מגזין

החטא האנטיגני

האם הדור הבא של חיסוני הקורונה יוכל לנגיף? המדענים אינם תמימי דעים בנושא ויש הסבורים כי גירסאות החיסון הבאות יהיו פחות יעילות בשל אפקט הוסקינס

העולם תולה תקוות בחיסוני הקורונה שיאפשרו חזרה מלאה לשגרה, אך יש מדענים שחוששים שהגירסאות העתידיות של החיסון יהיו פחות יעילות בשל מה שמכונה "אפקט הוסקינס" - תכונה ביולוגית אנושית, החטא האנטיגני המקורי, או הטבעה.

כשהגוף נתקל לראשונה בגורם מאיים העלול לגרום למחלה באמצעות זיהום או חיסון, המפגש מגדיר אצל מערכת החיסון את הגורם המאיים ואת כלי הנשק החיסוניים הנדרשים כדי לאתר אותו ולהגן מפניו בעתיד. הטבעה זו יכולה להיות יעילה. למשל, במגפת השפעת H1N1 בשנת 2009, מבוגרים קשישים קיבלו הגנה מהתגובות החיסוניות שגופם ייצר יותר מחצי מאה קודם לכן, בילדותם, כשנפגשו עם נגיף דומה. אולם, ההטבעה עלולה גם להפריע ליכולת הגוף לייצר תגובות כנגד זנים שהשתנו משמעותית בהשוואה לפעם הראשונה שבה נתקל בהם.

במקרה של נגיף הקורונה, מדענים חוששים שתגובת מערכת החיסון לחיסונים שנעשה בהם שימוש כעת עלוה לגרום לכך שהחיסונים העתידיים, אלה שיעודכנו בהתאם לוריאנטים החדשים של הנגיף, לא יספקו הגנה מספיקה.

בראיון לאתר חדשות הבריאות האמריקני Stat, פרופ' לביולוגיה אבולוציונית מאוניברסיטת אריזונה, מייקל וורובי, שהיה מעורב במחקר פורץ דרך בנושא הטבעה בשפעת, אמר שייתכן כי בעוד חמש שנים, החיסונים יהיו פחות יעילים אם המחוסנים עדיין יגיבו לנגיף העתידי כפי שהגיבו לנגיף הראשון שנתקלו בו, בדומה לאופן שבו הגוף מגיב לנגיפי השפעת המשתנים משנה לשנה.

לעומתו, מומחה לקורונה מאוניברסיטת טקסס, ויניט מנצ'רי, חבר בקהילת החוקרים הקטנה שחקרה את נגיפי הקורונה לפני המגיפה הנוכחית, ציין כי חלבון הספייק של נגיף הקורונה אינו צפוי להשתנות בצורה כה משמעותית כמו חלבוני ההמגלוטינין שנמצאים על נגיפי שפעת.

קיימת סברה כי אנשים שחסינותם מפני הנגיף נובעת מזיהום, ולא מחיסון, עלולים להתקשות יותר בהתמודדות מול נגיפים שעברו מוטציות בגלל השפעות ההטבעה

הן חלבוני הספייק והן חלבוני ההמגלוטינין מאפשרים לנגיפים להיצמד לתאים שהם מנסים להדביק. אולם, נגיפי שפעת משתנים בקצב מהיר בהרבה מאשר נגיפי קורונה ויש להם יותר מרחב לשינוי (מוטציות) מבלי לפגוע בפונקציונליות שלהם.

הטבעה היא אחת הסיבות לכך שחיסונים נגד שפעת אינם מגנים מפני מחלה למשך זמן רב. נגיפי השפעת משתנים תמידית ומשמעותית, והדבר מאפשר לנגיפי שפעת להתחמק מהגנה על המערכת החיסונית שנוצרת על ידי חיסון או זיהומים קודמים. לדוגמה, אנשים שנתקלו לראשונה בנגיפים מסוג H1N1 לא מקבלים הגנה מרכיב H3N2 של החיסון נגד שפעת כמו שהם מקבלים מרכיב ה-H1N1 שלו.

שרה קובי, ביולוגית חישובית מאוניברסיטת שיקגו, מתארת את ההטבעה כ"היררכיה בזיכרון החיסוני – כלומר, הגוף מעדיף להגביר את תגובתו למה שכבר ראה בעבר, על חשבון פיתוח תגובות לדברים החדשים". גם היא טוענת שהדבר עלול להשפיע על יעילות החיסון נגד קורונה בעתיד.

קבוצת מדענים מהמחלקה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה השוו דגימות דם של אנשים שנדבקו בקורונה לפני ואחרי ההדבקה. הם ראו במדגם שלאחר ההדבקה עלייה דרמטית בכמות הנוגדנים לסוג של נגיף הגורם להצטננות בבני אדם, נגיף בשם OC43, השייך למשפחת נגיפי הקורונה הכוללת גם את הנגיפים שגורמים ל-SARS ו-MERS. במילים אחרות, ההידבקות ב-COVID-19 הגבירה את ההגנה של המערכת החיסונית מפני נגיף אחר שמערכת החיסון כבר הכירה.

במאמר שפורסם בכתב העת Vaccine, החוקרים דיווחו כי שימוש בשני חיסוני H5N1 שונים נגד שפעת העופות, שהוכנו על ידי שימוש בזנים שונים של הנגיף, גרם לתגובה חיסונית חזקה וארוכת טווח

אחד המדענים בקבוצה, סקוט הנסלי, אמר שהוא אינו סבור שהטבעה תהיה בעיה, לפחות לא אצל אנשים שחוסנו בחיסוני mRNA. לדעתו, התגובה החיסונית החזקה מאוד שנוצרה על ידי חיסוני "מודרנה" ו"פייזר" אמורה לבטל את כל השפעות ההטבעה עם היווצרות מוטציות של הנגיף. לעומת זאת, הוא סבור שאנשים שחסינותם מפני הנגיף נובעת מזיהום, ולא מחיסון, עלולים להתקשות יותר בהתמודדות מול נגיפים שעברו מוטציות בגלל השפעות ההטבעה.

דוד טופהאם, אימונולוג מאוניברסיטת רוצ'סטר, חושב גם הוא שזו אפשרות סבירה. הוא מסביר שבשלבים המוקדמים ביותר של זיהום בנגיף הקורונה, המערכת החיסונית מגיבה לחלק מחלבון הספייק הנקרא S2. מאוחר יותר, מערכת החיסון ממקדת את תשומת ליבה לחלקים אחרים של הספייק, בעיקר החלק של החלבון שמצמיד את הנגיף לתאים אליהם הוא פולש, המכונה אזור היצמדות הקולטן.

עדיין לא ברור אם ההתמקדות המוקדמת ב-S2 – שמאפיינת הידבקות בנגיפים רבים אחרים - תעוור את מערכת החיסון לשינויים במקומות אחרים בחלבון הספייק, השינויים שהחיסונים החדשים ינסו ללמד את המערכת החיסונית להגיב אליהם

טופהאם טוען שעדיין לא ברור אם ההתמקדות המוקדמת ב-S2 – שמאפיינת הידבקות בנגיפים רבים אחרים - תעוור את מערכת החיסון לשינויים במקומות אחרים בחלבון הספייק, השינויים שהחיסונים החדשים ינסו ללמד את המערכת החיסונית להגיב אליהם. גם טופאם סבור שהבעיה לא תופיע אצל אנשים מחוסנים, בזכות האופן שבו תוכננו החיסונים ולדבריו, נראה שחלבוני הספייק שהחיסונים מעודדים את ייצורם מסתירים את אזור S2, ומערכת החיסון לא יכולה להיצמד למשהו שהיא אינה רואה.

טופהאם מציין שלושה תרחישים אפשריים עבור אנשים שהחסינות שלהם נובעת מזיהום. הראשון - תוצאה בעייתית, אם מספר תאי החיסון הספציפיים ל-S2 עולה על מספר תאי החיסון כנגד רכיבים אחרים של חלבון הספייק הנדרשים כדי לקבל הגנה. התרחיש השני - תוצאה ניטרלית, במקרה שההגנה מפני חלקים אחרים של החלבון משיגה את ההגנה ל-S2, והתרחיש השלישי - תוצאה טובה יותר כיוון שמערכת החיסון משופעלת בצורה מהירה יותר.

פלוריאן קרמר, מומחה לחיסונים מבית הספר לרפואה בבית חולים מאונט סיני בניו יורק סבור גם הוא שייתכן שחיסון הקורונה המקורי יחד עם חיסון נוסף כנגד וריאנטים עשוי להוביל לתגובה חיסונית חזקה ורחבה יותר. הוא ציין מחקר שערכו מדענים מאוניברסיטת טורקו שבפינלנד בנושא חיסון נגד שפעת העופות, H5N1. נראה כי חיסון H5N1 שאינו מכיל תוספים מחזקים יוצר תגובות חיסוניות ירודות. לעומת זאת, במאמר שפורסם בכתב העת Vaccine, החוקרים דיווחו כי שימוש בשני חיסוני H5N1 שונים שהוכנו על ידי שימוש בזנים שונים של הנגיף גרם לתגובה חיסונית חזקה וארוכת טווח.

ייתכן שתשובה לשאלת יעילות חיסונים עתידיים תתקבל בקרוב, שכן חברת "מודרנה" כבר בוחנת כיום גירסה מעודכנת של החיסון, יחד עם המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות שעזר לה לתכנן את חיסון הקורונה המקורי. חיסון זה מכוון לוריאנט שנצפה לראשונה בדרום אפריקה ואשר מסוגל להתחמק מתגובות חיסוניות שהופעלו על ידי גירסאות קודמות של הנגיף. תוצאות המחקר אמורות להתפרסם בחודשים הקרובים.

נושאים קשורים:  חיסון לקורונה,  חיסונים,  המערכת החיסונית,  וריאנטים,  מגזין,  חדשות,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
21.05.2021, 09:58

יודעים שלא יודעים

אנונימי/ת
21.05.2021, 12:10

...זו ראשית חוכמה.מי שיודע שאינו יודע-לומד.הבעייה היא עם אלא שאינם יודעים שאינם יודעים ולא ילמדו לעולם...