פרסי וולף בכימיה ובחקלאות יוענקו למחקרים בעלי חשיבות רפואית

פרס וולף לשנת 2022 יוענק ל-11 אנשי מדע בתחומי הכימיה, הפיזיקה, המתמטיקה, החקלאות והאדריכלות. כולם מחו"ל. בעבר ניתן הפרס גם בתחום הרפואה. בשני תחומים, למחקריהם של חתני וכלות הפרס השנה יש השלכות, חלקן עקיפות, על טיפולים עתידיים במחלות שונות ועל נושא מרכזי ברפואה של ימינו: הצורך בביטחון תזונתי כחלק מבריאות האדם.

טקס הכרזת הזוכים בפרס וולף נערך אתמול בבית הנשיא בירושלים. בכל תחום גובה הפרס 100 אלף דולר שמתחלק בין כמה מהזוכים. הענקת הפרס תהיה ביוני במשכן הכנסת ואליו יוזמנו הזוכים גם מהשנתיים הקודמות שלא יכלו להגיע פיזית לאירוע בגלל מגיפת הקורונה.

בפרס בכימיה יתכבדו שתי חוקרות וחוקר מארה"ב – בוני באסלר מאוניברסיטת פרינסטון, קרולין ברטוצי מסטנפורד ובנג'מין קראווט ממכון סקריפס. שלושתם עוסקים בהבנת תהליכים כימיים שבהם תאים חיים מתקשרים ביניהם ותפקיד המולקולות המעורבות בכך. בין השאר מדובר במחקר שעסק ב"חישת צפיפות של חיידקים" – מה שמשפיע על קצב ההתרבות שלהם ושל החומרים שהם מייצרים. הבנת התקשורת הבין תאית עשויה להוות מפתח לפיתוח תרופות חדשות שישבשו התרבות חיידקים מחוללי מחלות.

המחקר של ברטוצי עוסק בגליקו-ביולוגיה עמד על השפעות הסוכרים על תהליכים ביולוגיים ומעורבותם של חומרים המכילים סוכר בתהליכים תאיים – קישור בין קבוצת סוכר לסוכר אחר, לחלבון או לשומן – המתרחשים על פני התא ומשפיעים על תפקודו ומעורבים במחלות. כך נתגלה שתהליכים אלה מעורבים בשורה ארוכה של מחלות, מסרטן, דרך מחלות דלקתיות ועד מחלות זיהומיות כמו שחפת. הבנה של הגליקוקליקס (glycocalyx) – שכבה של חלבונים סוכריים ושומנים סוכריים הצמודה לתאים מסוימים – ממלאת תפקיד חשוב בהתפתחות של מחלות.

המחקר של קראווט (Cravatt) הוביל להבנת תפקידם של חלבונים בתהליכים פיזיולוגיים, בעיקר כאלה המעורבים בתהליכי מחלה. הוא פיתח שיטות לחקר תפקוד האנזימים לזיהוי ואפיון חלבונים על פי פעילותם. הודות לכך התאפשר לאפיין מחלות נוירולוגיות נדירות שלא הובנו קודם לכן, למפות את החלבונים הנקשרים למולקולות שומן בתא ולהבין טוב יותר את תפקודה של המערכת האנדו-קנביואידית במוח, המעורבת בשורה ארוכה של תהליכים, מכאב ועד ויסות תיאבון. גם מחקרים אלה סוללים את הדרך לפיתוח תרופות המשפיעות על תפקודם של האנזימים.

פמלה רונלד. פיתחה זני אורז עמידים למחלות ולשטפונות. צילום: קרן וולף

הפרס בתחום החקלאות, שיוענק לפמלה רונלד (Ronald) מאוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, הוא על פיתוח זני אורז עמידים למחלות ושטפונות. היא גילתה את הקולטן הממלא תפקיד חשוב במערכת החיסונית של צמחים ומסייע להם להתמודד זיהומים. קולטנים דומים שתפקידם להקנות הגנה חיסונית נתגלו גם בבעלי חיים. למחקריה חשיבות בכל הנוגע לביטחון תזונתי עבור מאות מיליוני בני אדם בעולם.