COVID-19 עולמי

הביקורת של ד"ר פאוצ'י: "המחקר הישראלי על החיסון עלול לבלבל"

המומחה המוביל בארה"ב למחלות זיהומיות ולמאבק בקורונה על מחקר ה"כללית" לפיו יעילות החיסון של "פייזר" נגד הזן הדרום אפריקאי פחותה: "המחקר עלול להטעות ולגרום לבלבול"

ד"ר אנתוני פאוצ'י. צילום: דוברות הבית הלבן

המחקר הישראלי שפורסם בתחילת השבוע ב-Medrxiv זכה לתהודה רבה בעולם ואף להתייחסות נרחבת במסיבת עיתונאים שקיים בבית הלבן ד"ר אנתוני פאוצ'י, מנהל המרכז למחלות זיהומיות ואלרגיות ב-NIH המשמש עתה יועץ מוביל בצוות הבית הלבן למאבק במגיפת הקורונה.

במחקר שנעשה במשותף על ידי מכון המחקר של שירותי בריאות כללית ואוניברסיטת תל אביב נמצא כי זן נגיף הקורונה שמקורו בדרום אפריקה (הוריאנט הדרום אפריקאי), המסומן B.1.351, מצליח לפרוץ במידה מסוימת את ההגנה שמקנות שתי מנות החיסון של "פייזר" ביעילות טובה יותר מזו שבה הזן הבריטי או הזן המקורי (wild type) עושה זאת.

במחקר ראשון מסוגו זה, שהתמקד באירוע הלא שכיח של הדבקה במתחסנים ("פריצת חיסון"), אותרו 400 מקרים כאלה והוצמדו ל-400 מקרים של הדבקה בלא-מתחסנים, בהתאמה אישית לפי משתנים רבים. כל הנגיפים שבודדו נשלחו לריצוף גנטי במעבדתה של פרופ' עדי שטרן באוניברסיטת תל אביב. בקרב המחוסנים באופן מלא (שבוע עד שבועיים לאחר המנה השנייה), שיעור המקרים שנגרמו מהזן הדרום אפריקאי היה פי שמונה מהצפוי לאור שיעורם בקרב הלא-מחוסנים הדומים להם דמוגרפית וגיאוגרפית ומאותה תקופת הדבקה.

לפיכך הסיקו החוקרים כי ההגנה הצפויה של החיסון כנגד הידבקות בוריאנט הדרום אפריקאי פחותה מההגנה הטובה של החיסון כנגד הזן המקורי של נגיף הקורונה וכנגד הזן הבריטי (B.1.1.7), השכיח כיום בהדבקות בישראל. עם זאת את המידה שבה פוחתת יעילות החיסון במקרה הזה לא ניתן, לפי החוקרים, להסיק משיטת המחקר הייחודית שהתמקדה בריצוף של מקרי הדבקה בלבד.

החוקרים הדגישו במחקרם כי העובדה שהזן הדרום אפריקאי לא התפשט בישראל מעבר לכ-1% מההדבקות מעידה על כך שהחיסון כנראה עדיין יעיל גם כנגדו.

כמה מהכתבות שהתפרסמו בעקבות המחקר יצאו בכותרות שגויות, לפיהן החיסון כלל איננו יעיל כנגד הזן הדרום אפריקאי, או אפילו, באופן הפוך לאמת, שמתחסנים נדבקים יותר מלא-מתחסנים בזן הזה, מה שהוביל לניגוח מבצע החיסון ומוביליו.

ד"ר פאוצ'י, שנתבקש להגיב לממצאי המחקר, אמר: "עם כל הכבוד והרספקט שאני רוחש לכל ידידיי הרבים בישראל, אני חושב שהדיווח על המחקר, באתר המיועד לדיווחים על מחקרים בטרם עברו ביקורת עמיתים או בטרם פרסומם (preprint) בכתב עת רפואי-מקצועי, עלול להטעות ולגרום לבלבול". צפו:

עוד אמר ד"ר פאוצ'י: "בעוד שהוריאנט הדרום אפריקאי אכן יכול במידה מסוימת לפרוץ את ההגנה שאותה מקנים החיסונים כפי שכל חיסון עלול להיפרץ, החיסונים עדיין יעילים מאוד לשם מניעת מחלה קשה או חמורה שעלולה להידרדר למצב קריטי ואף להסתיים במוות. לכן, הייתי נזהר מאוד ומדייק במסקנות לגבי המחקר הזה בהקשר להשפעות תרכיב החיסון כנגד אותו וריאנט.

"דבר אחד שאיננו מבלבל לגבי ממצאי המחקר הוא שכל אחד יזדקק, קרוב לוודאי, לשתי מנות חיסון לצורך הגנה מוגברת מפני הידבקות בנגיף. רואים כיצד חלים שינויים בהקשר למידת ההגנה, אם אדם נמצא שבוע אחד או שבועיים לאחר קבלת המנה השנייה.

"נושא אחר שעלול להטעות בהקשר הזה", ציין פאוצ'י, "הוא כאילו אתה עשוי יותר להידבק בזן הדרום אפריקאי אם חוסנת כנגד mRNA, אבל למעשה אין זה כך. אם אתה עלול להידבק באיזשהו נגיף, אתה עלול הרבה יותר להידבק בזן היותר קשה, ואין זה אומר שיש לך יותר סיכוי להידבק בו מאחר שאם אתה עובר את התקופה הפוסט חיסונית – כלומר שבועיים לאחר קבלת המנה השנייה, אתה למעשה מוגן די טוב", הבהיר והדגיש ד"ר פאוצ'י. "הכל נמצא שם, אבל הכותרת הזו צריכה להיאמר", סיכם בתשובתו לשאלת עיתונאי.

בנוסף לדבריו של ד"ר פאוצ'י, אמרה ד"ר רוצ'ל וולנסקי, ראש ה-CDC באותו תדרוך בבית הלבן: "מה שאנחנו יודעים שאותן פריצות בהגנה מפני זיהומים אכן מתרחשות אבל אז הן נוטות להתרחש עם תסמינים מעטים, כלומר יש פחות עומס נגיפי, וגם עם יכולת קטנה יותר של הנגיף לעבור ולהדביק אחרים. אנחנו עדיין לומדים את סוגיית יכולת ההעברה של הנגיף (transmissibility) ואת ההקשר שלו לאותן 'פריצות הגנה' מפני זיהומים".

נושאים קשורים:  ד"ר אנתוני פאוצ'י,  מחקר ישראלי,  המוטציה הדרום אפריקאית,  חיסון לקורונה,  19-COVID,  חדשות
תגובות