גל התחלואה הנוכחי הוא הקשה ביותר בכל הקשור לשימוש במכשירי אקמו עבור חולי קורונה. כך אמר ד"ר יגאל כסיף מהמרכז הרפואי שיבא, יו"ר החברה הישראלית לאקמו המשויכת להר"י, בראיון לעידו אפרתי המתפרסם הבוקר (ה') ב"הארץ". ד"ר כסיף מסר כי בגל הראשון, עד חודש מאי, חוברו 19 חולי קורונה לאקמו, עתה מחוברים 27 מטופלים למכונות אקמו, וכ-20 מהם חולי קורונה.
עוד בעניין דומה
"אין בישראל מצוקה במכשירים אלה ומאז פרצה המגיפה והתפשטה עלה מספרם מ-35 ל-76 שמצויים בחלק ניכר מבתי החולים", אלא שיש כבר בתי חולים שטוענים כי "הגיעו לקצה גבול היכולת לקלוט מטופלים נוספים הדורשים חיבור לאקמו ועיקר הבעיה היא במחסור בכוח אדם הנלווה לכל "מיטת אקמו": המטופל זקוק לטיפול צמוד ואינטנסיבי של רופאים, עובדי סיעוד ומפעילי המכשירים שעברו לשם כך הכשרה מיוחדת.
מתחילת המגיפה יותר מ-400 עובדים במערך הרפואי השתתפו ב-24 קורסים מיוחדים לשם כך. הקורס עצמו נמשך ימים אחדים ובהמשך כל מי שעבר אותו נדרש לעוד "כמה ימי חפיפה" במחלקה.
בסוף השבוע שעבר, לראשונה מאז פרוץ המגיפה, נאלץ אחד מבתי החולים לדחות את חיבורם של שני חולי קורונה שהיו במצב קשה למכשיר אקמו. השניים הם בני 65 ו-66 מצפון הארץ. במקום למכונות אקמו הם חוברו זמנית למכונות הנשמה.
ד"ר כסיף מסר: "לחולה קורונה המחובר לאקמו יש סיכוי של כ-50% לשרוד. סיכוייו למות של חולה מונשם - שאינו בהכרח חולה קורונה, אך זקוק לאקמו ולא מקבל אותו - הם כ-80% עד 90%. בספרות הרפואית עדיין אין מידע על סיכויי ההישרדות של חולי קורונה במקרים כאלה".
עוד אמר ד"ר כסיף כי "החל מסוף השבוע האחרון, לראשונה בישראל, נדרשים הצוותים לבצע טריאז' (תיעדוף חולים) של חיבור לאקמו. אם יהיה מקרה חירום של בן 30 שהתמוטט בטיפול נמרץ, נשים אותו על המכשיר, נגייס כוח אדם ונמשוך בכוח, אבל באופן כללי המצב הוא כזה שאין כיום יכולת לתפעל 'מיטות אקמו' נוספות".
המצוקה מורגשת בעיקר בבתי החולים שבפריפריה ואתמול הועבר חולה אקמו מהמרכז הרפואי לגליל שבנהריה ל"בילינסון" שבפתח תקוה. "בצפון יש התפוצצות. מנהל היחידה צריך לשקול קבלת חולה אקמו מול ביטול שתי מיטות אשפוז של טיפול נמרץ", אמר ד"ר כסיף.