COVID-19 בישראל

כך ירדו לטמיון המיליונים שהושקעו בערכות הסרולוגיות לקורונה

כיצד נזנח אחד הכלים היעילים שיכול היה לאפשר חיים ללא סגרים לצד הקורונה? במשרד הבריאות מסבירים את אי השימוש בבדיקות הסרולוגיות ב"בעיות מחשוב" ובפיקוד העורף טוענים שהם כלל לא עוסקים בכך

בדיקה מעבדה, נגיף הקורונה. אילוסטרציה

מדוע לא נעשה עד כה שימוש בבדיקות סרולוגיות למרות שבנושא הזה הושקעו מיליוני שקלים? סוגיה זאת הועלתה הבוקר (ב') בדיון שקיימה ועדת הכנסת לביקורת המדינה. נציג משרד הבריאות שהשתתף בדיון ענה לשאלה כיצד מאז חודש מאי הנושא כלל לא נדון במשרד: "יש בעיית ממשק מחשובי". נציג פיקוד העורף השיב: "אנחנו לא עוסקים בכך" ונציג האוצר: "לא הוגשה לנו בקש לתקצב מערך לביצוע בדיקות אלו".

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח החליטה לברר מדוע לא משתמשים בכלי הבדיקות הסרולוגיות על מנת למנוע בידוד בית מיותר וכתוצאה מכך סגרים שעלותם למשק גדולה מעלויות הבדיקות עצמן. ח"כ שלח, שהציג בתחילת הישיבה את הסוגיה, אמר: "סיפור הבדיקות הסרולוגיות הוא לא פחות ממדהים. יש בידי משרד הבריאות כלי שיכול לפטור אלפי אנשים מבידוד מדי יום; להוריד משמעותית את הנזק למשק ולאפשר חיים נורמליים בנוכחות נגיף הקורונה, אבל לא רק שלא משתמשים בו, אפילו לא דנו בזה".

בדיון התבררו הנתונים הבאים: 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות הגיעו לישראל עוד באפריל ואושרו לשימוש מזמן. הן שימשו עד כה אך ורק לבדיקות סקר של 55 אלף ישראלים. בדיקות אלו מאפשרות לדעת מי כבר חלה בקורונה, מי החלים ואיננו מידבק ולתת לו בתוך יום אחד בלבד "תעודת מחלים", שמשמעותה שבמשך חצי השנה הקרובה איננו מהווה סכנה להדבקת אחרים. תהליך כזה, הוסבר על ידי מומחים לנושא, יפטור מבידוד רבים מאלה שנגזר עליהם היום לבלות 14 יום בבית, אבל איש, כאמור, לא משתמש בכלי הזה.

ח"כ עפר שלח, יו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ח"כ עפר שלח: "בידי משרד הבריאות כלי שיכול לפטור אלפי אנשים מבידוד מדי יום; להוריד משמעותית את הנזק למשק ולאפשר חיים נורמליים בנוכחות נגיף הקורונה, אבל לא רק שלא משתמשים בו, אפילו לא דנו בזה"

במשרד הבריאות, כאמור, הוסבר הדבר ב"בעיות במחשוב" וזאת למרות שנציג מפקדת אלון של פיקוד העורף מסר כי המערכת הממוחשבת שאנשיו בנו יכולה לענות על הצורך הזה בלי בעיה.

בנוסף הוברר כי קבינט הקורונה לא דן בנושא זה אפילו פעם אחת מאז ראשית המשבר. "למה לדון בפתרון מעולה וזול  - עלות בדיקה אחת כ-50 דולר", תהה ח"כ שלח, "כשאפשר לשבת שבע שעות ולעסוק בסגירת חנויות ולבסוף לא להחליט? למה לחשוב מחוץ לקופסה כשאפשר להטיל על הציבור ועל המשק עונשים קולקטיביים חסרי כל הגיון ובינה שעולים מיליארדים ומאמללים מאות אלפי אנשים? למה לנהל, כשאפשר לספר אגדות עם על חיסון שמתקרב ועל כך שמצבנו נפלא ביחס לשאר העולם?".

במהלך הדיון אמר נציג המל"ל שהגדיר את תפקיד הגוף הזה כ"מתכלל האסטרטגיה במשבר הקורונה" כי עתה אנשיו עוקבים אחרי הנושא כדי לשוב ולבדוק  שימוש גורף בבדיקות סרולוגיות".

בשל חוסר תכנון, פג תוקפן של הבדיקות עוד לפני השימוש

זאת ועוד נודע, בהסתמך על דו"ח המבקר, שמשרד הבריאות הזמין עשרות אלפי ערכות לבדיקות סרולוגיות, אך בשל חוסר תכנון, פג תוקפן עוד לפני השימוש. בנוסף, המשרד רכש 2.4 מיליון ערכות בעלות כוללת של 112 מיליון שקל, אבל המשרד מתכנן בכלל לבצע 300 אלף בדיקות סרולוגיות בלבד ולגבי יתר 2.1 מיליון הערכות הנותרות - אין לו תכנון. יתר על כן: בפועל הובאו לישראל 250 אלף ערכות ועד ספטמבר בוצעו בפועל כאמור רק כ-60 אלף בדיקות.

ד"ר שי רייכר, מנהל תחום הערכת סיכונים במשרד הבריאות, אמר בדיון: "ההחלטה שהתקבלה רק לפני חודש מתקפת את זה שתוצאות הבדיקות הסרולוגיות אכן ישמשו לתעודת מחלים וגם לאנשים שנדגמו במסגרת הסיקור הלאומי. כל אלה יכולים לקבל אישור רטרואקטיבית ותעודת ההחלמה. אנחנו לא רוצים לפזר את הערכות הללו סתם, לכן כרגע לא מציעים את הבדיקה הזאת. המטרה היא שבמקומות שהסיכוי בהם לשיעור גבוה של חיוביים, גם א-סימפטומטיים, שם ייעשו הבדיקות. כך יקרה במוסדות שהיו בהם התפרצויות.

עוד אמר רייכר: "אפשר לבצע מאות אלפי בדיקות סרולגיות תוך שבועיים אבל זו לא חוכמה. המטרה למקסם את העלות-תועלת שבערכות. בשיתוף עם משרד הכלכלה, אנחנו רוצים להרים פיילוט שבו עשרות אלפי עובדים חיוניים במפעלים רבים יעברו בדיקות סרולוגיות כדי שלא ייכנסו לבידוד. אבל קודם כל נתחיל בכך במערך הבריאות. אנחנו כבר בתוך התהליך. בטווח של חודש-וחצי עד חודשיים הכלי הזה ישמש  קהלים חיוניים במשק. יבוצע מחקר עוקב עבור עובדי מערכת הבריאות ורק לאחר מכן נעבור לבצע זאת בקרב כלל האוכלוסיה".

לשאלת יו"ר הוועדה, מדוע לאחר חודשים רבים ועל אף שנושא הבדיקות הסרולוגיות הוצף כבר בתחילת המשבר, כלום לא נעשה, השיב ד"ר רייכר: "צריך לקבל אישורים של ועדות אתיקה. זה לא דבר שיכול לקרות ביום אחד. צריך סבלנות. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שהכירה בבדיקה סרולוגית. כרגע החסמים שיש לנו בנושא הזה הם ממשקי המחשוב מול כל המעבדות. הבדיקה היא קלינית ואבחונית וצריך מעקב וממשק מול קופות החולים".

באשר למהימנות הבדיקות, סיפר ד"ר רייכר כי בבדיקות הסרולוגיות שהמשרד בוחר לבצע "מדובר ביעילות של 99.9% כאשר אנחנו מתבססים על שני קיטים משתי חברות שונות. כך היעילות מובטחת. תעודת ההחלמה בעקבות בדיקה סרולוגית שתצא חיובית - כרגע איננה מוגבלת בזמן. היא פוטרת רק מבידוד אבל לא מסגר או מעטיית מסכה וריחוק חברתי.

"לדעתנו", הוסיף "דר רייכר, "הנוגדנים קיימים בגוף חמישה-שישה חודשים. כמות הנוגדנים שממנה ייקרא אדם כ'מחלים' היא על פי הכרעת יצרן הקיטים. שיעורם של שליליים שנבדקו בסרולוגי הוא אפסי ממש. זה גם מלמד שאנחנו עדיין רחוקים מאוד מחסינות עדר. לכן, במשרד הבריאות ממשיכים לדבוק בעמדה כי רק ריחוק חברתי זה הפתרון היחיד על מנת לעצור את שרשראות ההדבקה".

סא"ל יעקב מנדלוביץ, מנהל מערך הבדיקות בפיקוד העורף, אמר בדיון: "על אף שאנחנו עומדים בתיאום מול כל המעבדות בבדיקות הקורונה, בנושא הזה, פיקוד העורף לא היה קשור אף פעם ולא עסק בבדיקות סורלוגיות. לא היינו מעורבים בכך".

שי גלעד, סגן ראש האגף הטכנולוגי במל"ל: "באזור אפריל-מאי הבנו שנושא כזה יכול להוות פתרון לשם יציאה מהסגר ושחרור המשק לחזרה לפעילות. בגל השני, כחלק מאסטרטגיית היציאה מהסגר, לא עסקנו בכך יותר ולא בדקנו האם ומדוע לא מקודם נושא הבדיקות הסרולוגיות כחלק מאסטרטגיית היציאה של ישראל מהסגר וחזרה לפעילות משקית מלאה. נשתמש בישיבה זאת של הוועדה כבסיס בדיונים שיקוימו במל"ל".

דניאל פדון, רפרנט הבריאות במשרד האוצר, אמר בתגובה: "כמו יתר הדברים שאושרו עם תקציב של 16 מיליארד שקל לשם התמודדות עם משבר הקורונה, יאושר כל דבר שמשרד הבריאות חושב שנכון ויעיל לצורך ההתמודדות עם הנגיף. אבל אנחנו לא קיבלנו עד כה כל דרישה להכרה בעוד הוצאות הקשורות במערך הבדיקות הסרולוגיות".

נושאים קשורים:  בדיקה סרולוגית,  מגיפת הקורונה,  תעודת מחלים,  משרד הבריאות,  ד"ר שי רייכר,  עופר שלח,  פיקוד העורף
תגובות
17.11.2020, 09:38

תערובת של חלמאות ופוליטיקה.

17.11.2020, 13:23

קניית הערכות הסרולוגיות באפריל היתה טעות. בתקופה ההיא מספר הנדבקים לא עלה על שני אחוז מהאוכלוסיה. כך היה גם במדינות אחרות. מכאן שכמעט כל הבדיקות הסרולוגיות לאנשים אסימפטומטיים היו יוצאות שליליות ולא היו מאפשרות למנוע בידוד או להחזיר אנשים לעבודה. הבדיקות לנוכחות וירוס מקדימות את נוכחות הנוגדנים בשבוע או שבועיים ולכן היה יותר משתלם לבצע אותן כפי שאמנם עשו. בשלב הנוכחי של המגיפה יש יותר טעם לערוך בדיקות סרולוגיות למרות שעדיין אחוז האסימפטומטים בעלי הנוגדנים הוא נמוך מאד ביחס לחיסון עדר. כך שבדיקות נוגדנים טובות בינתיים לביצוע סקרים ולא מעבר לכך. חבל על ההוצאה הגדולה על בדיקות שבלאו הכי פג תוקפן במהירות, אבל בתקופה של מגיפה חדשה והיסטריה המונית עושים הרבה שגיאות ויורים לכל הכיוונים וזה די מובן

אנונימי/ת
17.11.2020, 13:31

ממש שטויות במאמר הזה, כבר ידוע מזמן שברו לוגיה לא קובעת כלום במחקרה קורונה, מי שעבר את המחלה עלול שוב להדבר ולהדביק אחרים, הנוגדנים נעלמים די מהר מהדם, לכן השימוש בבדיקות האלה מתאים רק לסקר. בושה שמאמר כזה מופיע פה.

אנונימי/ת
17.11.2020, 18:33

על חסינות תאית וזיכרון חיסוני שמעת?

אנונימי/ת
29.11.2020, 23:03

מי שיצא חיובי בבדיקה סרולוגית כיצד אפשר לדעת מתי נדבק?
בעצם תוצאה חיובית לא יכולה להעניק ״תעודת מחלים״.
איך אפשר לדעת מתי הנוגדנים ייעלמו מגופו של החיובי?

אנונימי/ת
30.11.2020, 06:32

אי אפשר לדעת. סביר להניח שנדבק לפחות מספר שבועות לפני, אבל לא ניתן לדעת בדיוק.
המחלה הזו חדשה יחסית וגם לא ניתן לדעת מתי יעלמו. רק מעקב ארוך טווח אחרי מחלימים יאפשר את זה.