ידוע זה מכבר כי לאחר תוצאה סרולוגית חיובית, הבדיקה השגרתית לזיהוי הדבקה בהפטיטיס C הינה גילוי של רנ"א נגיפי בדם החולה, באמצעות PCRי(Polymerase chain reaction). מטרת החוקרים הייתה להעריך את התועלת בבדיקת נוגדנים לאנטיגן הליבה של הווירוס, לזיהוי הדבקה פעילה בקרב נבדקים שחיוביים לנוגדנים נגד הווירוס עצמו, בבדיקה שגרתית.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו דגימות סרום ממעבדה אחת בלבד בסקוטלנד, בין החודשים יוני 2011 ועד דצמבר 2017. הם זיהו את הדגימות שהיו חיוביות לנוגדנים להפטיטיס C, ולאחר מכן בדקו את הדגימות לנוכחות נוגדן נגד אנטיגן הליבה של הווירוס. בנוסף, זיהו החוקרים את אותם נבדקים שבוצעה להם בדיקת PCR על סמך הדגימה המקורית. עבור קבוצה זו, העריכו החוקרים את הרגישות והספציפיות של נוגדן להפטיטיס C ככלי אבחנתי, כאשר בדיקת PCR היוותה את אבן הבוחן.
החוקרים מצאו כי בקרב 744 מטופלים שנבדקו במחקר, הודגמה רגישות של 82.1% (רווח בר-סמך 95%: 77.1%-86.2%) וספציפיות של 99.8% (רווח בר-סמך 95%: 98.6%-100%). עוד נמצא כי גנוטיפ 3 היה קשור לעלייה בסיכוי לקבל תוצאה שלילית כוזבת (יחס סיכוים של 3.59, רווח בר-סמך 95%: 1.32-9.71). כמו כן, נמצא כי גיל מבוגר (יחס הסיכויים של 0.92, רווח בר-סמך 95%: 0.88‐0.97 לכל שנה) ועומס נגיפי (יחס סיכויים של 0.1, רווח בר-סמך 95%: 0.05-0.21 לכל log10 יחידות/מ"ל), קשורים לסיכוי נמוך יותר לקבל תוצאה שלילית כוזבת.
החוקרים הגיעו למסקנה כי ביצוע בדיקות לנוכחות נוגדנים לאנטיגן הליבה של הפטיטיס C, יכול להוביל לחסכון משמעותי בעלויות של תוכניות סקר לאומיות, הנתונים מראים כי יש סכנה לא לגלות חלק מהחולים בהפטיטיס C. הממצאים הינם בעלי השפעה על האבחנה של הדבקה בהפטיטיס C והקביעה כי הושגה הכחדה של הווירוס לאחר טיפול, בייחוד באוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה עד בינונית, בהן גנוטיפ 3 הוא הנפוץ ביותר.
מקור:
Pollock, K, G. et al. (2020). Journal of Viral Hepatitis. https://doi.org/10.1111/jvh.13337
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
