טסטוסטרון

טסטוסטרון אנדקנואט משפר תוצאים מטבוליים בגברים עם היפוגונדיזם משני להשמנת יתר

טיפול ממוצע של 14.8 חודשים עם  טסטוסטרון אנדקנואט תוך שרירי משפר שליטה גליקמית, תפקוד תאי בטא והרכב גוף בגברים עם היפוגונדיזם משני להשמנת יתר

12.03.2018, 16:39
השמנת יתר (צילום: אילוסטרציה)
השמנת יתר (צילום: אילוסטרציה)

מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הפנוטיפ המטבולי של היפוגונדיזם משני (secondary hypogonadism-SH) הקשור בהשמנת יתר בגברים לפני ואחרי טיפול עם טסטוסטרון אנדקנואט (TU) ארוך טווח הניתן תוך שרירית.

המחקר בוצע בתבנית תצפיתית פרוספקטיבית בהשתתפות 13 גברים עם היפוגונדיזם (קבוצת ה-HG) ו-15 מקרי ביקורת עם אאוגונדיזם (קבוצת ה-EG). לחצי מהמשתתפים (שבעה בכל קבוצה) הייתה סוכרת סוג 2. לטובת המחקר בוצעה הערכה מטבולית בסיסית שכללה דגימות דם בצום, הרכב גוף וקלורימטריית גוף מלאה לא-ישירה. קבוצת ה-HG טופלה עם TU תוך-שרירי במשך 6-29 חודשים (ממוצע 14.8 [סטיית תקן-8.7]) ובוצע הערכה מטבולית בסיסית חוזרת. השוואות מבחן T בוצעו בין תחילת המחקר לנקודת הביקורת (בקבוצת ה-HG) ובין נתוני הבסיס של קבוצות ה-HG ו-TG. כלל התוצאות מייצגות ממוצעים.

החוקרים מצאו כי טיפול עם TU הוביל לשיפור מובהק סטטיסטית ב-HbA1C (תשע מילימול/מול, p=0.03) עם שיפור של 52% בהערכת מודל הומאוסטטי (HOMA%B). שיפור בשליטה גליקמית הובל על ידי תת קבוצת ה-HG עם סוכרת עם ירידה של 18 מילימול/מול (p=0.02) בהמוגלובין מסוכרר. לאחר הטיפול עם TU, נצפתה הפחתה מובהקת סטטיסטית במסת שומן (3.5 ק"ג, p=0.03) ועלייה במסת גוף רזה (2.9 ק"ג, p=0.03). פרופיל שומנים וניצול אנרגיה נותרו ללא שינוי לאחר טיפול עם TU. נתוני הבסיס עבור קבוצת ה-HG ו-EG היו דומים מלבד הבדלים בטסטוסטרון, sex hormone binding globulin וקצב מטבולי באזלי.

מסקנת החוקרים היא כי בגברים עם היפוגונדיזם משני להשמנת יתר (ובכלל זה תת-קבוצה עם סוכרת), טיפול עם  TU תוך שרירי משפר שליטה גליקמית, תפקוד תאי בטא והרכב גוף.

מקור: 

Dimitriadis, G.K. et al.  (2018) Endocrine.

נושאים קשורים:  טסטוסטרון,  אנדקנואט,  סוכרת,  מטבוליזם,  השמנת יתר,  היפוגונדיזם,  מחקרים
תגובות