מחקר חדש: עד שנת הקורונה, ניכרת מגמת שיפור בבריאות הישראלים

במהלך שני העשורים האחרונים, למעט בשנת 2013, נרשמת בישראל מגמת שיפור ברמת הבריאות המדווחת בכל קבוצות הגיל. גברים נוטים לדווח על רמת בריאות גבוהה יותר מאשר נשים, למרות שתוחלת החיים שלהם נמוכה יותר. כך עלה ממחקר שביצעו ד"ר ענת זיו, כיום באוניברסיטת ניו בראונסוויק בקנדה, יחד עם פרופ' יונה סכלקנס מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. דו"ח המחקר פורסם בסוף נובמבר ב-Israel Journal of Health Policy Research.

ב-2013, השנה החריגה, נצפתה ירידה פתאומית באותה מגמה בכל קבוצות הגיל, למעט בקרב בני 75 ומעלה והחוקרים לא מצאו לכך הסבר חד משמעי.

פרופ' סכלקנס וד"ר זיו ציינו: "בישראל נרשמת עלייה מתמדת בתוחלת החיים לאורך השנים ומגמה זו מעלה את השאלה האם רמת הבריאות של הישראלים טובה יותר כעת מכפי שהתאפיינה בדורות הקודמים, או שמא הישראלים חיים יותר שנים עם מחלות כרוניות? יש מדינות המדווחות על ירידה ברמת התחלואה, בעוד שאחרות לא מצאו שיפור ואף הצביעו על החמרה. מחקרים מעטים ניסו להסביר את המגמות ברמת הבריאות לצד העלייה בתוחלת החיים. זה לכן המחקר הראשון שבוחן את התופעה הזאת על בסיס נתונים מחוץ לארה"ב".

המחקר התבסס על מדגם גדול יחסית מתוך נתוני הסקר החברתי הנערך מדי שנה מאז 2002 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר אסף נתונים על רווחת האוכלוסיה בישראל בהתבסס על נתוני פרט ומשק ביתו ונערך באמצעות ראיונות פנים-אל-פנים מדי שנה בקרב בני 20 ומעלה. המדגם כלל בסך הכל כ-96 אלף משיבים. הובאו בחשבון משיבים מגיל 30 ומעלה כדי להסיר משתנה שעלול לפגוע בתוצאות, כמו תואר אקדמי.

הסקר נועד לספק מידע על רווחת האוכלוסיה הבוגרת ותנאי המחיה בישראל. הוא הורכב משני חלקים: שאלון מרכזי ונושא משתנה המוקדש לנושא אחד או שניים המאפשר לקבל תמונה נרחבת יותר בדבר רמת הבריאות. שאלון הליבה כלל שאלות על בריאות בדירוג עצמי וקבלת מידע על מוגבלות תפקודית. על מנת לאמוד את רמת התחלואה, השתמשו החוקרים במדד בשם "דירוג עצמי של מצב הבריאות" בסקאלה אורדינלית הנעה בין "בכלל לא טוב" לבין "טוב מאוד". בנוסף, נבדקו מספר השערות לגבי הסיבות למגמות ברמת הבריאות, כמו שינויים בהרכב האוכלוסיה מבחינת הגיל.

כך התגלה שאוכלוסיית ישראל מזדקנת: בשנת 2002, 16% מהנשאלים בסקר היו מעל גיל 65 ואילו ב-2018 כמעט 20% היו בקבוצת גיל זו. כן הובאו  בחשבון רמת השכלה, מצב משפחתי, שייכות דתית, רמת דתיות ותעסוקה ושינויים כמו רמת ההוצאה הלאומית על בריאות לנפש, בהנחה שאיכות הטיפול הרפואי היא פונקציה של הוצאה זו.

בנוסף למסקנה הראשונה עלה מהמחקר כי המשיבים הנשואים ציינו שהם בריאים יותר לעומת הרווקים. יהודים חרדים מהווים את הקבוצה הדתית הבריאה ביותר ואחריה יהודים שאינם חרדים, נוצרים ומוסלמים. מובטלים היו פחות בריאים לעומת מועסקים ובעלי קריירה. בעלי תואר אקדמי נוטים להיות בריאים יותר מאלה ללא תואר אקדמי.

המודל בו השתמשו החוקרים לחישוב השינוי הכללי ברמות הבריאות הראה כי אמנם אחוז האקדמאים ואחוז היהודים החרדים גדל עם השנים ושיעור האבטלה ירד - על פי נתוני הלמ"ס - אבל המשתנים הללו לא מצליחים להסביר את העלייה הכללית שנרשמה.

סקנה נוספת: העלייה בהוצאה הלאומית בישראל על בריאות מתואמת בצורה משמעותית עם השיפור ברמת הבריאות. בעזרת הסקר החברתי לא ניתן היה להוכיח שהקשר הוא סיבתי, אבל לא נמצא הסבר אחר לקשר הזה. אם הקשר אכן סיבתי, הסבירו החוקרים, אז תוספת להוצאה הלאומית על בריאות לנפש צפויה לשפר את רמת הבריאות במדינה.

את הדו"ח שלהם סיכמו החוקרים: "ארבעה ממצאים עיקריים התגלו: ראשית, לא חלה התרחבות בתחלואה בשני העשורים האחרונים בישראל. שנית, פערים בהישגים חינוכיים אינם מסבירים את הירידה בתחלואה. שלישית, מגמות השינוי ברמות הבריאות שדווחו על ידי הציבור היו מתואמות עם שינויי מגמה בהוצאות הלאומיות לבריאות לנפש. ורביעית, נראה שחלק נהנו יותר מאחרים מהעלייה בהוצאות הלאומיות לבריאות לנפש, כמו נשים ואלה שהם ללא תואר אקדמי.

"המודל הסטטיסטי שלנו צופה כי עלייה נוספת בהוצאה הלאומית לבריאות לנפש תשפר את רמות הבריאות עוד יותר".

הערה: הסקר התייחס לשנים 2018-2002 אך לא ל-2020 שנת הקורונה שפגעה בבריאות. "לא ניתן להתייחס לשנתיים האחרונות כיוון שעדיין לא הוכנו נתוני סקר חברתי לשנים אלו על ידי הלמ"ס ולכן לא ניתן היה להכלילם במחקר הנוכחי. אני מאמינה", הדגישה ד"ר זיו, "שנתוני הלמ"ס בשנת 2019 הצביעו על המשך המגמות מהשנים הקודמות וכי רמות הדיווח העצמי לא השתנו משמעותית בשנה זו. אבל שנת 2020 היא בהחלט מיוחדת. ייתכן שנראה במחקר המשך שינוי בדיווח העצמי לגבי רמות הבריאות בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה".