חדשות

כ-24 אלף ישראליות אובחנו בארבע השנים האחרונות עם סרטן שד

חודש המודעות הבינלאומי למאבק בסרטן השד: עלייה בגילוי המוקדם של המחלה בשנים האחרונות בישראל - 64% מהחולות החדשות אובחנו בשלב מוקדם של המחלה

סרטן השד. אילוסטרציה

לרגל חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד שהחל השבוע ויימשך עד 31 באוקטובר, פרסמו אתמול (ד') משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן נתונים על היקף המחלה בישראל והם נכונים עד סוף 2016.

23,969 נשים אובחנו עם סרטן השד בין 2012 ל-2016 בישראל, מהן 21,275 אובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,694 עם מחלה ממוקדת. חלקן החלימו ואחרות ממשיכות להתמודד עם המחלה.

סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים המאובחנים בכל שנה בקרב נשים. זו המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב הנשים בכל קבוצות האוכלוסיה בישראל. ב-2016, אובחנו 5,436 חולות חדשות עם גידול בשד; 4,792 אובחנו עם גידול חודרני ו-644 עם גידול ממוקד.

כמו כן נרשמה בשנים האחרונות עלייה בגילוי המוקדם של המחלה: 64% מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלתן בשלב מוקדם בשנת 2016 לעומת 58% בשנת 2005; 78% מהחולות החדשות בשנת 2016 היו מעל גיל 50; שיעורי ההישרדות לחמש שנים מסרטן שד בישראל הוא גבוה יחסית - מקום 14 ומעל הממוצע במדינות ה-OECD. בקרב הנשים שאובחנו בשלב מוקדם בתקופה שבין 2007 ל-2011 היו 89% יהודיות ו-84% ערביות.

עיקר התחלואה הוא בקרב נשים מעל גיל 50 - הן בסרטן חודרני והן בסרטן ממוקד. הסיכון הגבוה ביותר נצפה בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות והוא בדרך כלל גבוה יותר בקרב יהודיות ולא-יהודיות ("אחרות") בהשוואה לערביות. בקבוצות הגיל הצעירות, שיעורי ההיארעות דומים בין קבוצות האוכלוסיה השונות.

עלייה במספר המאובחנות הערביות

במספר המאובחנות מדי שנה בסרטן חודרני של השד בשנים 2016-1996 בקרב יהודיות היתה קיימת יציבות. בקרב ערביות נצפתה עלייה מובהקת במספר המאובחנות החדשות במשך כל התקופה, בקצב של כ-2% בשנה. בנשים "אחרות", השיעור בשנת 1996 היה גבוה מאוד, ככל הנראה כתוצאה מגל העליה מברה"מ לשעבר, שכלל מקרים של הימצאות סרטן השד. שיעור זה ירד עד לשנת 2003 ומאז נותר קבוע.

בשנים 2016-2016 היתה מגמת עליה בהיארעות של סרטן ממוקד של השד בשלב מוקדם, במיוחד בכל קבוצות האוכלוסיה. ביהודיות קצב העליה בשנים 1999-1996 היה 15% לשנה והוא התמתן ל-2.5% לשנה ב-2016-1999. בקרב הערביות קצב העליה היה קרוב ל-4% לשנה במשך כל התקופה; בנשים "אחרות" קצב העליה קרוב ל-3% לשנה במשך כל התקופה.

שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה בשלב מוקדם - ממוקד או מקומי - היה 64% בשנת 2016 (58% בשנת 2005). שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה גרורתית היה 3.4% בשנת 2016 (3.6% בשנת 2005).

ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן השד בישראל בקרב נשים שאובחנו בשנים 2011-2007 גבוהה יחסית: 89% בקרב יהודיות ו-84% בקרב ערביות.

עיקר התמותה בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות

בשנת 2016 נפטרו מסרטן חודרני של השד 1,038 נשים בישראל - זהו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים, האחראי לכחמישית מכלל התמותה מסרטן בנשים יהודיות, ערביות ו"אחרות". עיקר התמותה בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות. כ-13% מכלל הנפטרות (135) היו צעירות מגיל 50 בפטירתן. הגיל הממוצע של הנפטרות - 70.3 והגיל החציוני 70.7.

בקרב יהודיות, התמותה מסרטן חודרני של השד בשנים 2016-1996 ירדה במובהק בקצב של כ-2% בשנה. בקרב ערביות ו"אחרות" מגמות התמותה יציבות במשך כל התקופה.

ישראל במקום ה-26 בהיארעות סרטן השד בעולם

על פי נתוני ה-WHO לשנת 2018, סרטן השד הוא הראשון בשכיחותו מבחינת היארעות ומבחינת התמותה בקרב נשים בעולם. בהשוואה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נמצאת במקום ה-26 מבחינת היארעות ובמקום ה-64 מבחינת התמותה מסרטן השד. האבחון המוקדם והטיפול העדכני מובילים לשיפור בשיעורי הריפוי ובירידה בשיעורי התמותה.

פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, ציינה: "בשנת 2016 היווה סרטן חודרני של השד כשליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים (32.9%, 34.1% ו-33.3% מכלל האבחנות החדשות של סרטן בנשים יהודיות, ערביות ו"אחרות", בהתאמה). בשנה זו אובחנו 4,792 חולות חדשות עם סרטן חודרני, מהן 4,029 יהודיות (84%), 490 ערביות (10%) ו-273 אחרות (6%)".

מירי זיו, סגנית יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, הוסיפה: "אנו מודעים לחשיבות העצומה של הגילוי המוקדם בסרטן השד. ישראל היא בין המדינות המובילות בשיעורי הריפוי מסרטן השד, בזכות העלייה בשיעור הגילוי המוקדם, כמו גם העליה במודעות למחלה ושיפור באפשרויות הטיפול. חשוב שנשים ייקחו אחריות על בריאותן ויאמצו אורח חיים בריא. זה הוכח מדעית כמפחית משמעותית את הסיכון לחלות. יש להיבדק על פי ההנחיות בהתאם לגיל, להכיר את הגוף ואת מצבו הרגיל. בכל מצב, אם מתגלה שינוי, חשוב לפנות מיד לרופא ולהתעקש על בירור טיב השינוי".

תכנית הגילוי המוקדם באמצעות סריקה (screening) מופעלת בישראל משנות ה-90 בשיתוף משרד הבריאות וקופות החולים. התכנית נועדה לנשים גילאי 74-50 בסיכון ממוצע למחלה. עבורן מומלצת בדיקת ממוגרפיה שגרתית אחת לשנתיים. לנשים בנות 40 ומעלה בסיכון מוגבר מסיבות שונות מומלצת ממוגרפיה אחת לשנה. נשים שאובחנו עם מוטציה גנטית זכאיות לבדיקת MRI שנתית הכלולה בסל שירותי הבריאות.

בישראל מאובחנים מדי שנה כ-50 גברים חולי סרטן השד

במקרים נדירים גם גברים עלולים לחלות בסרטן השד (1% מסך החולים) בסרטן השד). בישראל מאובחנים מדי שנה כ-50 גברים חולי סרטן השד. הגורם למחלה בקרב גברים עדיין איננו ברור לגמרי. נראה שיש גברים בעלי סיכון גבוה מהממוצע לחלות. גורמי הסיכון העיקריים הם בגיל מעל 60 והימצאות בני משפחה קרובים (גברים או נשים) שחלו או חולים בסרטן השד. לגברים הנמצאים בסיכון גבוה רצוי לפנות לרופא המשפחה לקבלת הפניה לייעוץ גנטי. לגברים בריאים בסיכון רגיל, נכון להיום, אין המלצה לבדיקה מוקדמת.

כ-1,000 ניתוחי שחזור שד מדי שנה בישראל

גם האיגוד לכירורגיה פלסטית בהסתדרות הרפואית פרסם נתונים לפיהם מדי שנה מתבצעים בישראל כ-1,000 ניתוחים מסוגים שונים לשחזור השד בנשים המתמודדות עם סרטן השד.

בחלק מהשחזורים מדובר בהכנסת משתל שד תותב לאחר הסרת הגידול הסרטני, שימוש ברקמת עור ושומן מאזורים אחרים בגוף או שימוש ביריעה ביולוגית המבוססת על רקמה אנושית.

נושאים קשורים:  חדשות,  האגודה למלחמה בסרטן,  מירי זיו,  פרופ' ליטל קינן-בוקר,  ממוגרפיה,  גילוי מוקדם של סרטן,  שחזור שד,  סרטן שד
תגובות