תרופות אשר גורמות לכשל כבדי חריף (acute liver failure, ALF) אינן שכיחות ומשתנות לפי אזור גאוגרפי. במחקר חדש שנערך ב-St. John's Medical College Hospital בבנגלור, הודו, בדקו החוקרים את התרופות, המאפיינים הקליניים והמעבדתיים והתוצאות של מטופלים עם ALF על רקע שימוש בתרופות (drug‐induced ALF, DIALF). בנוסף, החוקרים ביצעו אנליזה של מנבאים של תמותה והקשר ביניהם לבין ציון ה-MELD, יKing's College criteriaי(KCC) והאינדקס הפרוגנוסטי ALFSG.
עוד בעניין דומה
החוקרים זיהו מטופלים עם DIALF מתוך מאגר של מטופלים עם נזק כבדי על רקע שימוש בתרופות (drug‐induced liver injury, DILI) בין השנים 1997-2017. נעשה שימוש בשיטת RUCAM לשם ביצוע adjudication של המקרים השונים. מטופלים אשר ענו על הקריטריונים של אי ספיקה כבדית חריפה ונזק כבדי על רקע שימוש בתרופות נכללו במחקר. התוצא העיקרי נקבע כהישרדות עצמונית או מוות.
נרשמו 128 מקרים של DIALFי(14%) מתוך 905 מטופלים עם DILI. הגיל הממוצע עמד על 38 שנים, 68 (53%) נשים ו-21 (16.4%) ילדים מתחת לגיל 18. תרופות משולבות לטיפול בשחפת (n=92 ; 72.4%) הביאו לרוב מקרי ה-DIALF. תרופות אחרות כללו תרופות אנטי-אפילפטיות (n=11 ; 10%), דפסון (n=7 ; 5.5%), הורמונים (n=2), מנת יתר של תכשירי ברזל (n=2), פרצטמול (n=2), תרופות אנטי-רטרויראליות, (n=2),יCAMי(n=2), תרופות כימותרפיות (n=3), אוגמנטין (n=2), ואחרים (n=3).י44 מטופלים (34%) הבריאו באופן עצמוני, ו-84 מטופלים (66%), מתוכם 13 ילדים (62%) נפטרו. מין נשי, מיימת, רמת אלבומין, רמת בילירובין, INR וציון MELD נמצאו קשורים באופן מובהק לתמותה. שיעורי התמותה עמדו על 79% אחרי נזק עקב שימוש בתרופות משולבות לטיפול בשחפת, ו-100% אחרי שימוש בפרצטמול ומנת יתר של תכשירי ברזל. השטח מתחת לעקומת ROC עמד על 0.76 עבור ציון ה-MELD ואינדקס ב-ALFSG, ועל 0.51 עבור ה-KCC.
החוקרים מסכמים ש-14% ממקרי ה-DILI הביאו ל-DIALF, כאשר התרופות הנפוצות היו תרופות לטיפול בשחפת, תרופות אנטי-אפילפטיות, דפסון ותרופות אנטי-רטרויראליות. הישרדות עצמונית התרחשה ב-34% בלבד, עם תמותה מוגברת עוד יותר עם תרופות לטיפול בשחפת. תרופות אחרות (לא כולל תרופות לטיפול בשחפת ופרצטמול) היו עם הישרדות טובה יותר (51%). INR וציון MELD נמצאו כמנבאים של תמותה.
מקור: