חדשות

בכירי מערכת הבריאות ממליצים לתקן ולשנות את חוק בריאות ממלכתי

לאחר ש-25 שנה מאז חוקק לא עודכן חוק בריאות ממלכתי, יוגשו השבוע לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן המלצות לשינויים בחוק כפי שגובשו על ידי בכירי מערכת הבריאות. הנה עיקרי הסוגיות וההמלצות:

עומס בחדרי המיון. צילום: אילוסטרציה

שורה של המלצות על שינויים נדרשים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לאחר ש-25 שנה מאז שחוקק לא עודכן, יוגשו השבוע לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, בעקבות דיונים שהתקיימו בשבוע שעבר ב"כנס ים המלח" ה-19 שקיים המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות בראשות פרופ' חיים ביטרמן. בכנס שנמשך יומיים השתתפו בכירי מערכת הבריאות, מתווי מדיניות ומקבלי החלטות, ראשי משרד הבריאות, מנהלי הקופות ובתי החולים ואישים מהאקדמיה וממכוני המחקר.

בין ההמלצות העיקריות: הכרה בכך שקיימת שונות בין בתי החולים לבין הקופות לשם פיקוח עליהם מצד הרגולטור; לפני פרסום חוזרי מנכ"ל ונהלים שונים על משרד הבריאות, חובה לקיים דו שיח עם הגורם המפוקח; ההנחיות הרגולטוריות חייבות לעבור מעת לעת בחינה והערכה מחדש לגבי הרלוונטיות שלהן בהתאם למציאות המשתנה; יש לפתח כלי אכיפה יעילים יותר מקנסות או הטלת עיצומים במסגרת הפיקוח על קופות החולים. באכיפה תהיה גם הכרה באחריות אישית של נושאי משרה בכירים.

ההמלצות דורגו בתום דיוני הכנס בשתי קטגוריות - "הסכמות ברמה גבוהה" וכאלו המחייבות דיון מעמיק יותר בעתיד. הן כוללות נושאים כמו הסדרת השיתוף במידע הרפואי בין הגופים השונים במערכת הבריאות; אספקת שירותי בריאות בתוך זמן סביר ובמרחק סביר; הצורך בהגדרה עדכנית במדידות הזמן והמרחק במתן השירות לאזרחים; עדכון הסדרי בחירת הרופא; קידום רפואה מונעת; הצבת יעדים למערכת למתן המענה לשינויים הדמוגרפיים כמו הגידול הצפוי באוכלוסיית המדינה ובשיעור הזקנים; עדכון קבוע ואוטומטי במימון סל שירותי הבריאות והתרופות; ריסון הוצאות המערכת על תרופות ושכר. הטלת פיקוח על מחירי השירותים שמעניקים בתי החולים והמרפאות הכירורגיות הבינוניות במימון הביטוחים המסחריים.

"דוקטורס אונלי" מביא בפירוט את עיקרי המסמך שיוגש להנהגת המדינה:

בתחום אסדרת ארגוני הבריאות - נושא שנדון בצוות שהוביל עו"ד ד"ר עדי ניב יגודה, מומחה בתחום המשפטי של מערכת הבריאות:

הרגולציה על בתי החולים

הסכמות "ברמה הגבוהה" אומרות: יש צורך לגבש ולנסח מחדש את הפרק בחוק העוסק בפיקוח על בתי החולים, "תוך הכרה בשונות המתקיימת בין בתי החולים לבין קופות החולים". נדרשת הכרה מפורשת בחוק בבתי החולים כספקי שירותים; נדרשת יצירת פלטפורמה לשיח משתף וקבוע בין הצדדים לטיוב הרגולציה; יצירת תשתיות מידע מהימנות ושוטפות בתחומים כמו תורים, מספר פרוצדורות - ככלי לקופות החולים לטיוב שירותיהן למבוטחים; יצירת "מניפת כלי רגולציה" לאכיפה יעילה יותר לעומת הכלים הקיצוניים הקיימים כיום.

הרגולציה על קופות החולים

ההסכמות "ברמה הגבוהה" הן: נדרש שיפור בשיח שבין הרגולטור לבין הגוף המפוקח; קיימת חשיבות רבה להתייעצות ודו שיח "בנפש חפצה" עם הגורם המפוקח לפני פרסום חוזרים ונהלים; על הגוף המפוקח תהיה חובה למלא אחרי הנחיות הרגולטור ולקיימן. ההנחיות הרגולטוריות חייבות לעבור מעת לעת הערכה מחודשת למידת הרלוונטיות שלהן למציאות המשתנה; נדרשת מערכת רגולטורית דינמית יותר שמגיבה מהר יותר לצורכי מערכת הבריאות ולהתפתחויות ולחדשנות טכנולוגית.

ההסכמות הדורשות העמקה ודיון נוסף הן: לעניין העיצומים והקנסות האישיים - הצוות המקצועי מצא שאינם עוד כלי רגולטורי רצוי ויש מקום לפתח כלי אכיפה יעילים יותר שמטרתם הכרה באחריות אישית של נושאי משרה בכירים. למשל, משלוח התראה לנושא המשרה לפני הטלת האחריות עליו.

בעניין המידע הרפואי הושגו "ההסכמות ברמה הגבוהה" הבאות: נדרש גורם מזוהה ומוגדר במשרד הבריאות שייעודו ארגון ותיעדוף בקשות למידע על ידי המשרד; הכרה בחשיבות ההפחתה בנטל הארגוני-כלכלי הנלווה לבקשות לקבלת מידע מהגופים הנמצאים בפיקוח המדינה; להעדיף תהליכי העברת מידע הכוללים סטנדרטיזציה - למשל לעניין מדדי האיכות.

אספקת שירותי הבריאות

בתחום אספקת שירותי הבריאות, המליץ הצוות בראשות מוריס דורפמן ראש חטיבת הרגולציה, על מדיניות שווקים והסדרת המערך הביטוחי במשרד הבריאות בסעיף בחוק לפיו אספקת שירותי הבריאות לאזרחים תהיה "באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר, והכל במסגרת מקורות המימון". מוצעים השינויים הבאים: להגדיר היטב ומחדש מה מודדים ואיך – למשל, כאשר מודדים זמני הגעה לקבלת טיפול בקהילה, לתת את הדעת על רופאים עצמאיים ומרפאות חוץ וביקורים דיגיטליים. המתודולוגיה בנושא חייבת להיבחן מעת לעת ולהתעדכן; לתת את הדעת שעשויה להיות הסטת משאבים לכיוונים אלה; לבחון "סגמנטציה" של מבוטחים במדידה – למשל, לקבוע מדידה נפרדת להמתנה לקבלת טיפול לקשישים; לשקף את אורכי התורים לקבלת טיפול גם בבתי החולים.

הומלץ להגדיר יעדים רק לאחר המדידה. במקרים קליניים מוגדרים לקבוע יש "שעת זהב". משרד הבריאות יצטרך להגדיר מהו הסטנדרט. עליו להתערב במקומות בהם המדידה הציגה מצב לא סביר לקבלת שירות רפואי. יש לבחון מדידה המשקפת את מסע המטופל עד קבלת הטיפול: לא רק משך התור למרכז להתפתחות הילד אלא גם התור לקלינאית התקשורת בהמשך.

הסדרי הבחירה

בהסדרי הבחירה ההמלצה היא לשקף את כל הסדרי הבחירה הקיימים בצורה מסודרת ובהירה ולקשר בין סבירות לבין הסדרי בחירה: אם יש חריגה ממתחם הסבירות לשירות מסוים, עשויה להיות עילה לפתיחת הסדרי בחירה נוספים, בהתאם לכללי ההתחשבנות.

הצוות הצביע על בעיה בהיצע השירותים בפריפריה ומצא שהוא נובע בין היתר מחוסר יעילות. למשל, בדרום אין זמינות לשירותי MRI אחרי הצהריים. יש להציב דרישה שמשרד הבריאות יוודא שהמשאבים יהיו מנוצלים בצורה יעילה, ככל שניתן. בנוסף, יש כיום קושי בניהול הסדרי הבחירה, שכן שירותי בריאות כללית וחטיבת בתי החולים הממשלתיים מנוהלים במו"מ ברמה המרכזית. יש לבחון אם לחייב קופה לפתוח למבוטח את בית החולים הקרוב ביותר למקום מגוריו לקבלת הטיפול הנדרש לו, מבלי להתחשב באיזו קופה הוא מבוטח. כמו כן, לבחון מחדש גם את השפעת הסדרי הבחירה על התחרות החיובית בין בתי החולים.

קידום רפואה מונעת

בפרק על קידום רפואה מונעת, נאמר: קופות החולים מבקשות כיום להוביל נושא זה, למשל בהקשר לגילוי מוקדם של מחלות. אלא שיש הסתייגות מצד משרד הבריאות וקופת חולים לאומית, למשל, בהקשר לטיפות חלב. הצוות המליץ: לשכלל את המקצוענות בנושאי קידום הבריאות והרפואה המונעת. הובהר במהלך הדיונים שקופות החולים הביעו נכונות לשפר שירות ביישובים הקטנים.

במהלך הדיונים עלתה הדרישה לתקציבים ייעודיים לנושא זה כדי לממש את אחריות הקופות וכן נדון מסלול ייעודי להטמעת טכנולוגיות בסל. ההמלצה: לבחון הקמת קרן ייעודית לנושא ספציפי זה.

שירותי בריאות בראייה לעתיד

בפרק שעסק בסוגיות מתחום השירות הרפואי מההיבט האתגרי של העתיד, ציינו המומחים: יש כיום פערים בעולם הרפואי שמשרד הבריאות צריך להגדיר ולהתייחס אליהם. לדוגמה: הרצף הטיפולי שבין הקהילה לבין בתי החולים. קיים חשש גדול מעיגון "תוכנית הפעלה" בחקיקה, גם אם מדובר בנושאים שמסכימים עליהם, בין השאר בגלל החשש מחשיפה לתביעות. הצוות המליץ: לבנות תוכנית ארוכת טווח להוצאת השירותים הכלולים ב"תוספת השלישית" לחוק (למשל, בתחומי רפואה מונעת, גריאטריה, בריאות הנפש/פסיכיאטריה ומכשירי שיקום) ולהקים צוות מקצועי שיבחן מחדש את כל סוגי התוספת באופן פרטני. בשירותים שבהם משרד הבריאות הוא רק הגורם המממן, קל יותר להעביר את מתן השירותים בפועל לידי קופות החולים. בחלק מהנושאים עלתה סוגית הרכש המרכזי כמו בנוגע לחיסונים.

אשפוז סיעודי

בהקשר לאשפוז הסיעודי מצא הצוות שיש צורך בפישוט תהליך הזכאות, למצוא פתרון למחסור בכוח אדם מקצועי, לתת מענה להתנגדות צפויה של ספקי השירות. קופות החולים, למעט "לאומית", נכתב בפרק ההמלצות, סבורות שמשרד הבריאות לא צריך לספק שירותים בתחום טיפות החלב. לעומת זאת, בנוגע למכשירי השיקום והניידות, יש תמיכה בהצעה להעביר את השירות לקופות בכפוף להערכות. לעניין הטיפול בילדים אוטיסטים ובנכי נפש, מצא הצוות שנדרש תיאום בין-משרדי לבחינת כפל הזכאות לשם מענה אופטימלי למטופלים.

סוגיות כלכליות

ההמלצות בסוגיות הכלכליות שבחוק, שנוסחו על ידי צוות שהובילה איריס גינזבורג, הושגה הסכמה לפיה לשם מימון הסל והקצאת המקורות נדרש עדכון בסיס הנתונים המשמש לנוסחת הקפיטציה. הומלץ להקים ועדה קבועה שתמונה על ידי משרדי הבריאות והאוצר כדי לעקוב באופן שוטף ולהמליץ על עדכון, מעת לעת, של הנוסחה, מדד יוקר הבריאות, המקדם הדמוגרפי והמקדם הטכנולוגי. הומלץ על בחינת שינוי בשיטת הסכמי הייצוב לקופות החולים במתכונת הנוכחית.

המחלוקות בצוות היו: האם הגדרת המקדם הדמוגרפי בחוק תכלול את סוגיית הזדקנות האוכלוסיה או שהעניין יימצא בהחלטת ממשלה קבועה. כנ"ל להגדרת המקדם הטכנולוגי בחוק.

לעניין ביטוחי הרשות והשפעתם על הסל הבסיסי, הוסכם בצוות על כך שיוענקו סמכויות לשרי הבריאות והאוצר בחוק הפיקוח על הביטוח, בכל הקשור לביטוחי הבריאות. תוקם ועדה משותפת וקבועה בה ייצגו רשות שוק ההון, משרד הבריאות ואגף התקציבים באוצר, לבחינת ההשפעות הבין מערכתיות בתחום ביטוחי הבריאות, במטרה למנוע סבסוד צולב ולספק הגנה מירבית ותמורה הוגנת לצרכני הבריאות. יוחל פיקוח על מחירי השירותים של בתי החולים והמרפאות הכירורגיות הבינוניות שבמימון הביטוחים המסחריים; יוחל מנגנון תשלום כולל למוסד הרפואי בביטוחים הפרטיים, בדומה לשב"ן.

במחלוקת נותרה שאלת החלת אגרת ההשבה/שיבוב החד צדדית לסל על הגופים המפעילים ביטוחי בריאות מסחריים, כפיצוי צבוע לסל הבריאות.

בעניין ריסון העלויות הושגה הסכמה שיש לרסן את הוצאה לתרופות תוך החלת פיקוח מחירים על מכשירים רפואיים וציוד רפואי מתכלה בעת הכנסתם לסל הבריאות. כמו כן לעניין התרופות שטרם נרשמו במדינת ישראל המשווקות במסגרת מנגנון 29 א'1 הקובע שתכשיר שנתקבל מחו"ל לצרכיו האישיים של אדם, כמותו לא תעלה על צריכת יחיד עד 60 ימים בלבד; עליו להיות רשום ומשווק במדינת המוצא, איננו סם מסוכן ואיננו מכיל חומר פסיכוטרופי כמשמעותם בפקודת הרוקחים ונרכש מבית מרקחת מורשה במדינת המקור ולא מאתר אינטרנט.

הצוות הציע לבחון אפשרויות להאצת תהליכי רישום תרופות מקדמות תחרות והורדת מחירים; בחינת אפשרויות לשיתופי פעולה בינלאומיים לריסון מחירי התרופות ושכלול והעמקת המודלים לרכישת תרופות מבוססי PFP/VBM.

נותרו במחלוקת: סוגיית הבחינה המחודשת של מנגנון ועדות החריגים בקופות וניטור קבוע על ידי הרגולטור של פסיקות בית הדין ומשמעויותיהן המערכתיות. אין הסכמה על מעבר לוועדת חריגים לאומית.

בהקשר לריסון הוצאות השכר, הושגה הסכמה לפיה תבוצע עבודת מטה למיפוי והגדרה של צורות ההעסקה הקיימות והאפשריות של רופאים על ידי קופות החולים, במטרה להחיל כללי שכר מחייבים עבור כל אחת מצורות ההעסקה; קידום קביעה וולונטרית של הקופות לסטנדרט שכר של רופאים עצמאיים בפילוח לפי התמחות, אזור גיאוגרפי, אופן העסקה. נותרה המחלוקת על בחינת אפשרות הפיקוח על מחירי רופאים עצמאיים והגברת אחריות הנהלות הקופות לריסון שכר הרופאים.

נושאים קשורים:  חוק בריאות ממלכתי,  רגולציה,  סל התרופות,  רפואה מונעת,  חדשות,  כנס ים המלח
תגובות
16.12.2019, 21:20

אף מילה על:
1. פירוק פירמידות - הפרדה - קופות חולים; בתי-חולים; משווקי-תרופות ושרותים-פרטיים.
2. מחקר קליני לא-מסחרי במימון ציבורי.

מאכזב.

17.12.2019, 18:44

הי ניר, נדמה לי שהרבה בעיות של מערכת הבריאות נידונו כאן די בצורה מפוכחת, כולל נושא פירוק הפירמידות (הגדרת בתי החולים כספקי שירות, למשל, והבנה שרגולציה צריכה להיות שונה עליהם מאשר על הקופות).
אני דווקא מברך על הבנה והכרזה על בעיות של המערכת כך בכנס פתוח לתקשורת ועם הישרת מבט אל המראה.
תמיד יש עוד.

אנונימי/ת
17.12.2019, 09:55

יש נחיצות למזג שתי קופות חזקות לקופה אחת.
קופות קטנות חלשות ומושחתות וסקטוריאליות לחברן טרם חיסולן האדמיניסטרטיבי

17.12.2019, 14:06

לצערנו, "בכירי" מערכת הרפואית הם חלק מהבעיה עקב דגש רב על רגולציה מיותרת ויקרה והרבה פחות על מתן השירותים הרפואים שהם העיקר!!!
הדרך ליעל את השירות בקהילה מכול הבחינות היא לאפשר לכול האזרחים לפנות לכול הרופאים והמטפלים המקצועיים העצמאיים באופן ישיר
יש להרחיב את האפשרות לקבל שרותי אבחון מתקדמים וניתוחים במכונים וחדרי ניתוח פרטיים כאמצעי נוסף לקיצור התורים והגברת התחרות
הגיע הזמן לבטל את התיווך המגביל בזבזני ובלתי יעיל של מנגנוני קופות החולים
כמוכן יש גם לבטל את ההגבלות על הפניית מטופלים לבתי חולים לפי קופה ואו לפי שיוך גאוגרפית
חוקי הביקוש וההיצע והתחרות החופשית בין המכונים ובתי החולים יובילו לשיפור הזמינות והיעילות במתן שירותי האשפוז
יש לחייב את בתי החולים וגם נותני השירותים העצמאיים לפרסם מדדי איכות לגבי השירותים שהם נותנים כדי לעודד מצוינות ולאפשר תחרות על בסיס מקצועיות
כדאי גם לאסוף ולפרסם דרוג לקוחות מאותה הסיבה.
צריך להרחיב את סל השירותים של ביטוח הבריאות הממלכתי ולבטל את השב"נים.
יש לאפשר לחברות ביטוח לממן רק שירותים שאינם בסל או טיפולים בחו"ל

20.12.2019, 23:29

לצערי לא קיימת התיחסותצלאשפוז הפוס אקוטי בביח גריאטריים לשיקום ביעוד מורכב וטיפול פליאטיבי והנשמה ממושכת וגריאטריה תתאקוטית
הגדלת מערך זה ומניעת כשל שוק עי מחיר מינימום יסייע לעודף אשפוז בביח כללי ושמירת תפקוד ומניעת מיסוד