בחגיגות וצהלות נפתח בית החולים החדש באשדוד. שמחנו, כי סוף סוף, לאחר 40 שנה נפתח בית חולים חדש בישראל. שמחנו, כי סוף סוף נוספו 300 מיטות למדינה הצמאה למיטות אשפוז. שמחנו, כי סוף סוף נוספו מאות תקני רופאים ואחיות למערכת בריאות הנמצאת בהקפאה עמוקה מזה שנים.
עוד בעניין דומה
שמענו על הבטחת הממשלה לפצות את רשת "אסותא" ב-350 מיליון שקלים נוספים בתמורה לוויתור על השר"פ בבית החולים באשדוד. חשבנו לתומנו שהכסף הנוסף יועבר מהאוצר, או מתקציב משרד הבריאות. אז חשבנו...
אנשי האוצר יותר מתוחכמים מכולנו. וכי למה שמערכת הבריאות תקבל הזרקת כסף נוסף להפעלת 300 מיטות על ידי מאות רופאים ואחיות, אם אפשר לשחק במשחק סכום אפס?
על פי התכנית המתוחכמת של משרד האוצר, יגיע הכסף הדרוש להפעלת בית החולים באשדוד מ... שימו לב: בתי החולים בסביבה: בית החולים ברזילי, בית החולים קפלן, בית החולים אסף הרופא, בית החולים שיבא, ואפילו, קצת מבית החולים שערי צדק.
על פי האוצר, פתיחת בית חולים נוסף אמורה להפחית את הפעילות בבתי החולים בסביבתו, אז בואו נעביר מהם כסף להפעלת בית החולים החדש. לתת כסף נוסף מתקציב המדינה? שומו שמים, חס וחלילה, לא!
אז נכון שהיתה קצת ירידה בפעילות חדרי הלידה ב"ברזילי" וב"קפלן", אבל מה זה משנה, שתקציבי חדרי הלידה מגיעים ישירות מהביטוח הלאומי ולא מתקציב המדינה. מה חשובות העובדות ששאר הפעילות בבתי החולים בסביבה עלתה, למרות פתיחת בית החולים החדש וצריך להמשיך לממן אותה? מי ייתן דין וחשבון כאשר ההפחתה של 200 מיליוני השקלים, שהאוצר רוצה "לספוג" מבתי החולים בסביבה ולהעביר ל"אסותא" אשדוד, תגדיל גירעונות ותפגע בשירותים לאוכלוסיה? מנהלי בתי החולים שלנו מצוינים, אבל הם לא קוסמים.
אבל למה אנחנו מתפלאים? זוהי רק דוגמה נוספת לפגיעה המתמשכת בשירותים הניתנים לציבור, ואנחנו שותקים.
הבטיחו להעניק 880 מיליוני שקלים לחיזוק הרפואה הציבורית שנועדו לאפשר פתיחה של חדרי ניתוח נוספים בבתי החולים הציבוריים בשעות אחר הצהריים, ולהשאיר את הרופאים בהם, במקום שילכו לבתי החולים הפרטיים באותן שעות. אז חדרי הניתוח בנהריה, צפת פוריה, וולפסון, בילינסון ומאיר עומדים עדיין ריקים, כי רובו של הסכום, שנועד לחזק את הרפואה הציבורית, כ-500 מיליוני שקלים מהסכום המובטח, הגיע לבתי החולים הפרטיים, שם ניתחו אותם המנתחים את אותם החולים, ועולם כמנהגו נוהג.
חוק ההסדרים של 2016 עשה "מהפכה" בשירותים המוענקים על ידי הביטוחים המשלימים. מספר הרופאים בהסדרים עם הקופות ירד - יש כיום פחות בחירה למבוטחים הרוצים להתייעץ או להינתח דרך ביטוחים אלה. ההשתתפות העצמית עלתה - פחות מבוטחים בביטוחים המשלימים יכולים להרשות לעצמם להשתמש בהם. מה לא ירד? הפרמיה שאנחנו משלמים עבור פחות שירותים.
שיעור מיטות האשפוז בישראל ממשיך לרדת. צריך תוספת שנתית של 400 מיטות כדי להדביק את קצב גידול האוכלוסיה והזדקנותה. בתקציב משרד הבריאות הבטיחו לפני שנתיים תוספת של 200 מיטות בשנה בשש השנים הקרובות - חצי ממה שצריך, אבל בכל זאת משהו. כמה מיטות נוספו ב-2017? על פי הנתונים האחרונים, כנראה אף אחת.
חברות וחברים, ממשיכים לעבוד עלינו. אז כשתגיעו לחדר המיון ותחכו שעות, או כשתמתינו במיון במחלקת השהיה שלושה ימים למיטה במחלקת האשפוז, או אם תקבלו מיטה במסדרון, אל תגידו שלא התרענו.
(המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" ב-23.5.18)