מגזין

הנגיף לא עוצר במחסום

"גורלם האפידמיולוגי של אזרחי ישראל ושל תושבי הרשות הוא גורל משותף". ד"ר שלי קמין-פרידמן, מחברת נייר מדיניות "הזכות לחיסון" מטעם מכון זולת ורופאים לזכויות אדם, קוראת לקובעי המדיניות לסייע לתושבי הרשות הפלסטינית לממש את זכותם לחיסון

תושבים פלסטינים ברצועת עזה. צילום: Abed Rahim Khatib/ פלאש 90

מדיניות החיסונים בישראל מתנהלת ברובה באופן מעורר השראה והינה עניין להתגאות בו. ראויה במיוחד לציון ההכרה בזכות של כולם לחיסון – קשישים מרותקי בית, אסירים, פליטים, מבקשי המקלט ועובדים זרים. עם זאת, חיים לצידנו פלסטינים, ביניהם כמובן קשישים ואוכלוסיה בסיכון, שלא יזכו להתחסן. בנייר מדיניות מטעם מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם וארגון רופאים לזכויות אדם אנו קוראים לקובעי המדיניות לקחת אחריות ולסייע גם לתושבי הרשות הפלסטינית לממש את זכותם לחיסון.

מגיפת הקורונה היא מגיפה עולמית שאינה נעצרת בגבולות גיאוגרפיים או במחסומים. בקרב אוכלוסיית הרשות הפלסטינית קיימת תחלואה ותמותה מקורונה במימדים גבוהים. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, נספרו בשטחי יהודה ושומרון (נכון ליום 12.1.21) 121,587 מאומתים ו-1,331 נפטרים מקורונה (1).

מערכת הבריאות הפלסטינית איננה מאורגנת וענייה במשאבים. לשם תפקודה היא נתמכת בסיוע בינלאומי ותלויה במחוות הומניטריות של ישראל או בתרומות. תושבי הרשות לא יכולים לממש את זכותם לחיסון אלא בסיוע חיצוני.

דרישה להעביר לידי הרשות רק חיסונים המאושרים על ידי משרד הבריאות תחייב את הרשות לרכוש רק את החיסונים היקרים של חברות כמו פייזר ומודרנה ותמנע ממנה לרכוש חיסונים זולים יותר

בדיקה לקורונה ברצועת עזה. צילום: Abed Rahim Khatib/ פלאש 90

מחירי החיסונים נקבעים בידי היצרניות, ומדינות עשירות, ביניהן ישראל, מבצעות רכישה מוקדמת ומבטיחות לעצמן את אספקת החיסונים. גישה זו, המכונה "לאומנות חיסונים", מובילה לחוסר שוויון בין מדינות עשירות ועניות בנגישות לחיסונים ובוודאי לחוסר שוויון בין אזרחי מדינת ישראל בעלת האמצעים, לבין תושבי הרשות הפלסטינית. שמירת יצרניות החיסונים על הפטנט ועל זכויותיהן בתחום הקניין הרוחני חוסמת את האפשרות בפני ייצור מוצר גנרי זול יותר שיהפוך את החיסונים למוצר נגיש לכולם.

על פי המידע המפורסם בכלי התקשורת הפלסטיניים, עלה בידיה של הרשות הפלסטינית לרכוש שני מיליון מנות חיסון מחברת אסטרהזניקה, אשר יספיקו לחיסון מיליון איש (שתי מנות כל מתחסן). בנוסף לכך, במסגרת יוזמת Covax, מטעם ארגון הבריאות העולמי (בשיתוף ארגונים נוספים), עשויים הפלסטינים לזכות בחיסון שיספיק ל-20% מהאוכלוסיה ומיועד בעיקר לצוותי רפואה ולאוכלוסיה בסיכון. כיוון שלא די בכך לחיסון כלל תושבי הרשות, על  מדינת ישראל לקחת אחריות ולסייע ברכישת חיסונים נוספים.

מעבר לטענה הבסיסית לפיה ישראל שולטת במעברים בין שטחי הרשות הפלסטינית ולפיכך יש לה השפעה מכרעת על יכולתה של הרשות להתארגן לאספקת החיסונים (בתנאי הקירור הנדרשים), יש לזכור כי ישראל מונעת מהרשות לרכוש תרופות שאינן מאושרות על ידי משרד הבריאות הישראלי. הגבלה דומה בוודאי ראוי שתחול גם בכל הנוגע לרכישת חיסונים. אולם, דרישה כי יועברו לידי הרשות  רק חיסונים המאושרים על ידי משרד הבריאות לאזרחי ישראל, תחייב את הרשות לרכוש רק את החיסונים היקרים של חברות כמו פייזר ומודרנה שנרכשו על ידי מדינת ישראל ותמנע ממנה לרכוש חיסונים זולים יותר (כמו החיסון הסיני סינופארם או החיסון הרוסי ספוטניק 5).

קשה לדמיין מראות קשים של פלסטינים הממשיכים לחלות ולמות מקורונה, בעוד שאזרחי מדינת ישראל זוכים לחיסון בכל שכבות הגיל, גם בקרב אוכלוסיה שהסיכון עבורה נמוך

ערכים בסיסיים בתחום בריאות הציבור, ובכלל זה בתחום החיסונים, הם סולידריות ושוויון. בריאות וחיסונים ראוי שיהיו מוצר ציבורי הניתן לכולם, ללא הבדלי מוצא או מקום מגורים. קשה לדמיין מראות קשים של פלסטינים הממשיכים לחלות ולמות מקורונה, בעוד שאזרחי מדינת ישראל זוכים לחיסון בכל שכבות הגיל, גם בקרב אוכלוסיה שהסיכון עבורה נמוך.

בהיבט המשפטי, הזכות לבריאות אמנם איננה נמנית באופן מפורש על זכויות היסוד המנויות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אך בלשון בית המשפט העליון, "הגם ששאלת היקפה של הזכות החוקתית לבריאות טרם הוכרעה, אין ספק שהחתירה להבטחת תנאים בסיסיים של בריאות טובה נופלת לגדרה של הזכות לכבוד האדם. כמו כן, ניתן לראות בה נגזרת של הזכות לחיים ושל ההגנה על גופו של האדם" (2).

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות, 1966, אשר אושררה על ידי מדינת ישראל בשנת 1991, קובעת (בסעיף 12) כי מדינות שהן צד לאמנה מכירות בזכות כל אדם ליהנות מרמת הבריאות הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר שאפשר להשיגה. בעלות האמנה נדרשות במפורש לנקוט צעדים הנחוצים כדי להבטיח מניעת מחלות מידבקות.

גרפיטי ברצועת עזה. צילום: Abed Rahim Khatib/ פלאש 90

אם אנו מקבלים על עצמנו את המחויבות לשמור על בריאותם של אזרחי מדינת אויב – הפצועים הסורים -  קל וחומר עלינו לסייע לבריאותם של שכנינו הפלסטינים

מדינת ישראל איננה נוהגת להתחמק ממחויבותה לבריאות אוניברסלית. ראוי לציון (לשבח) הסיוע שהעניקה ישראל לפצועי רעידת האדמה בתורכיה וכן לפצועים הסורים בימי מלחמת האזרחים בסוריה. על אף שסוריה היא מדינת אויב, זכו הפצועים שהגיעו אל בתי החולים בישראל לטיפול שוויוני, שכלל לא רק טיפול מציל חיים אלא גם טיפולים לשיפור איכות החיים, כמו טיפול שיקומי או טיפול במחלות כרוניות. אם אנו מקבלים על עצמנו את המחויבות לשמור על בריאותם של אזרחי מדינת אויב – קל וחומר עלינו לסייע לבריאותם של שכנינו הפלסטינים.

בצד ההיבט ההומניטרי והמשפטי, סיוע לפלסטינים לממש את זכותם לחיסון חיוני על מנת שנזכה להגיע ל"חסינות קהילה" - מונח הנראה מתאים יותר מ"חסינות עדר". חסינות קהילה, אשר תושג אם יחוסן אחוז גבוה דיו של אנשים, חיונית לשם הגנה על מתחסנים שלא יפתחו נוגדנים וכן לשם הגנה על ילדים ובעלי אלרגיה לאחד מרכיבי החיסון, שאינם יכולים בשלב זה להתחסן.

חסינות קהילה אשר תושג באמצעות חיסון (להבדיל מהחשיבה השגויה לפיה אפשרי להגיע לחסינות קהילה באמצעות הדבקה) היא הדרך היחידה בה נוכל לפתוח את המשק ולפיכך יש לה גם משמעות כלכלית. המשך סירקולציה של הנגיף באזור יחייב אותנו להמשיך לנקוט במדיניות של סגרים והגבלות ולא יאפשר חזרה לשגרה שהכרנו לפני 2020.

נגיף הקורונה לא מבקש תעודת זהות לפני הדבקה ולא עוצר במחסום. תושבי הרשות הפלסטינית מגיעים לעבוד בישראל ואזרחי ישראל יוצאים לקניות בשטחי הרשות. יחסי השכנות מייצרים מגעים והמשך הדבקה ולפיכך ניתן לומר כי גורלם האפידמיולוגי של אזרחי ישראל ושל תושבי הרשות הוא גורל משותף.

ראוי להפיק לקחים מהניסיון הישראלי להפסיק בשנת 2004 לחסן את ילדי ישראל בחיסון חי מוחלש נגד פוליו, ולעבור לחיסון מומת בלבד בדומה לשאר מדינות המערב. החלטה זו התקבלה על בסיס ההנחה כי נגיף הפוליו אינו מצוי עוד בשטחנו. עם זאת, בשנת 2013, כאשר נמצא נגיף הפוליו במדינות השכנות וברשות הפלסטינית, ניתן היה לאתרו גם במערכת טיהור השפכים בישראל.

סיוע לאוכלוסיה הפלסטינית לממש את זכותה לחיסון נדרש מישראל הן בהיבט מימון החיסונים והן בהיבט האספקה – הכולל שמירה על שרשרת הקירור, ציוד וכוח אדם רפואי. הסיוע הישראלי חיוני הן מהטעמים ההומניטריים וההכרה בזכות לחיסון כזכות אדם בסיסית, והן כאמור לשם הגעה ל"חסינות קהילה" אשר תגן על כולנו.

ד"ר שלי קמין-פרידמן, עו"ד מומחית למשפט רפואי ומשפט בריאות הציבור; מחברת נייר מדיניות "הזכות לחיסון" מטעם מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם ורופאים לזכויות אדם; מרצה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה 

ספרות:

  1. WHO Updates on Coronavirus disease 2019 (COVID-19) in oPt-

https://app.powerbi.com/view?r=eyJrIjoiODJlYWM1YTEtNDAxZS00OTFlLThkZjktNDA1ODY2OGQ3NGJkIiwidCI6ImY2MTBjMGI3LWJkMjQtNGIzOS04MTBiLTNkYzI4MGFmYjU5MCIsImMiOjh9.

  1. בגץ 7245/10 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ. משרד הרווחה (פורסם בנבו).
נושאים קשורים:  מגזין,  חדשות,  הרשות הפלסטינית,  חיסון לקורונה,  סיוע הומניטרי,  מדינת ישראל,  ארגון רופאים לזכויות אדם,  מכון זולת,  פלסטינים,  19-COVID,  ד"ר שלי קמין-פרידמן
תגובות
 
14.01.2021, 15:30

הפלסטינים עוינים לישראל.שיקחו את הכספים שהם מחלקים לרוצחי יהודים ויקנו לעצמם חיסונים. איננו חייבים לדאוג לאויבנו.

15.01.2021, 10:06

בדחוק

15.01.2021, 10:07

בדיוק

15.01.2021, 10:06

לפי הסכמי אוסלו עינייני בראיות וחיסונים באחריות הרשות. זה הבעיה שלהם. אם כל הכסף שהם משלמים למחבלים היו יכולים לקנות את החיסונים.

אנונימי/ת
15.01.2021, 12:22

הם לא אזרחי מדינת ישראל. שיואילו לפנות ולקבל את זכויות הבריאות שלהם במדינות ערב, אשר מהן באו להתנחל על אדמותינו.

אנונימי/ת
15.01.2021, 13:41

דמגוגיה עם פוליטיזציה של הרפואה. כשהפלשטינים “המיסכנים והאומללים״ יפסיקו לשלוח טילים ומרצחים לפגוע באזרחי ישראל, ויחדלו לגדל את ילדיהם על תרבות של שנאה ותאוות דם, אהיה מוכן להקשיב לדברי ההבל שפירסמת. בינתיים אעשה ככל שניתן, כדי לדרוש להקדיש את כספי המיסים שלי, להשגת חיסונים לאזרחי מדינת ישראל.

15.01.2021, 15:03

כל האירגונים \"לזכויות אדם\" הם אירגונים למען אויבנו בנפש.

אנונימי/ת
15.01.2021, 17:05

אולי קודם נחסן את כל הצעירים בארץ?
עוד מטורללת אחת!

15.01.2021, 17:33

יש לנו הסכם מאד משונה עם ערביי יהודה שומרון ועזה.
אנחנו מספקים להם עבודה ופרנסה, שירותי רפואה, ביטחון, והם בתמורה מספקים לנו טרור, השמצות בעולם, ונזקים שונים, ולא מסתירים את כוונתם להשמיד את מדינת ישראל.
עדין יש לא מעט מטורללים שחושבים שזה הסכם הוגן ואפילו טוב עבורנו.
אני כבר הפסקתי לקוות שיתפקחו.

15.01.2021, 17:49

מטעמים אגואיסטים ולא אלטרואיסטים, צריך לדאוג לחסן את האוכלוסיה בשטחים. הנגיף לא מתמצא בגאוגרפיה מדינית אלא פיזית ואנו חיים באותה יחידת שטח גאוגרפית.
מה שכן, את עלות החסונים יש לקזז מתשלומי המסים שאנו מעבירים להם, ולא לאפשר יצירת חובות כמו החובות שהם חייבים לחברת החשמל.

אנונימי/ת
16.01.2021, 09:50

מענין שב 100% מהמקרים אבירי זכויות האדם תומכים באויבי ישראל.
אחרי שפעם אחת בלבד יתמכו בעמדת ישראל אולי נתייחס אליהם יותר ברצינות.

אנונימי/ת
10:42

מסתבר שהפורום הפך כר לדיונים פוליטיים בהשתלטות הגוון הפשיסטי. לא נחסן בשטחים והם ידביקו אותנו. מחשבה מאד רציונל-פשיסטית.