מגזין

"עד שלא נראה ארונות מתים, השאננות תימשך"

"החתונות ההמוניות במגזר הערבי מרתיחות את דמי", אומר פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה. בראיון מיוחד הוא מגלה ממה הוא חרד, מסביר למה החליט לעצור קבלת חולי קורונה ונזכר ברגע פרידה מצמרר מאחד החולים

פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה. צילום: אלי כהן

"אני לא זוכר יום כיפור כה קשה כפי שהיה אצלנו עכשיו. נאלצנו להזמין צוותים מהבית במהלך החג. מספר החולים הקשים והמונשמים הולך ועולה ואנו מתקרבים בצעדי ענק לקראת פתיחת מחלקת קורונה חמישית", אמר השבוע (ג') מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, פרופ' מסעד ברהום. "אנו עוברים מלחימה בקורונה ללחימה בשלוש חזיתות: נלחמים בקורונה, נלחמים בשפעת לקראת עונת החורף ונלחמים כדי להגן על חולים נוספים, שמסביבם כל העת נמצאים גם מבקרים ולא תמיד ניתן לדעת מראש מי מהצוותים והמטופלים הם נשאים של המחלה".

בשבוע שעבר חצה מספר חולי הקורונה בבית החולים בנהריה את קו 100 החולים ואף הגיע ל-113 חולים מאומתים בארבע מחלקות הקורונה. נכון לעכשיו (30.9) מאושפזים במרכז הרפואי 98 חולים, לאחר שכמה נפטרו ואחרים החלימו ושוחררו. 54 מהחולים מוגדרים במצב קשה, מתוכם 18 במצב קריטי (מונשמים ועל סף הנשמה), 28 בינוני והשאר קל.

הסגר, לדברי פרופ' ברהום, "נושם יותר מדי וצריך להדק אותו עוד יותר, כדי שנתחיל לראות אותותיו. כחבר בוועדה הארצית המייעצת למנכ"ל משרד הבריאות לגבי מיגור הקורונה במגזר הערבי, אני רוצה לקוות ולהאמין שבמגזר למדו את הלקח ולא עורכים יותר אירועים המוניים".

ימים ספורים לפני ראש השנה, הרגיש פרופ' ברהום שהגיעו מים עד נפש וכי המצב הנוכחי, במסגרתו נצבעים יותר ויותר ישובים במגזר הערבי בגליל בצבע אדום ומחלקת הקורונה השלישית הולכת ומתמלאת, אינו יכול להימשך. "החלטתי שאין לי ברירה ואני חייב לעשות מעשה", הוא מסביר. "בתיאום עם משרד הבריאות, הוריתי לא לקלוט יותר חולי קורונה, הן בגלל העומס הכבד והן מכיוון שאין לנו מספיק צוותים לטפל בכל כך הרבה חולים קשים ומונשמים. כעבור יממה, עם שחרורם של כמה מהחולים ולאחר שערכנו הערכת מצב נוספת, החלטתי לחזור ולקלוט חולים".

"אני מכיר היטב את המגזר. הם עושים חתונות בחצרות הבתים ולפעמים יש 60-50 אנשים שמרוכזים בתוך חדר קטן עם פוטנציאל הדבקה עצום. התרעתי על כך פעמים רבות ולצערי הרב, מה שחששתי קרה. כ-70% מהחולים במחלקות הקורונה שלנו הם מהמגזר הערבי"

כאשר נתן את ההוראה להפסיק לקלוט חולי קורונה נוספים, היו בשלוש מחלקות הקורונה 85 חולים מאומתים, מתוכם 30 חולים במצב קשה (שלושה מהם מונשמים), 27 במצב בינוני והשאר במצב קל. "הבעיה אינה רק חולי הקורונה והיא אפילו לא כמות המיטות או הציוד. הבעיה היא כוח אדם רלוונטי לטיפול נמרץ, בעיקר חולים קשים ומונשמים", הוא מסביר. "נשארו לנו מעט מאוד צוותים מיומנים בטיפול בחולי קורונה קשים ומונשמים".

משרד הבריאות מאפשר לכם להעביר חולים למרכז הארץ.

"המשרד נתן לי את האפשרות להעביר 25 חולים למרכז. אנחנו כל הזמן עושים הערכת מצב, אבל חשוב לי להבהיר נקודה מסוימת. הבעיה העיקרית שלי היא עם חולים קשים מאוד ומונשמים. את החולים הללו אי אפשר לשנע למרכז הארץ  כיוון שזה מסוכן מדי. את החולים הקלים אני לא צריך להעביר, אני יכול לטפל בהם.

"נכון לעכשיו, יש לנו ארבע מחלקות וכל פתיחה של מחלקה כזו גובה מאיתנו מחיר לא פשוט. מחלקת הקורונה הראשונה שהוקמה היתה למעשה המחלקה הגריאטרית. המחלקה השנייה שהוקמה נמצאת באגף השיקום. ברגע ששחררנו את חולי השיקום והסבנו את המחלקה עבור חולי קורונה, זה אומר שמחלקת השיקום היחידה בגליל לא קיימת כרגע. לאחר מכן הסבנו שתי מחלקות פנימיות למחלקות קורונה, וכך מחלקות פנימית א' וב' הפכו לכתר א' וכתר ב'.

"איני צריך להסביר את המשמעות של ארבע מחלקות פנימיות בלבד, ועדיין לא דיברנו על עונת החורף והשלכותיה. פתיחת מחלקת קורונה חמישית תחייב אותי להביא כוח אדם נוסף ותגרום לפגיעה נוספת במאושפזים שאינם חולי קורונה"

"בימים כתיקונם יש לנו שש מחלקות פנימיות. כרגע יש לנו ארבע מחלקות פנימיות פעילות, כאשר השתיים האחרות הוסבו למחלקות קורונה. איני צריך להסביר ל'דוקטורס אונלי' את המשמעות של ארבע מחלקות פנימיות בלבד, ועדיין לא דיברנו על עונת החורף והשלכותיה. פתיחת מחלקת קורונה חמישית תחייב אותי להביא כוח אדם נוסף ותגרום לפגיעה נוספת במאושפזים שאינם חולי קורונה".

איך אתה מסביר את הגל השני, שפרץ בעוצמה כה גבוהה?

"אנשים לא מפחדים. הם ראו שבגל הראשון נפטרו בעיקר אנשים מבוגרים עם מחלות רקע ואומרים לעצמם 'לי זה לא יקרה'. בנוסף, חלק גדול מהצעירים שנדבקים בקורונה עוברים את המחלה בצורה קלה ואפילו ללא תסמינים. החתונות ההמוניות, בעיקר במגזר הערבי, מרתיחות את דמי. אם מחליטים על סגר החל מהשעה 19:00, הם עושים את החתונות מ-16:00 עד 19:00. אני מכיר היטב את המגזר. הם עושים חתונות בחצרות הבתים ולפעמים יש 60-50 אנשים שמרוכזים בתוך חדר קטן עם פוטנציאל הדבקה עצום. התרעתי על כך פעמים רבות ולצערי הרב, מה שחששתי קרה. כ-70% מהחולים במחלקות הקורונה שלנו הם מהמגזר הערבי".

נראה שבגל השני של הקורונה יש לא מעט חולים צעירים במצב קשה, לעתים ללא מחלות רקע.

"במחלה הזו, רב הנסתר על הגלוי. יש המון דברים שאנחנו עדיין לא יודעים. גם אצלנו במחלקות הקורונה יש כמה חולים צעירים מתחת לגיל 50 שמצבם קשה. אני יכול לספר לך שיש לי אחות בבית החולים, בת 40 ללא מחלות רקע, שנדבקה בנגיף והיתה במצב קשה. תודה לאל, היא החלימה וסיפרה לי שבמשך שבועיים היתה כמו סמרטוט, לא יכלה לזוז".

יש משהו שלמדת על העובדים או המרכז הרפואי במהלך תקופה זו של התפשטות הנגיף?

"גיליתי עד כמה הצוותים שלי גיבורים. גיליתי איזה חוסן נפשי מדהים יש להם. אגב, לא מדובר רק בצוות רפואי וסיעודי אלא גם בעובדי מינהל ומשק ובעובדים ממקצועות הבריאות. הם מדהימים אותי כל פעם מחדש ברמת המחויבות והמסירות שלהם. אני גאה בהם עד אין קץ.

"המרכז הרפואי שלנו נותן את האפשרות לבני משפחה להיפרד מחולי קורונה בטרם מותם. אני כל הזמן מדבר על רפואה אנושית ולא רק מקצועית. היה לנו מקרה מרגש של חולת קורונה בת 89, שהיתה מאושפזת במצב קשה במחלקת קורונה ב', ושבעלה בן ה-90 היה מאושפז בקורונה א'. כאשר הבנו שבעלה נושם את נשימותיו האחרונות, פנינו לאשתו לאחר שקיבלנו אישור מבנם, והיא הגיעה להיפרד מבעלה כשהיא מרותקת למיטתה ועם בלון חמצן.

"הקשישה אחזה בידו בחדר האשפוז במשך כחצי שעה. כל הצוות עמד בחדר הבקרה, צפה במחזה המדהים הזה דרך טלוויזיה במעגל סגור והזיל דמעה. היה לנו חשוב לעשות את זה, מכיוון שמצבה לא אפשר לה להגיע להלוויה. בעניין זה חשוב לי לומר מילה טובה לשירות הסוציאלי, בהובלתה של עו"ס חנה סולומון, שעושה עבודת קודש שלא תסולא בפז.

"בהתחלה דיברו על שיטת הרמזור וזה לא ממש הסתדר. אחר כך אמרו 'בואו נלך על סגר חלקי', וגם זה לא הצליח. גם החתונות ההמוניות נמשכו ולא היתה אכיפה הולמת. עכשיו הוחלט על סגר של כמה שבועות, אבל לא ברור איך נצא ממנו"

"מקרה אחר היה של קשישה בת 98, שהיתה במצב קשה והיתה לה בקשה אחת צנועה מהצוות המטפל: לקבל קפה וקרואסון. הצוות קנה לה את מה שביקשה. היא נגסה באיטיות במאפה ושתתה לאט לאט את הקפה, ולאחר מכן בפעם הראשונה התפשט על פניה חיוך גדול. לרגע היה נראה כאילו זו בקשתה האחרונה, ולשמחתנו, כעבור ימים ספורים השתפר מאוד מצבה והיא הועברה למוסד גריאטרי לאחר שהחלימה מהקורונה. אלה רגעים שילוו אותי עוד זמן רב".

מה דעתך על מדיניות הממשלה וההחלטה על הסגר בחגים?

"אני סבור שהגענו למצב שבו נגמר הזמן שאפשר לשחק במשחקי מילים או לעשות נסיונות. צריך אקט משמעותי שיביא להורדה רצינית בתחלואה. סגר זה דבר טוב, אבל הוא לבדו לא יביא לפתרון אם לא תבוא אחריו אסטרטגיה הדרגתית, שקולה, נאכפת ובעיקר ברורה ולא מזגזגת.

"כל הזמן מדברים על כניסה לסגר, אבל חשוב לדבר גם על היציאה ממנו. יש לי תחושה כאילו אנחנו מנסים כל הזמן להשיג את המגיפה או רודפים אחריה. בהתחלה דיברו על שיטת הרמזור וזה לא ממש הסתדר. אחר כך אמרו 'בואו נלך על סגר חלקי', וגם זה לא הצליח. גם החתונות ההמוניות נמשכו ולא היתה אכיפה הולמת. עכשיו הוחלט על סגר של כמה שבועות, אבל לא ברור איך נצא ממנו.

"יש לנו במשפחה הגרעינית שלושה אנשים שנמצאים בקו הראשון של חזית הקורונה: אשתי מארי, שגם היא רופאה, בתי רנא, סטאז'רית בבית החולים העמק בעפולה, ואני. להגיד שאני לא חושש שאולי אדבק בנגיף או שאולי אשתי ובתי תידבקנה? אשקר אם אומר שמחשבה זו לא חולפת בראשי"

"אנחנו צריכים להיות כל הזמן צעד וחצי לפני המגיפה ולהפסיק את מחול התגובתיות, זה הדבר החשוב באמת. אגב, באופן אישי אני סבור שאם הולכים על סגר, זה צריך להיות לחודש לפחות, אחרת הוא לא יעיל מספיק. בשורה התחתונה, ההתנהגות האנושית היא שתקבע. חייבים לשמור על הנחיות משרד הבריאות. האדישות של התושבים היא דבר בלתי מובן. אני טוען שעד שלא נראה ארונות מתים בכמות גדולה, אנשים ימשיכו להיות שאננים, והלוואי שאתבדה. אני מאוד מקווה שהאכיפה תהיה יותר יעילה ממה שהיה עד כה ושהתושבים יכבדו את הסגר".

ברמה האישית, אתה חרד מהקורונה? האם שינית ממנהגיך הרגילים?

"יש לנו במשפחה הגרעינית שלושה אנשים שנמצאים בקו הראשון של חזית הקורונה: אשתי מארי, שגם היא רופאה, בתי רנא, סטאז'רית בבית החולים העמק בעפולה, ואני. להגיד שאני לא חושש שאולי אדבק בנגיף או שאולי אשתי ובתי תידבקנה? אשקר אם אומר שמחשבה זו לא חולפת בראשי. המצב בהחלט מדאיג אותי. כל אחד משלושתנו עלול להיות מבודד או חולה, וכמובן שגם לא נרצה להדביק אחרים, אם חלילה נידבק. זה הדבר העיקרי שמפריע לי ברמה האישית, עם כל השאר אתמודד.

"חשוב לי לשמש דוגמה לעובדי המרכז הרפואי. אני מקבל המון הזמנות לחתונות, אבל לא הולך אליהן. אני מתנצל ומסביר שאיני יכול להגיע. בנוסף, אני משתדל לערוך את הישיבות באמצעות ה'זום', עם כמה שפחות מפגשים לא הכרחיים פנים אל פנים. כל אחד צריך לגלות אחריות אישית.

"בימים אלה נהוג לומר: 'תחל שנה וברכותיה, תכלה שנה וקללותיה', ונראה לי שמשפט זה מעולם לא היה כה רלוונטי כמו עכשיו. אנו נמצאים בפתחה של שנת תשפ"א, ובערבית פירוש המילה 'תשפא' הוא 'תהיה בריא' או 'בריאות'. אני כל כך מקווה שהשנה הזו תהיה שנת בריאות, שנה הרבה יותר טובה מקודמתה, שיימצא חיסון לנגיף ושכולנו נוכל לצאת לדרך חדשה".

נושאים קשורים:  פרופ' מסעד ברהום,  קורונה,  סגר,  מגזר ערבי,  מגיפת הקורונה,  חדשות,  מגזין,  המרכז הרפואי לגליל בנהריה
תגובות
אנונימי/ת
01.10.2020, 16:56

ראיון מרתק, נראה איש מדהים

אנונימי/ת
01.10.2020, 16:58

קראתי בעצב את הראיון המענין. רעיון: למנות את פרופ' ברהום לפרויקטור קורונה למגזר. חושב שהוא בדיוק האיש שיכול לעזור שם.

אנונימי/ת
02.10.2020, 13:52

כלום לא יעזור לאזרחים לא ממושמעים וקלי דעת

אנונימי/ת
02.10.2020, 00:11

פרופ. ברהום הציג את המצב בצורה חדה וברורה ודבריו חייבים להגיע לכול הציבור באמצעי תקשורת נוספים. יש צורך בהסברה מסיבית שכול הרשויות המקומיות יפיצו ביישוביהן עלונים בכול בית ובכול השפות ולהדגיש את חומרת המצב והצורך שיישום ההנחיות של משרד הבריאות כלשונם. ראשי הקהילות חייבים גם להשמיע את קולם בכול מקום שאפשר.

02.10.2020, 01:00

חבל שאתה מסתכל מעיניים רק של רופא מנהל בית חולים, אתה מספר על קורבנות בני 90 ומעלה, הם בסוף חייהם, הם חיו, היו בביהס, התפרנסו, גידלו ילדים ועשו נכדים ונינים. ועכשיו אתה קורא להרוס את החיים של הילדים והצעירים כדי אולי להגן על חייהם של בני 95? סליחה שהדברים שלי לא פופוליסטים או קורקטים אבל אתה לא יכול להתעלם מהעוני והקושי ואובדן החיים והפרנסה והדיכאונות וההתמכרויות והאלימות כוצאה מסגר סדיסטי. אם אתה לא יכול להיות שקול ומידתי אינך ראוי להתראיין לדעתי. זה כמו לראיין אופה שיסביר למה לחם ומאפים זה הדבר הכי חשוב והיחיד החשוב בעולם התזונה. חג שמח. הסגר לא יועיל כי הציבור לא מטומטם. במקום זה קחו את הכסף ותתחילו להכניס הומאניות וכוח אדם במחלקות הקורונה, אם אין לך צוותים תשאל את ראש הממשלה שלך למה אין תקנים לרופאים ואם אין לכם זמן תייבאו אנשי צוות מהמזרח הרחוק. ותנו לאנשים לחיות בלי להיות עבריינים

אנונימי/ת
02.10.2020, 11:34

תודה לפרופ. ברהום שדבריו מעוררים השראה כולל המקרים של הצעירים והמבוגרים והתובנות בעניין המסירות של הצוותים תובנות לגבי התנהגות הציבור. מוטב לקרוא את דבריו החשובים בעיון

02.10.2020, 15:41

פרופ. ברהום
תארת את המצב במגזר בדיוק רב יש אצלנו חסר בהפנמה של הסכנות שנובעות מאי הציות להוראות של המומחים וראינו ראשי עיריות שמזלזלים בדעת המומחים .אני גם כן לא משתתף בחתונות ולא בבתי אבל .
לא רק במגפה הזו אלא ביתר תחומי החיים אנו עם שמזלזלים בסדר וגם בהנחיות גם שזה לטובתנו.