דעות

מחיר הבריאות - רק 141 תרופות חדשות

על אף יכולתה של ועדת הסל לעמוד במשימה כמעט בלתי אפשרית ובמצב של מחסור תקציבי ליישם את הכלל החברתי של ״הרבה למעטים ומעט לרבים״, עדיין החובה היא להגדיל את גובה תוספת התקציב

"יש לעשות מאמץ שעוד במהלך שנת 2020 ניתן יהיה להגדיל את התקציב כדי לספק את צרכיהם של החולים שהטיפול הנדרש להם טרם ניתן". צילום: אילוסטרציה

המלצות הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות מביאות בשורה גדולה למאות אלפי חולים שלקו במחלות קשות ושהעולם הרפואי מציע להם מזור. החלטות הוועדה הן פרי עבודת הכנה מאתגרת, מורכבת ומסובכת של חטיבת הטכנולוגיות והמחקר של משרד הבריאות בראשותה של ד"ר אסנת לוקסנבורג. זוהי דוגמה מאלפת של מקצוענות והתמדה רבת שנים שייצבה את תהליך הרחבת הסל, שהוא ייחודי וזוכה לשבחים רבים בעולם.

בפני הוועדה עמדו דילמות רפואיות, כלכליות, חברתיות, מוסריות-אתיות וגם משפטיות כבדות משקל. במצב של מחסור תקציבי הוטלה על הוועדה משימה כמעט בלתי אפשרית, לדרג את הטכנולוגיות שהוצגו לה על פי סדר עדיפויות וקדימויות כדי למקסם את תוצא הבריאות מול התקציב שניתן לה על פי עקרונות ״הצדק החלוקתי״ ללא אפליה של גיל, מין, עדה או דת. הוועדה ראתה את עיני המטופלים וההחלטות לא היו סטטיסטיות אלא ממוקדות חולים. בנוסף, יש לציין במיוחד שהוועדה נתנה עדיפות גבוהה לרפואה מונעת וחיסונים.

מדע הרפואה מתקדם בצעדי ענק ובמהלך השנים מציג היצע רחב של ״רפואה מותאמת אישית״ ותרופות ביולוגיות שפועלות על אתרים גנטיים מוגדרים. מכאן עולה צורך גדל והולך לשימוש ב״בדיקות נלוות״ (שעלותן יקרה מאוד) לאפיון פרופיל גנטי של המחלה ולבחירת הטיפול האופטימלי עבורה מטופל ואף לניבוי תגובת המטופל לטיפול.

בסקירה של החומר שהוצג על ידי הוועדה מדהים להיווכח עד כמה התוויות התרופות החדשות הן מדויקות, יורדות לפרטי פרטים, ״מונחות מטרה״ ברמה הגנטית והמולקולרית. יש בכך משום רפואה טובה, מתן מענה מדויק לחולים וגם ניצול נכון של המשאבים שניתנו לוועדה.

כך אושרו תרופות שעלותן מאות אלפי שקלים ואף למעלה ממיליון שקל עבור טיפול בחולה בודד, ובכך הוועדה יישמה את הכלל החברתי, הנכון לטעמי, של ״הרבה למעטים ומעט לרבים״.

רפואה מותאמת אישית, או "רפואה מדויקת", ייצרה את אחת המהפכות הגדולות שידע הרפואה בעת הזו. אנחנו חיים בעידן שבו התאמת הטיפול לחולים עם פרופיל מולקולרי מסוים או שימוש בסמנים ביולוגיים מהווים סטנדרט רפואי. המעבר לרפואה מדויקת יותר היא כבר כאן ומטרתה לתת רפואה נכונה יותר, טובה יותר, יעילה יותר ומחייבת לשנות פרדיגמות רפואיות ישנות שהופכות להיות פחות רלבנטיות במציאות הרפואית שנוצרה, אבל יש לה מחיר תקציבי גבוה.

עבודות מחקר מהארץ ומהעולם מצביעות על הצורך להגדלת סל הבריאות ב-2% מכלל עלות הסל הלאומי, קרי למעלה ממיליארד שקל. השנה הוצגו כ-900 טכנולוגיות בעלות כוללת של כשלושה מיליארד שקל. מכאן הקושי שבו ניצבה הוועדה ויש לציין שעשתה עבודה נאמנה ולא פלא שהיא אישרה רק 141 תרופות וטכנולוגיות חדשות. חייבים גם לברך את שרי האוצר והבריאות שבעת המשבר הפוליטי הצליחו לתקצב 500 מיליון שקל להרחבת הסל. אך הדבר מחייב שבעתיד הקרוב יהיה דיון ציבורי וחברתי רחב על גובה תוספת התקציב הנדרשת ויש לעשות מאמץ שעוד במהלך שנת 2020 ניתן יהיה להגדיל את התקציב כדי לספק את צרכיהם של החולים שהטיפול הנדרש להם טרם ניתן.

אין מדינה בעולם שמספקת לתושביה את כל צורכי הרפואה במימון ציבורי, וחרף העובדה שיש לנו את אחד מסלי הבריאות הרחבים בעולם, יש מקום להמשיך ולתקצבו בצורה הולמת מול צורכי מערכת הבריאות הרבים.

(המאמר התפרסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות")

נושאים קשורים:  סל התרופות,  פרופ' שוקי שמר,  מחסור בתקציב,  ועדת סל התרופות,  רפואה מותאמת אישית,  ד"ר אסנת לוקסנבורג,  דעות,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
19.01.2020, 20:00

ועדה של איש אחד

אנונימי/ת
19.01.2020, 20:01