בחוק ההסדרים החדש נכללת הצעה להטיל מס קנייה על שתייה מתוקה. עבור משקאות שבהם שיעור הסוכר גבוה מ-5 גרם ל-100 מ"ל, המס ינוע בין 2.89 שקלים ל-2.18 שקלים לליטר (תלוי בגודל הבקבוק) ולגבי משקאות שבהם שיעור הסוכר נמוך מ-5 גרם ל-100 מ"ל, המס ינוע בין 2.14 ל-1.61 שקלים לליטר. מטרת המס: להפחית את ההשמנה בקרב אוכלוסיית ישראל.
עוד בעניין דומה
בתגובה להצעה זאת נמסר הבוקר מהחברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה המשתייכת להר"י: "הצעת האוצר מלמדת על הכרת המדינה בהשמנה כמגיפה מתעצמת. אלא שמס איננו הפתרון המרכזי לצמצום ההשמנה. חיוני להחליט על סדרת אמצעים אפקטיביים ובראשם: חינוך והסברה לצד הוזלת המס על משקאות בריאים ומזון בריא".
עוד ציינו בתגובתם חברי הנהלת החברה לחקר וטיפול בהשמנה, בראשות ד"ר דרור דיקר: "הטלת מס על משקאות ממותקים באנגליה לפני כשנה הביאה לכך שחברות צמצמו את תכולת הסוכרים במשקאות שהן מוכרות שם. זהו תקדים מעניין, אך עדיין אין באנגליה מסקנות חותכות האם המס מועיל".
הנהלת החברה לחקר וטיפול בהשמנה פנתה לשר הבריאות ניצן הורביץ בבקשה לקיים דיון בנושא: "מחלת ההשמנה", נכתב בפנייה, "הקדימה את הקורונה, בהיותה מגיפה עולמית שקטה, המתעצמת בעשורים האחרונים במרבית המדינות המערביות. השמנה היא מחלה כרונית מורכבת, בעלת מאפיינים ביולוגיים, פסיכולוגיים, תזונתיים, התנהגותיים וסביבתיים, שביניהם אינטראקציות רבות. על פי נתוני ה-OECD, כרבע האוכלוסיה הבוגרת בישראל חיים עם השמנה. השלכותיה של המחלה כוללות: פגיעה במערכות הגוף וסיכון גבוה לפתח תחלואה נלווית, לצד התמודדות עם אתגר נפשי מורכב, סטיגמה חברתית ואפליה בשוק העבודה".
על פי נתוני החברה לחקר וטיפול בהשמנה, ההשמנה נפוצה יותר בקרב האוכלוסיה החרדית, האוכלוסיה הערבית ואוכלוסיות המשתייכות למעמד כלכלי וחברתי נמוך. "כיום", טוענים חברי הנהלת החברה, "אין בישראל מדיניות סדורה להתמודדות עם מחלת ההשמנה ולטיפול בה. מערכת הבריאות נעדרת מענים מספקים לטיפול בהיקף התופעה ובחומרתה.
"נדרש גיבוש אסטרטגיה לאומית לטיפול בהשמנה שההוצאות הישירות שלה על מערכת הבריאות במניעה וטיפול בתחלואה הקשורה בהשמנה מוערכות ב-10.1 מיליארד שקל בשנה - 9.55% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות. ההוצאות העקיפות הנוגעות למחלת ההשמנה כוללות הפסד תוצר כתוצאה מירידה בפריון הכלכלי - עקב היעדרות מעבודה, חוסר יעילות ועוד - מוערכות ב-10.1 מיליארד שקל נוספים. סך העלות המשקית הנובעת ממחלת ההשמנה מסתכמת ב-20.2 מיליארד שקל המהווים 1.4% מהתוצר הלאומי הגולמי.
"גיבוש ויישום מדיניות לאומית לטיפול בהשמנה, עבור האוכלוסיה הבוגרת עבור הילדים, תחסוך למדינה משאבים יקרים ותסייע בהפחתת העומס על מערכת הבריאות. במהלך תקופת ההתמודדות עם הקורונה, הוחמרה מגמת ההשמנה בישראל ובעולם. אז החל תהליך לגיבוש חוזר מנכ"ל לאסדרת מערך הטיפול בהשמנה בישראל. התהליך הוא פורץ דרך מבחינת אזרחי ישראל, ויש להמשיך בו".