חדשות

כ-30% מהישראלים מוותרים על טיפול רפואי בגלל זמני המתנה

סקר מכון ברוקדייל החדש מגלה עוד: רוב מבוטחי קופות החולים מאמינים כי בעזרת פרוטקציה יקבלו טיפול טוב יותר בעת מחלה קשה

צוותים רפואיים, בית חולים. אילוסטרציה

סקר חדש שמפרסם מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מגלה כי הישראלים חשים ביטחון נמוך בקבלת טיפול מהמערכת הרפואית וביכולת לממנו בעת מחלה קשה. זאת ועוד, 10% מהמבוטחים בקופות החולים דיווחו כי ויתרו בשנה האחרונה על טיפול רפואי או על תרופה בגלל התשלום, 29% מהמרואיינים דיווחו שוויתרו על טיפול רפואי כלשהו בגלל זמני המתנה.

מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995, עוקב מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בסדרת סקרים דו-שנתיים אחרי דעת הציבור על רמת השירות ועל תפקוד מערכת הבריאות. המחקר מבצע הערכה מנקודת המבט של המבוטחים ומבקש לתת ביטוי לקולם בתהליך קביעת המדיניות. הסקר האחרון נערך באוגוסט-דצמבר 2018 בניהולם של ד"ר שולי ברמלי-גרינברג ועירא יערי ובליווי ועדת היגוי שהיו שותפים בה נציגי כל קופות החולים, משרד הבריאות, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, ארגוני צרכנים והאקדמיה.

במבט כללי, הסקר מציג תמונה מורכבת של חוויית הציבור: מצד אחד שביעות רצון גבוהה, ומצד שני ביטחון נמוך בקבלת טיפול מהמערכת וביכולת לממנו בעת מחלה קשה. הסקר השנה מעלה שלצד שמירה על שביעות רצון גבוהה מקופות החולים והמערכת, תחושת הביטחון בקבלת סיוע בעת מחלה קשה מועטה.

איסוף הנתונים התבצע במכון ברוקדייל על מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל - בני 22 ומעלה, שבו רואיינו 3,508 איש בשפות עברית, ערבית ורוסית. שיעור ההיענות עמד על 62%. נעשה שקלול לפי קבוצות אוכלוסיה כדי להגיע לייצוג מדויק של המדגם לאוכלוסיה הכללית.

הסקר מעלה נתון מעניין לפיו נמצא כי כמעט כל המבוטחים מאמינים כי קבלת שירות טוב ומהיר בעת מחלה קשה תהיה תלויה בקשרים - 60% ענו "כן בהחלט" ו-24% "כן במידה מסוימת".

רוב המבוטחים (85%) פנו לרופא משפחה בשנה האחרונה. 45% מהם דיווחו כי הביקור האחרון היה רק לצורך קבלת אישורים ומילוי טפסים, 13% דיווחו כי חוו הפרעה לביקור מצד גורם חיצוני.

רוב המבוטחים, 72% בממוצע, אמרו שהם בהחלט סומכים על רופא המשפחה. מבוטחי קופות החולים מכבי ולאומית דיווחו על שיעורים גבוהים מממוצע זה (76% ו-75%, בהתאמה).

כ-60% דיווחו שביקרו אצל רופא יועץ דרך קופת חולים בחצי השנה שלפני הסקר. כחמישית מהמרואיינים, 21%, שביקרו דיווחו על קושי במציאת רופא יועץ שהתאים לצורכיהם. שיעור המדווחים על קושי היה הנמוך ביותר בקרב מבוטחי מאוחדת – 17%.

אחד מכל שלושה, 33%, מהמבקרים אצל רופא יועץ דרך הקופה דיווח שהמתין יותר מחודש לביקור; השיעור הנמוך של הממתינים מעל חודש (24%) נרשם בקופת חולים מאוחדת.

כמחצית מהמרואיינים דיווחו כי ביקשו התחייבות מהקופה בשנה האחרונה. רובם, 82%, דיווחו כי קיבלו את ההתחייבות בקלות.

45% מהמרואיינים נזקקו לטיפול רפואי דחוף עבורם או עבור בן משפחה. רובם, 66%, פנו למוקד טלפוני של קופת החולים או למוקד רפואה דחופה בקהילה. רק 42% פנו לחדר מיון.

בממוצע, אחד מכל עשרה מרואיינים, 10%, דיווח כי ויתר בשנה האחרונה על טיפול רפואי או על תרופה בגלל התשלום, 11% דיווחו שוויתרו על שירות רפואי בגלל המרחק ו-29% מהמרואיינים דיווחו שוויתרו על טיפול רפואי כלשהו בגלל זמני המתנה. בעלי הכנסה בחמישון התחתון דיווחו בשיעורים גבוהים מהממוצע על ויתורים בשל תשלום (20%), מרחק (18%) וזמני המתנה (32%).

כשליש מהמרואיינים (31%) פנו לרופא יועץ פרטי. מתוך הפונים לרופא פרטי, הסיבות העיקריות לפנייה היו רצון לקצר את זמן ההמתנה (28%), חוסר שביעות רצון מהמענה שניתן בקופה (19%), רצון להגיע לרופא מסוים (19%) ורצון לקבל יחס אישי או שירות טוב יותר מהרופא (12%).

כמו כן עולה מהסקר כי נשמר השיעור הגבוה של בעלי ביטוח וולונטרי, שב"ן או מסחרי): 87% דיווחו שיש להם שב"ן ו-60% שיש להם בעלות על ביטוח בריאות מסחרי. רק 8% מהמרואיינים ענו כי אין להם ביטוח וולונטרי.

נושאים קשורים:  מכון ברוקדייל,  סקר שביעות רצון,  מערכת הבריאות,  טיפול רפואי,  סקר,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
05.05.2019, 21:40

מה הכוונה מוותרים על טיפול בגלל זמני המתנה? בניגוד לויתור עקב תשלום , מה בדיוק האלטרנטיבה? אם החולה החליט לוותר על הטיפול עקב המתנה, כנראה שהטיפול לא נחוץ (וזה כמובן לא מצדיק את ההמתנה הארוכה למקרים בהם הטיפול נחוץ)