אדנוקרצינומה של הוושט

האם יש יתרון בהוספה של Trastuzumab ו-Pertuzumab לטיפול הסטנדרטי באדנוקרצינומה של הוושט עם HER2 חיובי?

החוקרים בדקו את ההיתכנות של הוספת Trastuzumab ו-Pertuzumab לטיפולי הכימותרפיה והקרינה המקובלים באדנוקרצינומה של הוושט עם HER2 חיובי ומצאו כי ישנו שיפור בהישרדות הכוללת של המטופלים

הדמיה של הוושט (איור אילוסטרציה)

כ-15%-43% ממקרי אדנוקרצינומה של הוושט (EACs – esophageal adenocarcinomas) הם חיוביים ל-HER2י(human epidermal growth factor receptor 2). מכיוון שתרופות שחוסמות HER2 הראו יתרון הישרדותי בסרטן שד, החוקרים קיימו מחקר שלב 2 לבדיקת היתכנות של הוספת טיפול עם Trastuzumab ו-Pertuzumab לטיפולי הכימותרפיה וההקרנות הנאו-אדג'ובנטיים (nCRT – neoadjuvant chemoradiotherapy) במטופלים עם EAC.

במחקר השתתפו מטופלים עם EAC נתיח חיובי ל-HER2 שקיבלו טיפול nCRT סטנדרטי שכלל Carboplatin ו-Paclitaxel יחד עם טיפולי קרינה במינון 41.4 גריי, ותוספת של Trastuzumab במינון 4 מ"ג/ק"ג ביום 1, 2 מ"ג/ק"ג לשבוע בשבועות 2-6, ו-6 מ"ג/ק"ג לשבוע בשבועות 7, 10 ו-13, ו-Pertuzumab במינון של 840 מ"ג אחת לשלושה שבועות.

נקודת הסיום המרכזית במחקר הייתה היתכנות (Feasibility), שהוגדרה כהשלמת ≥ 80% מהטיפול עם Trastuzumab ו-Pertuzumab. החוקרים ביצעו השוואת חקירה של הישרדות עם עוקבה תואמת לפי ציוני הטיה שקיבלה nCRT סטנדרטי, כמו גם אנליזות לחקר פרמקוקינטיקה וסמנים ביולוגיים.

במחקר השתתפו 40 מטופלים (78% גברים; חציון הגיל 63 שנים), מתוכם 33 (83%) השלימו את הטיפול עם Trastuzumab ו-Pertuzumab. לא התרחשו אירועי בטיחות בלתי צפויים במהלך המחקר. אצל כל משתתפי המחקר הצליחו להשיג כריתה עם R0 לאחר הניתוח, ונצפתה תגובה פתולוגית מלאה אצל 13 מטופלים (34%). כמו כן, ההישרדות ללא התקדמות מחלה ב-3 שנים וההישרדות הכוללת (OS – overall survival) ב-3 שנים היו 57% ו-71%, בהתאמה (חציון זמן המעקב, 32.1 חודשים).

כאשר החוקרים השוו את התוצאות לעוקבה התואמת, נמצא כי ה-OS היה ארוך יותר באופן מובהק בקבוצה שקיבלה טיפול עם חסמי HER2 (יחס הסיכונים 0.58; רווח בר סמך 95%: 0.34-0.97). עוד נמצא, כי התוצאות של האנליזה הפרמקוקינטית והפעילות בסריקות PETי(positron emission tomography) עם  [18F]יfluorodeoxyglucose לא היו בקורלציה להישרדות או לתגובה הפתולוגית. כמו כן, החוקרים מצאו כי מטופלים עם ביטוי יתר HER2 3+ או עם גידולים חיוביים ל-Grb7י(growth factor receptor–bound protein 7), הדגימו הישרדות טובה יותר (P=0.007) או תגובה טובה יותר לטיפול (P=0.16), בהתאמה, באופן מובהק.

החוקרים הסיקו כי הוספה של Trastuzumab ו-Pertuzumab ל-nCRT אצל מטופלים עם EAC חיובי ל-HER2 היא אפשרית ומציגה פעילות פוטנציאלית מבטיחה בהשוואה לביקורת היסטורית. כמו כן, הם מצאו כי ביטוי יתר של HER2 3+ ו-Grb7 חיובי הם מנבאים פוטנציאליים להישרדות ולתגובה לטיפול, בהתאמה.

מקור: 

Stroes, C.I. et al. (2020) Journal of Clinical Oncology 38,5.

נושאים קשורים:  אדנוקרצינומה של הוושט,  HER2 חיובי,  טרסטוזומאב,  פרטוזומאב,  Grb7 חיובי,  היתכנות,  מחקרים
תגובות