COVID-19 בישראל

ועדה של האיגוד לרפואת ילדים תשתלב במסע ההסברה להתחסנות

במשרד הבריאות מבינים שעל מנת לשכנע את הציבור להתחסן, יש תחילה לזכות באמון הרופאים שישתכנעו ביעילות ובבטיחות החיסון וישמשו שגרירים של החיסון

חיסון. אילוסטרציה

האיגוד לרפואת ילדים מתגייס למאמץ הסברה לאומי לצורך עידוד הציבור להתחסן לקורונה. האיגוד הודיע הבוקר (ד') כי הקים ועדה מיוחדת במטרה להשתלב במבצע ההסברה, להכין ולהפיץ חומרי הסברה לציבור הרחב ולצוותים הרפואיים ברחבי הארץ.

יו"ר האיגוד, פרופ' צחי גרוסמן, פנה הבוקר לשר הבריאות, לסגן השר, מנכ"ל המשרד, פרויקטור הקורונה, ליו"ר הוועדה המייעצת לחיסונים במשרד הבריאות, ליו"ר הצט"מ וליו"ר ההסתדרות הרפואית ועדכן אותם על הקמת הוועדה המיוחדת של האיגוד.

חברי הוועדה הם מומחים למחלות זיהומיות, ביניהם גם חברים בצט"מ, בוועדה המייעצת לחיסונים וכן בעמותת "מדעת למען בריאות מושכלת" - גוף ציבורי שבין השאר עוסק במאבק בהפצת מידע שקרי ובהפחדות שווא נגד חיסונים. האיגוד לרפואת ילדים מעוניין להשתלב במהלך הסברה כוללני שיאורגן בידי משרד הבריאות או ההסתדרות הרפואית למטרה זאת.

פרופ' גרוסמן מסר: "האיגוד החליט לתת כתף ולקחת חלק פעיל במאמץ ההסברתי הנחוץ לקראת הגעתם לישראל של תרכיבי החיסון לקורונה. מבין כל המגזרים הרפואיים, רופאי הילדים הם בעלי הניסיון העשיר ביותר בהתמודדות עם סרבנות חיסונים והססנות חיסונים. זוהי התמודדות מתמדת, הנמשכת שנים רבות עם תופעות אלה בקרב הורים לתינוקות וילדים".

האיגוד הכין להפצה לרופאים מסמך הסברה ראשון של הוועדה על תרכיבי החיסון החדשניים המבוססים על טכנולוגיית ה-mRNA שעומדת בבסיס הפיתוחים של תרכיבי החברות פייזר ומודרנה.

בתוך כך מתבססת במשרד הבריאות ההבנה שעל מנת לשכנע את הציבור להתחסן יהיה צורך בראש ובראשונה לזכות באמון הרופאים שישתכנעו ביעילות ובבטיחות החיסון ועל בסיס הבנה זאת לפנות לציבור הרחב ולמנוע סרבנות.

בדיווח של רוני לינדר, הבוקר (ד') ב"דה מרקר", הצורך בכך הוא גם לאור תוצאות סקרים ראשוניים, כמו הסקר שקיים המכון הישראלי לדמוקרטיה, מהם התברר שעשרות אחוזים מהמשתתפים הצהירו כי לא ימהרו להתחסן במחזור ההתחסנות הראשון מתוך חשש להשפעות החיסון ותופעות הלוואי שלו וגם לצד חוסר אמון בסיסי שיש בקרב רבים בממסד ובניהול המשבר.

היענות הצוותים הרפואיים לחיסוני הקורונה כמפתח להיענות הציבור

במשרד הבריאות מבינים כי היענות הצוותים הרפואיים לחיסוני הקורונה תהיה המפתח להיענות להתחסנות של כלל האוכלוסיה. היעד הראשון של המשרד יהיה להסביר, לשכנע ולרתום את הצוותים הרפואיים כדי שיתחסנו ובכך ישמשו שגרירים של החיסון. לשם כך מתכוון משרד הבריאות להציג לצוותים הרפואיים בשקיפות מלאה את כל המידע שקיים על תרכיבי החיסון ובהמשך לצאת בקמפיין הסברה לציבור

"אי אפשר לעשות זאת לפני שמגיעים לקונצנזוס עם הקהילה הרפואית, כי בסופו של דבר הציבור נועץ בקהילה הרפואית", אומרים בכירים במשרד הבריאות. לפי הדיווח, מסכים לכך גם ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, שאמר: "גיוס הצוות הרפואי תלוי בשקיפות של המידע ובאמון שייבנה בחיסונים הללו. אם נקיש מההתנהלות להתחסנות לשפעת בשנים קודמות, רואים שכשהיו שנים שבהן ה-WHO פספס בבחירת זני השפעת לתרכיב, הצוותים לא התחסנו מתוך מחשבה שאין טעם לקחת תרכיב חיסון לא אפקטיבי".

ד"ר פלדמן סבור כי המלאי המשמעותי של תרכיבי החיסון יגיע לארץ רק במארס-אפריל-מאי ועד אז יתחסנו כבר מיליונים באירופה ובארה"ב ונקבל מושג כלשהו על תופעות הלוואי, אם אלו יצוצו במספרים גדולים. במובן מסוים, הודה, "ארה"ב ואירופה יהיו למעשה שפני הניסויים של הציבור בישראל".

בהקשר זה הובאה גם תגובת פרופ' מנפרד גרין, ראש בית הספר לבריאות ציבורית באוניברסיטת חיפה, שהיה שותף למאמר דעה שפורסם בסוף השבוע שעבר ב-BMJ שבו כותביו ממדינות שונות מתחו ביקורת חריפה על כך שתוצאות המלאות של הניסויים הקליניים שערכו החברות השונות לא מתפרסמות כנהוג בכתבי עת מדעיים, לא עברו בקרת עמיתים ושכל המידע שפורסם הוא בהודעות לעיתונות.

פרופ' גרין ועמיתיו הצביעו על כך שחסרו בהודעות אלו נתונים מתוצאות הניסויים בקבוצות הגיל השונות, התייחסות למגדרים לשיוך אתני ולתיאורי מקרה - כמו א-סימפטומטיים, חולים קלים, קשים; מידת ההעברה של הנגיף מאדם לאדם אחרי החיסון ומשך זמן ההגנה שהוא נותן.

"פרסום תוצאות הניסויים בהודעות לעיתונות לפני פרסומן בכתבי עת מדעיים ולאחר בקרת עמיתים איננו פעולה מדעית ראויה והדבר לא תורם לבניית אמון ציבורי בחיסונים", נכתב באותו מאמר דעה. הם גם ציינו שדיווחים נאותים חייבים לכלול את הפרטים הבאים לכל הפחות: תיאור מפורט של כל שלבי תכנון הניסוי, שיטת גיוס הנסיינים, הצגת המינון וכן המאפיינים המרכזיים של אוכלוסיית המחקר, המצב הרפואי שלהם, דרישות האחסון של התרכיב שנוסה, משך הניסוי וגם להציג את המגבלות.

גם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהר"י, סבור, לפי הדיווח, כי אם ה-FDA יאשר את החיסונים לאחר שנחשף למידע המלא על הניסויים, אין זה מספיק. "ישראל צריכה להיות חשופה לכל המידע הגולמי, לעקוב אחרי פרסומים מדעיים ונדרשת ועדת מומחים של ה-WHO כגוף בינלאומי ניטרלי, שגם היא תבחן כל תרכיב חיסון במלוא הדקדקנות".

נושאים קשורים:  פרופ' צחי גרוסמן,  ד''ר זאב פלדמן,  פרופ' חגי לוין,  חיסון לקורונה,  19-COVID,  חדשות,  פרופ' מנפרד גרין
תגובות
 
אנונימי/ת
02.12.2020, 18:20

אותי מפתיעה העובדה שאנשי רפואה מהטובים ואנשי אקדמיה מוכנים לדון במתן חיסון אם כן ,אם לאוו, מתי וכמה ,כשכל כך הרבה ערפל עוטף את המגיפה חלקו יושב במרתפי הארכיון ל30 שנה .וחלקכם הגדול לא דרש לראות אותו לפני שהוא מחליט להמליץ על החיסון ,יתכן שהרבה מהמידע והתשובות נימצאים שם

מאוד משמח לשמוע שמישרד הבריאות , והממשלה, מבינים סוףכלסוף שצריך לשתף רופאים בהחלטות על מדיניות רפואית. ממש מהפיכה.
לי, על כל פנים, אין שום אמון במישרד הבריאות, וגם לא בחיסון שפותח במהירות הבזק, ככל הניראה ללא בקרה מספקת.
למרות גילי והיותי בקבוצת סיכון, אינני מתכוון להתחסן בעתיד הנראה לעין, ובוודאי לא אמליץ למטופלים ששואלים בעצתי.