בהרדמה עמוקה ואינו חש דבר. באופן דומה ניתן יהיה לבחון את מידת המודעות לסביבה של אדם דמנטי או של אדם במצב סיעודי שאינו מסוגל לתקשר עם סביבתו. במקרים כאלה, רמה נמוכה של גלי אלפא-ביתא כתגובה לצלילים אף עשויה להעיד שאדם שנחשב למחוסר הכרה בעצם קולט ומבין את הנאמר סביבו. אנחנו מקווים שהממצאים שלנו ישמשו בסיס לפיתוח שיטות יעילות ונגישות למדידת רמת ההכרה של אנשים השרויים לכאורה במצבים שונים של חוסר הכרה".

נושאים קשורים:  שינה,  מחקר,  ערות,  חוסר הכרה,  פרופ' יובל ניר,  אוניברסיטת תל אביב,  תודעה,  חדשות,  ד"ר עידו שטראוס,  ד"ר פיראס פאהום
תגובות
אנונימי/ת
13.07.2022, 20:08

מה המסקנה בקשר לנשים בגיל הבלות?

אנונימי/ת
11.08.2022, 00:07

מעניין. ישנה תופעה ששמתי לב אליה והיא כאשר מתעורר (ללא גורם מפריע או מפתיע) אז לזמן קצר ביותר עדיין לא נשמעים צלילים מעבר לסף מסוים. בדקתי זאת עם צלילים מהטלפון לצד המיטה בדרגות עוצמה שונות בכל לילה, למשך כמה זמן מסקרנות עד שנמצא באמת סף מסוים. לכן הכתבה אף יותר מעניינת :)