פרס וולף היוקרתי הוענק לשלושה מדענים שתרמו לחקר מנגנוני הרנ"א

שלושה חוקרים, שתי נשים וגבר אחד, שתגליותיהם תרמו לחקר ולהבנה של מנגנון ה-RNA, עליו מבוסס תרכיב החיסון לקורונה שפיתחו "פייזר" ו"מודרנה", התכבדו אתמול (ג') ב"פרס וולף" בטקס הכרזה שנערך במשכן הנשיא בירושלים.

השלושה הם: פרופ' ג'ואן סטייץ מאוניברסיטת ייל, פרופ' לין מקוואט מאוניברסיטת רוצ'סטר ופרופ' אדריאן קריינר ממעבדת המחקר "קולד ספרינג הרבור" – כולם בארה"ב.

מנגנון ה-RNA הוא אחד החשובים ביותר בפעילות התאים ובתהליכי יצירת החלבונים. המחקר שביצעו השלושה והשימוש בממצאיו הולידו פיתוחים חדשניים שנחשבים פורצי דרך לרבות תרופות וטיפולים עליהם התבססו גם החיסונים החדישים מפני נגיף הקורונה.

פרסי וולף שמעניקה מדי שנה קרן וולף עבור תרומה ייחודית למען האנושות מיועדים למדענים ואמנים. סכום הפרס: 100 אלף דולר בכל קטגוריה. מאז ייסודה, הקרן הישראלית העניקה פרסים ל-354 מדענים ואמנים. כשליש מזוכי פרס וולף זכו בהמשך גם בפרס נובל.

השלושה שמחקרים הובילו לתגליות בסיסיות בביולוגיה של ה-RNA, לפענוח ולהבנת המנגנונים המווסתים את ה-RNA ולשינוי במה שידוע על תפקידן וחשיבותן של מולקולות אלו, הדגימו כי הן אינן מאופיינות כתבנית פסיבית בתהליך יצירת החלבונים - תהליך שתחילתו ב-DNA שבגרעין התא וסיומו ביצירת החלבון.

במחקריהם הם הראו שה-RNA ממלא תפקיד דומיננטי בוויסות וגיוון הביטוי הגנטי ותפקידו רחוק מלהיות חוליה מתווכת, טכנית וחסרת השפעה בתהליך הביוכימי של יצירת החלבונים, כפי שסברו בעבר.

בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי תגליותיהם: "מקדמות במידה רבה את הרפואה המודרנית ואת הרפואה המותאמת אישית. תרומתם לאנושות משמעותית ביותר ובאה לידי ביטוי במיוחד בימים אלה דרך פיתוח חיסונים מבוססי RNA נגד נגיף הקורונה".

ג'ואן סטייץ היא פרופ' לביו-פיזיקה מולקולרית וביוכימיה ב"ייל" וחוקרת במכון הרפואי ע"ש הווארד יוז. החלה לחקור את ה-RNA בשנות ה-60  והיתה הראשונה לתאר את אתרי תחילת התרגום לחלבונים של RNA ביצורים פרוקריוטים מיקרוסקופיים בעלי תא יחיד חסר גרעין טבעי. ב-1969 גילתה את התפקידים הקריטיים של מולקולות RNA קטנות ולא מקודדות בתהליך יצירת החלבונים והמנגנונים הביוכימיים המווסתים את יציבות ה-RNA.

לין מקוואט היא פרופסור לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת רוצ'סטר. מחקרה התמקד בחקר המנגנונים התאיים של מחלות אנושיות. הפרס הוא על מחקרה במנגנוני הוויסות והתיקון של ה-RNA.

אדריאן קריינר הוא פרופסור לביוכימיה וגנטיקה מולקולרית במעבדות "קולד ספרינג הרבור" שמחקריו תרמו לקידום הבנת המנגנונים המולקולריים והוויסות של שחבור הרנ"א, לאחר שזיהה ובודד את חלבון השחבור האנושי הראשון והדגים את תפקידיו. בהמשך השתמש בידע זה לחקר שני גנים הקשורים במחלת ניוון שרירים.

שאר זוכי פרס וולף השנה הם: פרופ' לסלי לייזרוביץ ופרופ' מאיר להב ממכון ויצמן על עבודתם המשותפת בחקר הגבישים, בכלל זה המבנים הגבישיים הנוצרים במחלות והיכולת לעכב את התהליכים האלה. מחקרם מהווה תשתית לתכנון תרופות, חלקן מצילות חיים, לטיפול במלריה, טרשת העורקים, אבנים בכיס המרה, כולסטרול בדם ועוד.

בפיזיקה הוענק השנה הפרס לפרופ' ג'ורג'יו פריזי מאוניברסיטת רומא ובתחום המוזיקה למלחין ולזמר האמריקאי סטיבי וונדר ולמלחינה האוסטרית אולגה נויווירת.