מדענים ממכון ויצמן ועמיתיהם באוניברסיטאות ברקלי והמכון הטכנולוגי של קליפורניה החליטו "להכניס סדר" בשטף המידע על מחולל המגיפה הגלובלית. הם פרסמו את עבודתם שלשום ב-eLife. נתונים מספריים, ציינו, מאירים לפעמים עובדות המסתתרות בשטף המידע העצום המגיע מכיוונים שונים.
עוד בעניין דומה
פרופ' רון מילוא ותלמיד המחקר ינון בר-און במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן, יחד עם עמיתיהם בארה"ב, הפעילו שיטת מחקר מקורית כדי להכניס את שטף המידע על נגיף הקורונה למסגרת מסודרת. לשם כך בחנו מאות מחקרים שבוצעו במקומות שונים בעולם.
בשלב הראשון היה עליהם לרדת לעומקן של שיטות המדידה והאומדן השונות, כדי לתאם ולתרגם את כל הממצאים לאותה "שפה". סייע להם בכך נסיונם בתרגום ובהאחדה של נתונים וממצאים רבים אותו צברו במחקרים קודמים על מספר התאים בגוף האדם, על התפלגות הביו-מסה בכדור הארץ ונושאים נוספים.
בין התוצאות המעניינות שאספו: שיעור הדמיון שבין הגנום של נגיף הקורונה לגנום של נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה הוא בכך ש-96% מגנום נגיף הקורונה זהה לגנום של נגיף קורונה התוקף עטלפים; 91% ממנו זהה לגנום נגיף הקורונה התוקף את הפנגולין; 80% ממנו זהה לנגיף הסארס; 55% ממנו זהה לנגיף MERS ו-50% זהה לגנום נגיף הקורונה הגורם להצטננות.
כמו כן הוצגו נתונים מספריים מדויקים על אזורי ההיצמדות והפגיעה של נגיף הקורונה באיברי הגוף השונים כמו סמפונות, ריאות ותאים מסוגים שונים.
תוצאה חשובה המוארת בסקר זה ממוקדת במספר העותקים ובשאר תכונות כמותיות של "בנק המטרות" על פני הנגיף ובתוכו - מטרות שאליהן אפשר יהיה לכוון נוגדנים וחומרים תרופתיים שיבלמו את יכולתו של הנגיף להיצמד לתאי הגוף ולחדור אליהם.
כמו כן מתייחסת סריקה זאת לשיעור צבירת המוטציות של הנגיף - נתון המייצג את הסיכוי או הסיכון שהנגיף "יעקוף" תרכיבי חיסון שיפותחו נגדו ויחזור לתקוף בני אדם. מתברר ששיעור צבירת המוטציות של נגיף הקורונה איטי יחסית לזה של נגיפי השפעת.
פרופ' מילוא מעריך בזהירות שייתכן שעובדה זו מעידה על כך שתרופות ותרכיבי חיסון שיפותחו במהלכים הנעשים כיום יהיו עמידים ויעילים בבלימת הנגיף לאורך זמן.