מגזין

כשהמלך התחסן

האם למאמצי הגיוס לקמפיין חיסוני הקורונה של כוכבי פופ, קולנוע וספורטאים ידועים יש השפעה על היענות הציבור? מה השתנה מאז שאלביס פרסלי התחסן בלייב נגד פוליו, האם דולי פרטון תצליח לשכפל את "אפקט אנג'לינה ג'ולי" ואיך משכנעים את דור הטיק-טוק להתחסן

אלביס פרסלי מתחסן לפוליו מול מצלמות אולפן NBC במנהטן, בתכנית הלילה האמריקאית "אד סאליבן שואו", 1956. צילום: Department of Health Collection, NYC Municipal Archives

לפנות בוקר של יום ב', 29 באוקטובר 1956, לערך בשעה 03:00, החלה התארגנות גדוד הצנחנים 890 בפיקודו של רס"ן רפאל (רפול) איתן לקראת העלייה למטוסי הדקוטה, ה-DC3, ולפתיחת חופות המצנחים מעל הפתח המזרחי של מעבר המיתלה בסיני, כ-70 ק"מ מתעלת סואץ. היה זה השלב הראשון בפתיחת מלחמת סיני, אז עדיין בשם "מבצע קדש" – אירוע משמעותי בתולדות המזרח התיכון במחצית השנייה של המאה ה-20.

בריחוק של 9,000 ק"מ מערבה מחופי ישראל, ממש באותה שעה – 20:00 שעון ניו יורק ועדיין ביום א', 28 באוקטובר – מול מצלמות אולפן NBC במנהטן, בתכנית הלילה הנצפית ביותר באותם ימים, ה"אד סאליבן שואו", הוזמן לא אחר מאלביס פרסלי, כבר אז "מלך הרוקנרול", אלא שהפעם לא רק כדי לשיר ולנענע את ברכיו, אלא גם להפשיל את שרוולו כדי שתינעץ בה מחט מזרק תרכיב החיסון שפיתח ד"ר יונה סאלק כנגד נגיף הפוליו. זו היתה הפעם הראשונה שידוען צמרת, סלב, נקרא לסייע בקידום מוצר חיוני בתחום הרפואה, להתחסן מול מצלמות טלוויזיה ובשידור חי ובכך לשמש דוגמה כמי שמכיר בבטיחותו וביעילות של תרכיב חיסון חדש, ולהניע המוני אמריקאים לקבל את החיסון, לחדול מהיסוסים ומסרבנות חיסונים כדי לסייע בבלימת מגיפה. היה זה רגע מכונן בתולדות בריאות הציבור.

באותם ימים רחוקים, באירוע הבלתי נשכח ההוא, נדרש קמפיין ההסברה שאף כונה "מסע צלב" כנגד מחלה ששיעורי התחלואה בה הרקיעו שחקים לכל רוחבה של ארה"ב והיא גם זלגה למדינות אחרות בעולם.

על פי ההיסטוריה של מגיפת הפוליו, בין 1943 ל-1956 חלו במה שגם כונה שיתוק ילדים יותר מ-400 אלף ילדים ומתבגרים ומתו יותר מ-22 אלף, כאשר רבים מהשורדים נותרו נכים, נזקקו במהלך הטיפולים והשיקום לאביזרי עזר שונים ומשונים וגם ל"ריאות ברזל". ב-1960 השיעור השנתי של חולי פוליו בארה"ב צנח ב-90% לעומת עשור קודם, הודות לאותו מבצע חיסונים שאלביס פרסלי תרם לקידומו.

לא בכדי הכתיר היומון "חרות" את הידיעה שפרסם ב-1 במאי 1955 על תחילת השימוש בתרכיב סאלק שכונה אז "תרופת הפלא", בכותרת: "ניצחון האדם על מארת דורות", וזאת לאחר שבישראל הקטנה של ראשית שנות ה-50 (1954-1950) – כאשר מאז יוני 1949 גבר קצב התפשטות נגיף הפוליו – המחלה הוכרה כבר כמגיפה והיו אז 4,700 חולים, מהם נפטרו 760.

כאשר הוחל בתכנונו של הקמפיין להנעת ההמונים לקבלת החיסון כנגד נגיף הקורונה, רק לפני חודשיים-שלושה, עלה שוב הרעיון ולא רק בישראל, שכדאי להסתייע בידוענים מעולם התרבות והספורט, "אלילי הנוער" וכוכבי רשתות חברתיות, שיקבלו את תרכיב החיסון מול המצלמות. עלה אף רעיון לשכנע אותם להתחסן תמורת כסף, אבל זה נדחה עד מהרה ואף נאסר בהוראת משרד הבריאות.

אלא שהפעם, לא זו בלבד שמימדי המגפה שונים לאין שיעור וללא כל השוואה, נראה שגם מידת ההיענות להתחסן היא כיום גדולה וזאת חרף פעילותה הבלתי פוסקת של "תנועת האנטי חיסונים", זו המקומית ובעיקר העולמית ולמרות הזרם הבלתי פוסק של תיאוריות קונספירציה, פייק-ניוז, מידע שקרי מכוון ומעוות שזו מפיצה באינטנסיביות, בעיקר ברשתות החברתיות הפופולריות בעיקר בקרב צעירים.

דולי פרטון. תרמה סכום נאה לחברת מודרנה לצורך פיתוח התרכיב שלה. צילום: שאטרסטוק

נוכח מידת ההיענות הציבורית לחיסוני הקורונה, עלתה גם השאלה האם יש בכלל עוד צורך לגייס ידוענים לקידום מבצע ההתחסנות והאם נדרש הסיוע שלהם? וגם: עד כמה יש עדיין משקל לדעתם של ה-VIPs והאם זה אתי לאפשר לידוען/ סלב לעקוף את התור כדי להתחסן לפני רבים אחרים, לאחר שמיטב המומחים קבעו על מי להיות בסדר עדיפות גבוה (סולם תיעדוף) בתכנית ההתחסנות הארצית.

ייתכן שלא בכדי הונחה בצד, לפחות בישראל, תכנית ראשונית להפעלת ידוענים לשם קידום מבצע ההתחסנות. כרגע עוסקים במסע ההסברה בעיקר כמה מבכירי הרפואה בארץ, ולא ברור אם ראשוני המתחסנים בחגיגיות רבה ומול המצלמות – ראש הממשלה, שר הבריאות, הנשיא והרמטכ"ל – אכן הספיקו למטרה הזאת.

בבתי החולים השונים נקטו בימים האחרונים בטקטיקה מעט אחרת: הם טורחים בעיקר לצלם בעמדות ההתחסנות שהפעילו אישים מוכרים המקבלים את החיסונים בהתאם לגילם המתקדם. כך ולדוגמה בלבד, ב"אסף הרופא-שמיר" הצטלמו השבוע כוכבי העבר של מכבי תל אביב בכדורגל, צביקה רוזן בן ה-73 ואורי סלימן בן ה-68 ואילו ב"הלל יפה" הבליטו בגאווה רבה את אמה בת ה-75 וסבתה בת ה-100 של ד"ר מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים, והנציחו בתמונה את שלושתן מתחסנות בזו אחרי זו.

"בימינו אלה יהיה קשה מאוד להביא דמות נערצת בסדר גודל של אלביס פרסלי כדי לקדם התחסנות כנגד מחלת ה-covid-19", אמר השבוע פרופ' טימותי קולפילד, מומחה במדיניות בריאות מאוניברסיטת מחוז אלברטה שבקנדה. אבל הוא גם התריע שיש להיערך לקראת שוק שחור ברכישת תור לחיסונים וכאשר יחל מבצע חיסונים ארצי, במיוחד במדינות ענק כמו ארה"ב, ינסו עשירים ופריבילגים לדלג על התורים שנקבעו לקבלת תרכיבי החיסון שלהם ולדחוק לאחור רבים מאלה שזקוקים לכך יותר מאחרים.

תרבות הפופ של 2021-2020 מפורקת לרסיסים בהשוואה לזו של אמצע שנות ה-50, סבור פרופ' קולפילד ולכן קשה הרבה יותר, בעיקר בארה"ב וכנראה בעוד מדינות, להסתמך על יכולתם של ידוענים מהזירה הזאת לספק את ההשפעה הנדרשת על ההמונים כדי להגיע לאתרי ההתחסנות. אגב, בין הסלבס התפרסמה לאחרונה זמרת הקאנטרי דולי פרטון, שאף כונתה "שגרירת חיסון הקורונה", לאחר שנודע כי תרמה סכום נאה לחברת מודרנה לצורך פיתוח התרכיב שלה.

גם כוכבים אחרים כמו השחקן טום הנקס או ביונסה עשויים להיחשב כ"שגרירי רצון טוב" לטובת מסע החיסונים, אבל מעל לכל נדרש הפעם, אולי יותר מאשר בעבר, שאותם אישים ייצרו מסר הכרחי בדבר חשיבותו של המדע בפיתוח החיסונים, כדי להסיר דאגות וחששות מההמונים על כך שתרכיבי החיסון פותחו הפעם במהירות שיא כמותה לא נודעה בעבר. כמו כן, יש צורך להגיע ולבנות אמון בדרכים שונות בקרב קבוצות הגיל השונות. לשם כך יש צורך להשתמש בכוחן של רשתות טוויטר, פייסבוק וטיק-טוק. במיוחד יש לכוון את מסעי השכנוע כלפי אלה ה"נמצאים עדיין על הגדר", אלה שבמשאלי דעת הקהל השונים השיבו ש"עדיין אינם בטוחים אם בכלל יתחסנו".

סקר שנערך לא מכבר העלה שעדיין 27% מהאמריקאים שייכים לקבוצה זאת באוכלוסיה, למרות שכמעט 20 מיליון חלו בקורונה ומעל 340 אלף אמריקאים (בעת כתיבת שורות אלו) מתו מהמחלה. בכל רחבי ארה"ב נמצאים במצב פעיל כמעט שמונה מיליון חולים – מעל 29 אלף מהם במצב חמור-קריטי.

חרף העובדה שנשיאי ארה"ב בעבר הלא רחוק – ברק אובמה, ביל קלינטון וג'ורג' בוש הבן – הכריזו שיתחסנו בהתאם לגילם, וגם הנשיא הנבחר ג'ו ביידן כבר התחסן, הבעיה בארה"ב היא שבאותה תנועת אנטי חיסונים (Anti-vaxx) נמצאים גם ידוענים כמו השחקנית ג'ני מק'קרתי, אשר לא פוסקת להפיץ את המסר שתרכיב החיסון גורם לאוטיזם ובנתה סיפור שלם ונוגע ללב יש להודות, סביב בנה האוטיסט.

"הבעיה עם אישים אלה היא שהם משתמשים בכוחם הרב ביצירת סיפורים ואנקדוטות כדי להפיץ את הדיסאינפורמציה שלהם", אמר פרופ' קולפילד. "אם ניתן יהיה לגייס ידוען שאיבד במגיפה את אחד מקרובי משפחתו האהובים והוא זה שיספר על כך, יהיה בזה מהלך בעל חשיבות רבה לעידוד ההתחסנות", סבור המומחה בחקר מדיניות הבריאות.

פרופ' אחר, סטיבן הופמן, מומחה בתחום הבריאות הגלובלית, חוקי הבריאות ומדע המדינה באוניברסיטת יורק שבטורונטו, קנדה, קרא לגייס למסע ההסברה לא רק אישי ציבור ופוליטיקאים מוערכים, אלא גם מנהיגי דת לצד כוכבי קולנוע, זמרים וספורטאי צמרת משום ש"בכוחם של אלה לסלול את הדרך להבאת כמה שיותר אנשים, בעיקר בגילים הצעירים, להתחסן ולא להישמע לקולות שמפיצים שקרים וכזבים על חיסונים". יחד עם זאת, ציין הופמן, נדרש גם לתדרך היטב אותם ידוענים, לבחור אותם ולא לטעות בהם. עליהם להיות קשובים לתדרוך המקצועי ולהיות נכונים להציג עובדות מבוססות מדע וראיות על חשיבות החיסונים.

אנג'לינה ג'ולי. פרסמה מאמר דעה ב"ניו יורק טיימס" ובו חשפה כיצד עברה מיוזמתה כריתת שד כפולה. צילום: שאטרסטוק

עדיין נותרה בעינה השאלה: עד כמה ידוענים מסוגלים לשכנע את אלה שפוחדים – ממש כך – מחיסונים בכלל ומתרכיב החיסון כנגד קורונה בעיקר?

המומחה בתחום הביו-אתיקה, ד"ר ארתור קפלן מאוניברסיטת ניו יורק, תוהה: "אם אני אומר שידוענים יעזרו, האם אני אכן יודע שזה באמת נכון? הוציאו טונות של דולרים כדי לפתח ולייצר את תרכיבי החיסון הללו, אבל לא הוצא אפילו סנט אחד על מדעי החברה ובבניית תכנית סדורה, מבוססת ראיות, כיצד צריך לשכנע המונים להגיע לנקודות ההתחסנות".

יש מומחים הסבורים שידוענים מסוימים עשויים לעורר השראה בקרב ההמונים כיצד יש להימנע מהמחלה. יש אף שכינו זאת "אפקט אנג'לינה ג'ולי", במיוחד עקב ההשפעה שהיתה לכוכבת הקולנוע המפורסמת על נשים רבות לאחר שהיה לה האומץ לגלות, במאמר דעה שפרסמה ב"ניו יורק טיימס" ב-2013, על כך שעברה ומיוזמתה כריתת שד כפולה (double mastectomy) לאחר שגילתה באקראי כי היא נושאת את מוטציית ה-BRCA1 המציבה אותה בסיכון גבוה לסרטן שד.

במקרה אחר שהתפרסם בארה"ב כונה "אפקט קייטי קוריק" (Katie Couric), על שמה של העיתונאית ואשת הטלוויזיה האמריקאית, מנחת מהדורת החדשות הגלובלית של "יאהו!", שבשנים 2006–2011 הגישה את מהדורת החדשות המרכזית של CBS ונודעה ככתבת תכנית התחקירים רבת המוניטין "60 דקות". היא גילתה שעברה קולונוסקופיה ובעקבות זאת גדל מספר האמריקאים שהסכימו לעבור את ההליך.

בארה"ב מודאגים עדיין, בעיקר מההססנות להתחסנות בקהילות השחורים, להן היסטוריה ארוכת שנים של חוסר אמון במחקר הרפואי וטענות מוצדקות בדבר אפליה נגדם והיעדר צדק על רקע גזענות. בסקר דעת קהל שנערך עוד לפני ש"פייזר" ו"מודרנה" קיבלו את אישורי ה-FDA לתרכיביהן, רק 24% מהאפרו-אמריקאים אמרו כי יתחסנו, 37% השיבו ש"אינם בטוחים" .

סרינה וויליאמס. אמון רב בעיקר בקהילות השחורים. צילום: שאטרסטוק

יש גם מומחים בבריאות הציבור בארה"ב שמציגים ספקות לגבי יכולתם של ידוענים בעידן הנוכחי להביא המונים לאתרי ההתחסנות, חרף הנתונים על מימדי התחלואה והתמותה ממחלת הקורונה. אחת מהספקניות הללו היא מליקה פייר, מנהלת בכירה בתכנית "צדק חברתי" בתחום הבריאות ב-AAMC – Association of American Medical Colleges. לדעתה, קשה יהיה לסלק את ההססנות ואת חוסר האמון במערכת הרפואית ובמערכת בריאות הציבור בארה"ב. אחת הסיבות: לכל אותם ידוענים יש ממילא גישה ישירה וקלה לקבלת כל טיפול רפואי שרק ירצו; מה שאין להמונים ברחבי ארה"ב. האחרונים מציגים כבר עתה שאלות: אילו תגובות איומות ונוראות עלולות להופיע בעקבות קבלת החיסון? מיד, כעבור חודש, בעוד שנה? ומה יקרה כאשר לנו אין גיבוי וכיסוי רפואי לקבלת הטיפול המיידי כנגד תגובות או תופעות לוואי אלו? זאת, לדעת פייר, הבעיה המרכזית שעימה צריכה מערכת הרפואה בארה"ב להתמודד ולמצוא לה פתרונות משכנעים.

דיקאן בית הספר לבריאות הציבור ורפואה טרופית באוניברסיטת טוליין הפרטית בניו אורלינס, פרופ' תומאס לה-וויסט, קרא לגייס לשם כך דווקא כוכבים בספורט האמריקאי, כמו הטניסאית סרינה וויליאמס וכוכב הכדורסל לברון ג'יימס, "משום שיש אמון רב בקולות שלהם בעיקר בקהילות השחורים. אלה", הסביר, "יכולים לספק את האמון הנדרש בבטיחות ויעילות תרכיבי החיסון. כיום יהיה צורך בהרבה מאוד אלביס פרסלים, כפול עשרה או מאה כדי להגיע לאוכלוסיות אלו".

נושאים קשורים:  אלביס פרסלי,  מבצע חיסונים,  חדשות,  מגיפת הקורונה,  קמפיין,  19-COVID,  דולי פרטון,  אנג'לינה ג'ולי,  חיסון פוליו,  סלבס,  מגזין
תגובות