ההיארעות של לימפומה מערכתית מפושטת של תאי Bי(DLBCL -יDiffuse large B cell lymphoma), המערבת בו זמנית את מערכת העצבים המרכזית (CNS – Central nervous system) כבר בזמן האבחנה, נמוכה מאוד וקיים מעט מאוד מידע בנוגע למהלך הקליני של המטופלים הללו. החוקרים בדקו את המאפיינים, היעילות של משטרי הטיפול, כולל השתלות מח עצם אוטולוגיות כטיפול קונסולידציה, ואת התוצאים של מטופלים עם DLBCL מערכתי וב-CNS בו זמנית.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במידע הנוגע ל-44 מטופלים שאובחנו בין 2004 ל-2017, אשר עמדו בקריטריוני ההכללה, וסקרו את המידע באופן רטרוספקטיבי. החוקרים מצאו כי מעורבות ה-CNS כללה רק את הפרנכימה אצל 41%, רק את קרומי המוח אצל 43% ואת שניהם אצל 11% מהמטופלים.
תוצאות המחקר הראו כי עבור 80% מהמטופלים (n=35), טיפולי האינדוקציה התבססו על Anthracycline בשילוב עם Methotrexate במינון גבוה (HD-MTX – High-dose methotrexate). טיפולים נוספים כללו טיפול מבוסס Anthracycline בשילוב עם MTX לתוך תעלת השדרה (Intrathecal) שניתן לשלושה מטופלים, טיפול המבוסס על Cytarabine (ללא Anthracycline) לשני מטופלים, HD-MTX למטופל אחד ושלושה מטופלים קיבלו טיפול פליאטיבי. עוד נמצא, כי מתוך 41 מטופלים שקיבלו כימותרפיה, 5 נפטרו כתוצאה מתופעות לוואי של הטיפול, ובכל המקרים היה מדובר בזיהום.
החוקרים מצאו כי תשעה עשר מטופלים עברו השתלת מח עצם אוטולוגית כטיפול קונסולידציה. שיעורי התגובה הכוללים לאחר טיפול אינדוקציה היו 80% (66% הראו תגובה מלאה ו-15% הראו תגובה חלקית). כמו כן, כל מקרי החזרה (n=11) הופיעו תוך פחות משנתיים.
לאחר תקופת מעקב עם חציון של 26.8 חודשים, שיעורי ההישרדות הכוללת (OS -Overall survival) ושיעורי ההישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS – Progression-free survival) הצפויים ל-3 שנים בקרב כלל העוקבה היו 56% ± 8.3 ו-42% ± 8.9, בהתאמה. בנוסף, באמצעות אנליזה רב משתנית החוקרים מצאו כי אינדוקציה מבוססת RCHOP-HD-MTX [יחס הסיכונים=0.228 (רווח בר סמך 95%: 0.054-0.964)], מתן של MTX במינון 3.5 גרם/מטר2 [יחס הסיכונים=0.735, (רווח בר סמך 95%: 0.620-0.871)] והשגת תגובה מלאה לאחר אינדוקציה [יחס הסיכונים= 0.185, (רווח בר סמך 95%: 0.051-0.667)] הם גורמים מנבאים ל-OS ארוך יותר.
החוקרים הסיקו כי טיפול עם RCHOP-HD MTX יכול להוביל לנסיגה ארוכה יותר של המחלה אצל מטופלים עם DLBCL שמאובחנים עם מעורבות מערכתית ומעורבות של ה-CNS בו זמנית, בזמן שהתפקיד של השתלת מח עצם נותר לא ברור.
מקור:
Perry, C. et al. (2019) American Journal of Hematology 94,9.