גירוי מוחי עמוק

גירוי מוחי עמוק לטיפול בפרקינסון

במחקר זה החוקרים הראו כיצד גירוי מוחי עמוק הממוקד לגרעין התת-תלמי ול-caudal zona incerta משפיע על תוצאים קליניים של מטופלים הסובלים ממחלת הפרקינסון

גירוי אלקטרוני של המוח (צילום: אילסוטרציה)

הגרעין התת-תלמי והאזור אינקרטא הקאודלי (​​caudal zona incerta - CZI) הוטמעו כיעדים אופטימליים לגירוי מוחי עמוק במחלת הפרקינסון. החוקרים במחקר זה ערכו ניתוח נתונים רטרוספקטיבי הבודק השפעות קליניות של גירוי מוחי עמוק הממוקד לגרעין התת-תלמי וה-CZI.

ארבעים חולים עברו גירוי מוחי עמוק דו-צדדי בשיטת השתלת צינורית מוליכה המודרכת הדמיה. חיבורים ממוליך ארבע-קוטבי הונחו הן בגרעין התת-תלמי והן ב-CZI. לאחר תכנות הקוצב, החיבורים שהניבו את האפקט הקליני הטוב ביותר נבחרו לגירוי כרוני.

נערכה השוואה לפי ניקוד המעריך את הסימנים המוטוריים של מחלת הפרקינסון ללא טיפול תרופתי (UPDRS חלק 3) בשלבים של לפני הניתוח, ולאחר שנה ושנתיים תחת גירוי מוחי עמוק. מיקום החיבורים הפעילים בשלבי ההערכה השונים אומת על ידי הדמיה בזמן השתלתם.

בסך הכל, השיפור הממוצע בניקוד בחלק השלישי של ה-UPDRS היה 55 ± 9% (רווח בר סמך של 95%), עם שיפור בציוני משנה עבור נוקשות (59 ± 13%), ברדיקינזיה (58 ± 13%), רעד (71 ± 24%) וסימנים בעלי מאפיינים אקסיאליים (36 ± 19%).

חיבורים פעילים הופצו במקומות הבאים: (1) בתוך הגרעין התת-תלמי האחורי / הדורסלי (50%); (2) דורסלית לגרעין התת-תלמי (24%); (3) ב-CZIי(21%); ו-(4) לטרלית לגרעין התת-תלמי (5%).

כאשר החיבורים השונים קובצו לפי מיקומם, לא נצפו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בשיפור הבסיסי או לאחר הניתוח בתפקוד הקונטרה-לטרלי המוערך על ידי חלק 3 של ה-UPDRS.

לסיכום, ניתן להסיק כי כאשר עושים גירוי מוחי עמוק הממוקד לגרעין התת-תלמי ול-CZI, החיבורים הפעילים ממוקמים לרוב בתוך הגרעין התת-תלמי או מיד דורסלית אליו. בתת קבוצה במחקר, נבחרו לצורך גירוי כרוני חיבורים ב-CZI. החוקרים הראו שגירוי מוחי עמוק הממוקד לגרעין התת-תלמי ול-CZI אפשרי ועשוי לספק תועלת נוספת לחלק מהמטופלים, בהשוואה לגירוי המוחי העמוק המקובל לגרעין התת-תלמי.

מקור: 

Mostofi A. et al. (2019) npj Parkinson's Disease. 5(1):17.

נושאים קשורים:  גירוי מוחי עמוק,  גרעין תת-תלמי,  פרקינסון,  מחקרים
תגובות