חדשות

משרד המשפטים מתנגד להחמרת הענישה נגד תוקפי צוותים רפואיים

ד״ר זאב פלדמן, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית: "הצוותים הרפואיים זקוקים לגיבוי הציבורי שייצא מהכנסת שהם מוגנים. לא ברורה אפלייתם מול עובדי ההוראה"

מעצר על ידי המשטרה (צילום: אילוסטרציה)

משרד המשפטים מתנגד לדרישת הרופאים להחמיר בענישת תוקפי צוותים רפואיים. נציגת המשרד אמרה זאת אתמול (ד') בישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שדנה בהצעת חוק של חברות הכנסת מרב בן-ארי ואיילת נחמיאס ורבין בנושא זה.

במהלך הדיון הסוער התבטאו נציגי משרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית והסתדרות האחיות על "היעדר מענים מצד המדינה כלפי התופעה ההולכת וגוברת של אלימות כלפי צוותים רפואיים".

ד״ר זאב פלדמן, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית. "חשוב להעמיק את מעגל ההרתעה"

נציגת משרד המשפטים עו"ד לילך וגנר הודיעה כי המשרד מתנגד לדרישה להחמרת הענישה הקבועה בחוק ואמרה: "מחקרים מוכיחים שהרתעה איננה מושגת באמצעות החמרת ענישה. אלימות כלפי אנשי צוות רפואי היא חמורה מאוד, ואנחנו לא מקלים בה ראש, אבל חושבים שהחמרת הענישה היא פתרון קל לבעיות שפתרונן מורכב בהרבה.

"העבריינים הפוטנציאליים לא קוראים את ספר החוקים ואז מחליטים אם לתקוף. יש צורך בנקיטת שורה של צעדים להבטחת המוגנות של אנשי הצוות הרפואי".

עוד הסבירה עו"ד וגנר כי מרבית התקיפות של אנשי רפואה נופלות כבר היום בקטגוריה של "נסיבות מחמירות" ושהעונש המירבי הקבוע בחוק בגינן הוא עד חמש שנות מאסר.

ד״ר זאב פלדמן, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר בדיון כי מעבר למעגל אבטחת הביטחון הפיזי המיידי של הרופאים והאחיות באירועי האלימות, חשוב להעמיק את מעגל ההרתעה וזאת על ידי החמרת הענישה.

"אנשי הצוות הרפואי", אמר, "מהווים כיום מטרה לתסכול של הציבור עקב הצפיפות הפיזית מההמתנה הארוכה בחדרי המיון, מהתמותה עקב זיהומים ותמותת פגים – כל אלה ונוספים הם תוצאה מההזנחה רבת השנים ותת התקצוב של מערכת הבריאות.

"הצוותים הרפואיים זקוקים לגיבוי הציבורי שייצא מהכנסת שהם מוגנים. לא ברורה אפלייתם מול עובדי ההוראה, שרף הענישה לגביהם הועלה לחמש שנות מאסר", אמר ד"ר פלדמן.

נציגת משרד הבריאות, ד"ר ניבה אזוז, הצטרפה לדרישה להחמרה בענישה. "אני לא חושבת", אמרה, "שיש עובד בריאות אחד שלא חווה אלימות. זה קורה כל יום. כיום כבר אושרה החמרת ענישה על התעללות בבעלי חיים לארבע שנים. לעומת זאת, העונש הבסיסי על תקיפת עובד במערכת הבריאות הוא שלוש שנים בלבד. עובדי מערכת הבריאות כנראה נחשבים בעיני המדינה פחות מבעלי החיים".

מנכ"ל הסתדרות האחיות אורי פליישמן ביקש שהצעת החוק תכלול בהגדרותיה, לצד כלל עובדי הרפואה, גם את כלל נותני השירות במוסדות הרפואיים, בהם גם מאבטחים ועובדי משק.

ח"כ בן ארי קבעה כי הצעה זו תיבחן ותועלה לדיון בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית בוועדה.

הוועדה אישרה לקריאה ראשונה את הצעות החוק של שתי חברות הכנסת כהצעה אחת ממוזגת. הצעת החוק תתמקד בהרחבת ההגנות הקבועות בחוק לכל מי שנותן שירותי בריאות, לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי וכן לנותני שירותי עזרה ראשונה, בהם מתנדבים המעניקים עזרה ראשונה לפצועים ולחולים.

כיום קובע חוק העונשין כי התוקף עובד ציבור בעת מילוי תפקידו או באופן הקשור למילוי תפקידו דינו מאסר של שלוש שנים. עם זאת, מגדיר הסעיף הזה בחוק מקרים שבהם תוחמר הענישה עד לחמש שנות מאסר: אם התוקף התכוון להכשיל או למנוע מהנתקף למלא את תפקידו, אם התוקף החזיק בנשק חם או קר, או אם התקיפה התבצעה על ידי יותר משני אנשים. לגבי תקיפה של מי שמוגדר "עובד חירום" בעת שהוא מטפל באדם המצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או בעת שהוא עובד בחדר מיון - קובע החוק מאסר של חמש שנים.

בדיון אמרה ח"כ מרב בן ארי: "בשנים האחרונות הצוותים הרפואיים בישראל עוברים תקיפות רבות. מדיונים שקיימנו מול משרד המשפטים מצאנו שהחוק אכן מגדיר כבר היום ענישה מחמירה, אך יש צורך לחדד את הגדרותיו ולהרחיבן כדי לוודא שכלל נותני השירותים הרפואיים, כולל מתנדבים נותני עזרה ראשונה, יקבלו מענה משפטי והגנה בחוק".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין הוסיפה: "מחלקות המיון והמחלקות הפנימיות בארץ נמצאות במצב מאוד קשה ובשל כך האינטראקציות שבין הציבור לבין הצוותים הרפואיים הן לא פשוטות. אנשים שנראים נורמטיביים מגיעים ברגע לסיטואציות של אלימות מילולית, ולעתים אף פיזית, מול הצוותים. אנחנו נהיה חייבים להיות הגב ומערכת הביטחון של מערכת הבריאות בישראל".

נושאים קשורים:  אלימות בבתי החולים,  החמרת ענישה,  ד''ר זאב פלדמן,  חדשות,  ענישה על תקיפת צוות רפואי
תגובות

החמרת הענישה היא צעד פופוליסטי חסר כל משמעות אמיתית להקטנת או לביעור האלימות. אין כאן אפילו קצה של רפואה מבוססת ראיות.התפיסה של ענישה כמניעה היא מחשבה מעוותת של משפטנים ואילו הפעם הם אלו שמגלים עמדה שאינה תלויה במשלמי דמי החברה להסתדרות הרפואית

30.11.2018, 11:16

הפתרון הוא בניסיון לצמצם את האלימות בצמתים העמוסים בבתי חולים. לא בענישה ולא בגיוס "כיתות" ו"פלוגות" מאבטחים. הפתרון קשה ובעיקר יקר והוא נוגע למתן סביר של טיפול ושירות למטופלים שהעומס מכריע אותם ואת הצוותים הרפואיים ביחד. אבל כיוון שלמשרד האוצר אין עניין אמיתי ולמשרד הבריאות אין כסף וכיוון שלפחות בשלשת העשורים האחרונים לא ראיתי פילנתרופ שתרם את הונו לתקנון רופאי ואחיות חדרי מיון אז כנראה שהמהלומות ימשיכו להיות חזון נפרץ במקומותינו. חבל על זמן הדיונים עם אנשי משרד המשפטים. הם גם צודקים וגם אינם הכתובת

שלום חברים,
הרי ברור לכל שהחמרת הענישה לאלימים/ות לא תפתור את הבעיה !
האלימות תמשך ואף תיגבר - כל עוד בחדרי המיון המוצפים, במחלקות האישפוז העולות על גדותיהן ,ובמרפאות הדחוסות הקהילתיות לא תשתנה המציאות חסרת החמלה והכבוד האנושי למטופל.
יתכן והגיע הזמן להר'י ל"הרים את הכפפה", לארגן ולפתוח במאבק ציבורי,מעבר לדיוני הכנסת , העתונות והרשתות החברתיות ,
כן ! - ללאחר הכנה מספקת לצאת בראש הפגנות ציבוריות !
יש לעודד ולהנהיג מחאה חברתית גורפת (דוגמת "מחאת הקוטג'" בזמנו), כאשר רופאי הר'י בהמוניהם (מנהלי בתי חולים, מנהלי מחלקות ,רופאים בכירים, מתמחים, סטג'רים וסטודנטים לרפואה בשנים הקליניות ) לוקחים בה חלק בולט !
אני מאמין כי אז יצטרפו המוני החולים ומשפחותיהם להפגנות אלו.
לא מדובר בהפגנה בודדת אלא בהפגנות מתמשכות בכל רחבי הארץ !
אכן מהלך קשה ממושך וקשה, המחייב נחישות של הנהגת הר'י !
רק כך ניתן יהיה לשקם את מע' הבריאות הקורסת - מכיון שכסף יש למכביר !
ראו את כל אותם הסכמים קואליציוניים - לאן זורמים המשאבים...
רק אנו הרופאים יכולים ואף חייבים עקב שליחותינו (ראו שבועת הרופא, אמנת ג'נבה)
להגן על חולינו - בילעדנו כנראה שאין להם מגן ! !
בברכה, פרופ' תיאו דב גולן.

אנונימי/ת
30.11.2018, 22:23

"מחאת הקוטג'" דה פקטו לא השיגה דבר.

אנונימי/ת
30.11.2018, 18:30

על מנת שענישה תרתיע , היא צריכה להיות קשה ביותר. לצערנו השופטים כאן אינם מציאותיים וחסרי רחמים כמו שופטים במדינות שפויות בעולם, שלא שמים על סיפורם "קורע הלב" של התוקפים ומשליכים אותם לבתי כלא לעשרות שנים.

חוצפה של מתיפיפים במשרד המשפטים. תגובת הרפאים צריכה להתבטא בהחמרת העיצומים. לא עוד אספת מחאה דרדלה לשעתיים, אלא השבתה מוחלטת של העבודה בכל בתי החולים ליום שלם.