טיפול אנטיביוטי לזיהום או דלקת תוך רחמיים בנשים עם אי ספיקה צווארית

אי ספיקה צווארית היא גורם סיכון להפלה טבעית בטרימסטר השני או ללידה מוקדמת. שיעור הזיהומים התוך-רחמיים עומד על 8%-52% לפי דיווחים שונים ושיעור הדלקות התוך רחמיות עומד על 81%. חלק מהארגונים המקצועיים ממליצים על טיפול אנטיביוטי סביב ביצוע סרקלאז'. השימוש באנטיביוטיקה מניעתית מומלץ בעיקר למניעת סיבוכים בניתוחים נרתיקיים. עם זאת, קיים סיכוי שהטיפול האנטיביוטי יחסל זיהום תוך רחמי או דלקת תוך רחמית וכך גם ישפר את תוצאי ההריון.

מטרת מחקר זה הייתה לתאר את התוצאים של טיפול אנטיביוטי בנשים עם אי ספיקה צווארת וזיהום או דלקת תוך רחמית.

המחקר כלל 22 נשים עם הריון בודד, פתיחה לא כואבת של צוואר הרחם לגודל של מעל ס"מ בין שבועות 16.0-27.9 להריון, קרומים שלמים והיעדר צירים. הנשים עברו הערכה של מצב דלקתי או זיהומי על ידי דיקור מי שפיר ולמחקר נכנסו נשים עם נוכחות של זיהום או דלקת תוך רחמיים וטיפול אנטיביוטי (משלב של צפטריאקסון, קלריתרומיצין ומטרונידזול). נוזל השפיר תורבת לחיידקים אירוביים ואנאירוביים, מיקופזלמות של הנרתיק ובנוסף בוצע PCR לנוכחות של Ureaplasma.

זיהום תוך רחמי הוגדר בתור תרבית או PCR חיוביים ודלקת תוך רחמית כאשר בנוזל השפיר הייתה ספירה מוגברת של תאים לבנים (19 תאים ומעלה למ"מ בשלישית) או תבחין מהיר חיובי ל-metalloproteinase-8. לטובת מחקר זה, ה-"Gold Standard" לאבחון מצב דלקתי נחשב כריכוז מוגבר של interleukin-6 (בערך הגבוה מ-2.6 ננוגרם/מ"ל). תוצאות תבחין זה לא היו זמינים לרופאים שניהלו את המקרה. דיקור מי שפיר חוזר הוצע לנשים בשביל לנטר את מצב הזיהום/דלקת ואת בשלות ריאות העובר. הצלחה בטיפול הוגדרו כטיפול בזיהום/דלקת או לידה בשבוע 34 והלאה.

מתוך 22 המטופלות עם אי ספיקה צווארית וזיהום/דלקת תוך רחמיים, ל-3 (14%) היו מיקרואורגניזמים בנוזל השפיר. 6 (27%) מהמטופלות ילדו שבוע לאחר דיקור מי השפיר וה-16 הנותרות (73%) ילדו לאחר יותר משבוע. מבין 16 נשים אלו, 12 עברו דיקור מי שפיר חוזר וב-75% (9 נשים) נראתה היעלמות של הזיהום/דלקת. ארבע המטופלות שלא היו מעוניינות בדיקור חוזר ילדו בשבוע 34 והלאה, שתיים מתוכן במועד. הצלחת הטיפול התרחשה ב-59% מהמקרים (13/22).

מקור: 

Oh K.J et al (2019). Am J Obstet Gynecol 2019;221:140.e1-18;