לאחרונה פורסמו נתונים מאירופה וצפון אמריקה לגבי הסיכון לפתח קרצינומה הפטו-צלולרית (HCC) לאחר טיפול בתרופות אנטי-ויראליות הפועלות בצורה ישירה (direct antiviral agents, DAA). במחקר חדש שנערך ב-Hospital Universitario Austral בבואנוס איירס, ארגנטינה, והתפרסם בכתב העת Liver International, ביקשו החוקרים להעריך את ההיארעות המצטברת וגורמי סיכון קשורים ל-HCC דה-נובו.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר קוהורט פרוספקטיבי רב-מרכזי באמריקה הלטינית אשר כלל 1,400 מטופלים בשלבים F1-F4 אשר קיבלו טיפול (F3-F4 n=1017). החוקרים השתמשו במודלים של רגרסיה יחסית מסוג קוקס בכדי להעריך משתנים הקשורים באופן בלתי תלוי ל-HCC. החוקרים ביצעו תיקון נוסף עם רגרסיית סיכון מתחרה, וביצעו גם התאמה לפי propensity score.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 16 חודשים (טווח בין-רבעוני 8.9 עד 23.4 חודשים) מאז תחילת טיפול ב-DAA, ההיארעות המצטברת של HCC עמדה על 0.02 (רווח סמך 95% של 0.01-0.03) לאחר 12 חודשים ו-0.04 (רווח סמך 95% של 0.03-0.06) לאחר 24 חודשים. ההיארעות המצטברת של HCC בקרב חולים שחמתיים (n=784) עמדה על 0.03 (רווח סמך 95% של 0.02-0.05) לאחר 12 חודשים ו-0.06 (רווח סמך 95% של 0.04-0.08) לאחר 24 חודשי מעקב. כישלון להשיג תגובה נגיפית ממושכת (sustained virological response, SVR) היה קשור באופן בלתי תלוי עם HCC דה נובו עם יחס צולב 4.9 (רווח סמך 95% של 1.44-17.32) לאחר תיקון לסוכרת, חוסר תגובה קודם לאינטרפרון, Child-Pugh ויתר לחץ דם פורטלי עם משמעות קלינית. SVR הציגה ירידה כללית בסיכון היחסי ל-HCC דה נובו של 73% (רווח סמך 95% של 15% של 91%), היה צורך לטפל ב-17 מטופלים בכדי למנוע מקרה אחר של HCC דה נובו בקוהורט זה.
החוקרים מסכמים שהשגת SVR עם DAA הייתה קשורה לירידה משמעותית בסיכון לפתח HCC. אולם, סיכון זה נותר גבוה בקרב מטופלים עם פיברוזיס מתקדמת, מה שמצריך אסטרטגיות של ניטור רציף באוכלוסייה זו.
מקור: