חדשות

מנהל בית חולים גריאטרי מזהיר: "ירצחו רופאים ואחיות והמשטרה תסתובב בחדרי המיון ותתמודד עם הפרות סדר"

את האזהרה השמיע ד"ר שי בריל, מנהל "בית רבקה" בישיבה הראשונה של ועדת החקירה האזרחית אבניאלי-לויט | עדויות קשות נוספות מפי רופאים, אחיות וחולים על מצבה החמור של מערכת הבריאות

"רפואת המסדרונות - שגרה בלתי נתפשת". אילוסטרציה

מנהל בית החולים הגריאטרי בית רבקה, ד"ר שי בריל, הזהיר אתמול (א') בישיבה הראשונה של ועדת החקירה האזרחית לבחינת מדיניות האוצר שהביאה לקריסת ביטוח הבריאותי הממלכתי, כי אם לא יוגדלו משמעותית המשאבים הנדרשים למערכת הבריאות הציבורית, "לא רק קשישים ייפגעו – גם כל אחד מאזרחי ישראל.

"אם לא תיעשה עבודה משמעותית להגדלת התקציב לבריאות לצד הגדלת כוח האדם הרפואי", אמר ד"ר בריל, "כשמישהו יגיע למיון שבו תהיה 200% תפוסה, הוא יקבל טיפול רפואי גרוע. אם יהיה בן 45 עם אוטם בשריר הלב, הוא ימות כי חדר ההלם יהיה אז מלא. ירצחו רופאים, ירצחו אחיות ומשטרה תתחיל להסתובב בחדרי המיון ותנסה להתמודד עם הפרות הסדר".

בישיבה הראשונה של הוועדה, בראשות השופטת בדימוס של בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר דפנה אבניאלי והשופטת הבכירה בדימוס מבית הדין לעבודה בתל אביב מיכל לויט, נשמעו עדויות על תנאי האשפוז בבתי החולים, בחדרי מיון ובמחלקות וכמו כן על בעיות התקצוב, מחסור בתקנים לרופאים ואחיות - לא רק בבתי החולים אלא גם בשירותים האמבולטוריים, על ידי רופאים מומחים.

בין העדים שהופיעו לפני הוועדה בישיבה זאת היו: פרופ' שוקי שמר יו"ר "אסותא", ד"ר בריל, ד"ר יצחק ברלוביץ', מנהלו לשעבר של בית החולים וולפסון, רותם נובוסלסקי אחות אחראית בפנימית ב' בבית החולים הלל יפה, ד"ר חגית יונת, מנהלת מחלקה פנימית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, ד"ר נעים אבו פריחה, רופא בכיר במכון הגסטרו במרכז הרפואי סורוקה ושרון טל, חולת כליות.

התובע המיוחד, עו"ד ד"ר עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי, אמר: "מערכת הבריאות הציבורית בישראל היא מערכת מצוינת - לאדם הבריא; היא מצוינת למי שמחובר, למי שמקושר - אבל זו איננה המציאות שחווים כל יתר אזרחי ישראל.

"לישראל", הדגיש, "אין בעיה של כסף. להסכמים קואליציוניים מוצאים את מקורות המימון. הבעיה היא סדר עדיפויות לאומי אולם מערכת הבריאות לא נמצאת בראש סדר העדיפויות הלאומי.

"אני מייצג פה היום", אמר ד"ר ניב-יגודה, "את הזקנה במסדרון, את אלה שנאלצים לשכב ולהירדם בחדרי שירותים כי אין מיטות במחלקות. ביום אומרים להם 'תסתובבו לכם' ובערב אומרים להם 'תביאו מזרן כדי שתשכבו'".

כאמור, את אחת העדויות הקשות ביותר שמעה הוועדה מפי ד"ר בריל. "אני", אמר, "בן 67 ואני לא רוצה להיות מטופל. אני לא רוצה לחכות שעות עד שיורידו אותי מהמיטה ועד שיחליפו לי. אני לא רוצה להיות במצב הזה.

"עד 2025, רק עוד שש שנים מהיום, צפויה קפיצה בגודלה של אוכלוסיית בני ה-75 ומעלה. זו תגדל ל-800 אלף איש ואישה. כל אחד מהם צורך פי ארבעה שירותי בריאות מהממוצע. צפוי גל עלייה שני של יוצאי ברית המועצות לשעבר אלא שהפעם בלי הרופאים והאחיות שהגיעו לכאן בגל הראשון.

"אין לנו תכנית לאומית כדי להתמודד עם העלייה הגדולה שמימדיה ידועים מראש. המצב מאוד פשוט: אם יש 100 רופאים מומחים שכבר היום מטופלים נמצאים בתורים ארוכים כדי להגיע אליהם, ומפילים על אותם רופאים עוד 800 אלף, ברור שהתורים יתארכו עוד יותר. ברור גם שבני ה-75 האלה יבואו כדי למות בבתי החולים. כי שני שלישים מהחולים נפטרים בבתי החולים.

"אשפוז בית", אמר ד"ר בריל בעדותו, "זו אגדה אורבנית. צריך להיזהר ממנה. נורא קל לבוא ולהגיד נפתח אשפוז בית. אבל זה אומר שבן יראה את אמו במערומיה, יחליף לה חיתולים ויכניס חוקן. אלא שזה לא יקרה, כי זה כמעט גילוי עריות ובחברה מודרנית הדעת אינה סובלת זאת.

"אני לא רוצה שהבת שלי תרחץ אותי ושהבן שלי ירחץ את האמא שלו. אני מזועזע מעצם המחשבה שיאמרו אז למטופלים קשישים: 'רבותי, המערכת בקריסה, אז משפחה יקרה, טפלו בבקשה בהורה שלכם, תקנו אנטיביוטיקה, תכניסו עירוי'. ברעידת אדמה כשבתי חולים עלולים להיהרס, זה אולי יכול לקרות אבל במדינה מתוקנת, אין סיבה שזה יקרה".

ד"ר בריל הוסיף: "אפשר להנהיג שירות של אשפוזי בית אבל הוא דורש השקעת משאבים. אי אפשר לבוא היום כאשר המערכת שהורעבה שנים, להגיד: תוסיפו שירותים, בלי להוסיף כסף.

"אנחנו מדברים כיום על תוספת מיידית באזור של חמישה מיליארד שקלים וזו תרופה ראשונית. אבל צריכים תכנית לאומית שתגדיר כמה מומחים צריכים לנוירולוגיה, כמה לקרדיולוגיה. המספרים לגבי תקנים-מחייבים הם היום במאות רופאים, בעוד שאנחנו מדברים על עוד אלפים ועוד אלפי אחיות".

ד"ר בריל הציג בפני הוועדה הצעת תכנית לפיה עד 2025 יהיה צורך בישראל ב-9,300 מיטות נוספות, בעוד 580 רופאים ו-6,060 אחיות לפנימיות, לשיקום גריאטרי, לסיעוד מורחב ולהנשמה ממושכת. העלות הנדרשת רק לתוספת זאת: 1.3 מיליארד שקל.

פרופ' שוקי שמר הגיש לוועדה את הצעת התכנית שלו לטיפול בתחלואי מערך האשפוז. הוא קרא להקמת רשות אשפוז ממלכתית והפיכת בתי החולים לתאגידים עצמאיים.

"הרשות תאגד את בתי החולים הממשלתיים וכן את אלה של קופת חולים כללית ובתי החולים הפרטיים, הגריאטריים והפסיכיאטריים. היא זו שתקבע את מחירי האשפוז, תעשה רגולציה והסדרה", אמר פרופ' שמר.

"אבל", הוסיף, "כל זה לא היה פותר את הכל אך כך תהיה לפחות בשלב ראשון הפרדה בין ניגוד העניינים המובנה הקיים כיום. כשהייתי מנכ"ל משרד הבריאות, קמתי בבוקר והייתי בניגוד עניינים בכל החלטה שלי. ככל שהיה לי אינטגריטי, ניסיתי להפריד. משרד הבריאות דואג קודם כל ליציבותם של בתי החולים הממשלתיים, והאחרים ממש לא מעניינים אותו".

עוד אמר פרופ' שמר: "המערכת איבדה את החמלה. חמלה עולה כסף. הצוותים עובדים בתת תנאים, במצוקות. האחיות עובדות במסירות רבה, אין להן זמן ללכת לשירותים, אין להן זמן לתת מה שהם למדו בבית הספר לסיעוד, אין להן זמן להעניק חמלה. גם רופא, כשאיננו מרים את עיניו מהמחשב, איבד את החמלה".

פרופ' שמר הפנה אצבע מאשימה למשרדי הבריאות והאוצר והדגיש: "הכשרת כוח אדם לתחום האשפוז היא אחת מהרעות החולות. כדי לייצר רופא בעידן של היום נדרשות 15 שנים. לכן, מי שמדבר על הקמת בתי חולים בעוד עשר שנים, לא יודע על מה הוא מדבר. אני רציתי להביא לאשדוד 200 אחיות ו-100 רופאים מצרפת אבל משרד האוצר לא נתן להביא אותם. אז מה היה צריך לעשות? מאיפה להביא 250 רופאים ו-500 אחיות? במצב שבו כל רופא בישראל עובד בשתיים-שלוש משרות ואין אף אחות מובטלת, אתה פונה לרופאים והם פונים אליך - ואז מה קרה? בתי חולים אחרים נפגעו, ולי עוד קראו 'גנב'".

רותם נובולסקי, האחות האחראית בפנימית ב' במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, סיפרה: "כיום, במחלקה אצלי יש 45 חולים בעוד שהרשיון הוא ל-36. ואז חמישה נמצאים במסדרון, שניים מונשמים. מה שהכי עצוב הוא שפשוט התרגלנו למצב הבלתי אפשרי הזה. חונכנו להאמין שאין זה נורא. שזה כבר נראה לנו נורמלי לחלוטין.

"אבל אם יש חולה אחד במסדרון, כל החולים במחלקה באותה העת מקבלים טיפול כאילו היו במסדרון. זה מסדרון אינסופי. יש חולים ששוכבים אצלנו בפנימית וצריכים להיות בטיפול נמרץ, אולם הם לא מקבלים את הטיפול הנדרש להם. חולים שאמורים להשתחרר ולקבל טיפול המשך, לא משוקמים, כי אין לאן להעביר אותם. אנשים שוכבים אצלי במחלקה שבועות ויותר, ואני זו שמשקמת אותם. האם זה נראה לכם הגיוני? במצב הזה התסכול של המשפחה, מופנה אלינו".

ד"ר חגית יונת, מנהלת פנימית ב"שיבא", הרחיבה בעדותה את עניין "רפואת המסדרונות" ואמרה שזו "הפכה לשגרה בלתי נתפשת. המקום הפינתי בפרוזדור הוא הכי נחשק, כי הוא בקצה, נשקף ממנו נוף לים לכיוון השקיעה. לא תמיד יש פרגוד. בסוג הפרוזדור השני נמצאים שני מטופלים, אין ביניהם רק וילון וזה 'פרוזדור שלב שני'. אולם הפרוזדור הכי נוראי שיש אצלנו הוא זהו שבכניסה למחלקה. מאחוריו נמצאת פינת הישיבה של המשפחות. רואים שם את החולים רק משום שהם שוכבים מול עמדת האחיות".

שרון טל, חולת הכליות, סיפרה את החוויה האישית שלה: "בשבוע שעבר הייתי שבוע בבית החולים. כשלושה ימים הייתי בהשהיה כי לא היה מקום במחלקה. חולה נכנס למיון והמקום נראה ונשמע כמו חדר מלחמה. מטופלים שוכבים, עומדים ומחפשים כסאות כל הזמן. האחיות קורסות תחת הנטל, לא יודעות מה קורה איתן.

"חולה מחכה שעות רק לאחות הממיינת ואז מפנים אותו לעוד מיונים. לרופא אין זמן לעשות בדיקות, אין לו כלים, הוא מעביר את האחריות הלאה. הרופא בכלל לא מגיע למצב שהוא יכול לבדוק. בשלושת הימים ששהיתי בהשהיה, חיכו 36 חולים שהמתינו למיטה. האחות שהיתה איתנו, במשך שמונה שעות, אישה בהריון, לא יצאה אפילו להפסקה. היא ממש תיזזה בין המטופלים".

שתי יושבות הראש של הוועדה, השופטות בדימוס ד"ר אבניאלי ולוויט, סיכמו את הדיון הראשון: "שמענו עדויות קשות מאד על מצב מערכת הבריאות. הן חשפו מצוקה משותפת ורחבה של המטפלים מטופלים וגם של בכירי המערכת.

"התרשמנו שדרוש למערכת שינוי תפישתי. זו מערכת החיה מהיד אל הפה ומתקשה במימוש ההבטחה של חוק ביטוח הבריאות הממלכתי למתן שירותי רפואה המבוססים על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית. זו מערכת המצויה על פי תהום, כפי שעלה מהעדויות. נשמע היטב הצורך בתקצוב חירום מיידי למניעת הידרדרות נוספת של הרפואה הציבורית וכן תכנית אסטרטגית ארוכת טווח להתמודדות עם אתגרי העתיד".

נושאים קשורים:  ועדת אבניאלי–לויט,  חדשות,  פרופ' שוקי שמר,  ד"ר שי בריל,  מערכת הבריאות,  עדי ניב-יגודה
תגובות
 
אנונימי/ת
25.03.2019, 19:18

יש השלכה נוספת על העומס בחדרי המיון.

אמבולנסים מגיעים, אך החולים לא מתקבלים והם נשארים על גבי אלונקות האמבולנס לפעמים גם למעלה משעה/שעה וחצי! בנתיים, בחוץ, אין אמבולנסים!
נהגי האמבולנסים של מד"א מתוזזים מעיר לעיר! לעיתים קרובות אין ניידות טיפול נמרץ פנויות.

דהיינו, אותו חולה עם אוטם בשריר הלב שד"ר בריל דיבר עליו, לא ימות במסדרון המיון. הוא ימות בבית או בדרך לבית החולים כי עד שיגיע אליו נהג אמבולנס רגיל שיכול לתת לו אספירין בלבד במקום תרופות מצילות חיים שצוות טיפול נמרץ היה יכול לתת לו.

ד"ר בריל מדבר על תזה עתידית. אני מדבר מידיעה, מהשטח(!) על דברים שקורים כבר היום!

רפואת החירום עובדת עם מינימום תקנים, מתבססת על מתנדבים ובנוסף לכל זה עם עיכובים מטורפים בחדרי המיון.

נהג אמבולנס

אנונימי/ת
25.03.2019, 19:40

צודק. כל מי שאומר אמת נחשב לקיצוני או משוגע?
זו אמת גם אם מצערת. אבל לא יקרה כלום עד שזה לצערנו אכן יתממש ויקרה. זו המדינה היום.

אנונימי/ת
25.03.2019, 20:26

דווקא מר ליצמן אמר שהוא מאד מרוצה... הוא רוצה לקדם את הרפואה הציבורית גם בממשלה הבאה....

מכול הדיווחים מה חדש ?
הכתובת על הקיר כבר 20 שנה ויותר. אז צועקים עלינו, חובטים בנו, ופוצעים ואפילו הורגים בנו אבל זה לא מזיז לאף אחד. כי דם רופא ( או איש צוות אחר) יותר זול מתקן רופא. שר הבריאות אינו מתפקד. מתי שמעתם את נתניהו אומר מילה בנושא בריאות. סגן השר ליצמן מבסוט מתיפקודו. האם זאת השפעת הקנביס ? ומנכ"ל משרד הבריאות רק מדבר על העלית מיסי הבריאות. למי ששכח בצו"מ 2011 הוא היה בצד של אלו שהתנגדו לכול בקשה של הרופאים. התנגד לתקנים, למיטות, לשכר, לציוד, לעבודת אחה"צ בססיות, לדחיית גיל פרישה, לשר"פ בבתי"ח. ועכשיו הוא מבקש להעלות מיסים לבריאות.
אבל גם אנו אשמים. פוגעים ברופא ואנו משביתים לשעתיים. כמה שזה משפיע על האלימות. ובמשטרה סוגרים את הרוב הגדול של התיקים. כי אין ענין לציבור או כי לא מצאו את העברין. ואנו שותקים, בולעים ועוברים לסדר היום. אז בהחלט מגיע לנו. הוקמה ועדה. האם היא תביא את המיליארדים למערכת הבריאות ? האם היא תשחרר תקני סטאזרים והמתמחים ? האם היא תבנה בתי"ח חדשים ? האם הם יגרמו לשר הבריאות לוותר על מטוסו החדש למען בנית בי"ח חדש. זאת עוד סיבה מדוע לא אצביע לו. אני מת לקחת ממנו את הצעצוע החדש.
מה לעשות ? נכתב בדרישות שביתת 2000 ושביתת 2011. הכול כתוב, הכול ברור ונמסר לנציגי הממשלה והאוצר. אבל לצערי לא יקרה כלום.
ואחרי החזון של ד"ר בריל על רוצחים בחדרי מיון יש גם הצעה נוספת. בגלל המחסור ברופאים משפחות המטופלים מתבקשות להרביץ לרופאים בזוגות, פשוט כי אין מספיק רופאים לכולם.
בהצלחה לוועדה. מקווה שכן תביאו כסף ותשחררו תקנים אחרת אתם עוד ועדה שלא תוסיף כלום ( כמו ועדת נתניהו, ועדת אמוראי ובטח עוד אחרות )

אז מה נאמר שהוא באמת חדש. מה נאמר שלא היה בשביתה הקודמת, ב 2011 וגם בשביתה שלפני ב2000 ובכול 20 השנים הקודמות. אזהזכנה מהמזדרון בנהריה כבר מזמן מתה, והיום היכן שהיא שכבה בעבר שוכבים היום 2-3 זקנים חדשים.
אז עוד ועדה שאין לה שיניים ואין לה מנדט להביא כספים או תקני רופאים או סיעוד או כול תוספת למערכת הבריאות. וממול נמצא שר הבריאות שלא אכפת לו ובכן שר בריאות שאינו מבין ולכן הוא מאושר מהתוצאות ומנכ"ל משרד שתפקידו הקודם היה בין אלו שהתנגדו למתן כסף, תנאים והרופאים כדי להציל את המערכת.

אנונימי/ת
26.03.2019, 02:34

מזכיר את המוסר על ברבור, סרטן ודג - מנהלי מוסדות רוצים כסף לפתוח עוד מיטות אשפוז, משהב לא רוצה לתת כסף וכולם בוכים שאין רופאים. כל אחד הוא צודק ב-100% אבל אי אפשר לפתור את זה כך.
במקום לאשפז זקן שהתייבש - אפשר לתת לו עירוי תת עורי בבית למשך יממה או שתיים וחזור על בדיקת דם. אחות קהילה יכולה לעשות כל זה, רק שרופא יכתוב הוראה. יותר מזה - גם את הטיפול אנטיביוטי בחלק מהמקרים אפשר לתת בזריקה לשריר, באמצעות אחות קהילה, אחרי עירוי ראשוני במיון. בתי חולים מלאים באנשים שאף אחד לא מצליח להבין את התועלת של האשפוז - כל מיני "השגחה עד מחר" או "סוציאלי" שלא ישלמו אמבולנס, אישפוזי "גשר" כהמתנה לבדיקות שהיה אפשר לעשות אמבולטורית, המתנה למקומות במוסד סיעודי -וזה היה פותר את הבעיה שהזכיר דר בריל על חוקנים ורחצה.
כל פסאודו-עומס הזה שאפשר למנוע בניהול משאבים נכון היה מפנה מקומות אשפוז לחולים אקוטיים שזקוקים כעת למעקב וטיפול רציף.

אנונימי/ת
26.03.2019, 10:13

לא לטעןת בבקשה.
המצב לא יצא משליטה הוא מכוון מערכתית. הכוונה היא שברגע שאדם מתבגר ומפסיק לעבוד ולשלם מיסים הוא הופך לנטל ומטרת הרס המערכת הרפואית הוא לגרום לכך שאותם "מיותרים" שרק צורכים משאבים ולא משלמים מיסים פשוט ימותו.