המחקר הנוכחי בוצע במטרה להעריך את הדיוק האבחנתי של בדיקות סקר לפרה-סוכרת ואת היעילות של התערבויות (אורח חיים או מטפורמין) למניעת סוכרת סוג 2 באנשים עם פרה-סוכרת.
עוד בעניין דומה
בוצעה סקירה סיסטמתית ומטה-אנליזה של מאמרים שאותרו במאגרי המידע המקובלים (Medline, PreMedline ו-Embase). פרוטוקולים של המחקר ועבודות נוספות אותרו על ידי חיפוש ציטוטים ב-Google scholar על מנת לזהות מחקרים ופרסומים נוספים. נתונים על סוג המחקר, שיטות וממצאים הוצאו לתוך גיליון Excel. מדגם מייצג של 20% נבדק על ידי חוקר נוסף. נתונים שנכללו עבור בדיקות סקר כללו דיוק אבחנתי ושכיחות באוכלוסייה.
שתי מטה-אנליזות בוצעו, אחת המסכמת את דיוק של בדיקות הסקר לאבחנת פרה-סוכרת [עם בדיקת סבילות לגלוקוז (Oral glucose tolerance) כבדיקת ההתייחסות], והשנייה להערכת הסיכון היחסי (Relative risk) של התקדמות לסוכרת סוג 2 לאחר התערבות לאורח חיים או טיפול עם מטפורמין.
נכללו מחקרים שהעריכו דיוק של בדיקות לזיהוי פרה-סוכרת ומחקרים התערבותיים עם קבוצת בקרה בקרב אנשים שזוהו בבדיקות הסקר. לא הושמו מגבלות שפה.
2,874 כותרים נסקרו ו-148 פרסומים (הכוללים 138 מחקרים) נסקרו במלואם. האנליזה הסופית כללה 49 מחקרים של בדיקות סקר (5 היו מחקרי שכיחות) ו-50 מחקרים התערבותיים.
המוגלובין מסוכרר (HbA1c) נמצא כבעל רגישות ממוצעת של 0.49 (95%CIי 0.40–0.58) וספציפיות של 0.79 (0.73–0.84) לזיהוי פרה-סוכרת, למרות שמחקרים שונים השתמשו בערכי סף שונים. רמות גלוקוז בצום נמצאו כבעלות רגישות ממוצעת של 0.25 (95%CIי0.19–0.32) וספציפיות של 0.94 (0.92–0.96).
מדידות שונות של אבנורמליות גליקמית זיהו תת-אוכלוסיות שונות (לדוגמה, 47% מהאנשים עם המוגלובין מסוכרר לא תקין לא היו בעלי אבנורמליות גליקמית אחרת).
התערבויות לשינוי אורח חיים היו קשורות עם 36% (95%CIי28%-43%) הפחתה בסיכון היחסי לסוכרת סוג 2 למשך 6 חודשים עד 6 שנים, התורמת ל-20% (8%י-31%) במעקב בתקופה שלאחר המחקר.
מסקנת החוקרים הייתה, כי המוגלובין מסוכרר הינו בדיקה לא רגישה ולא ספציפית לזיהוי של פרה-סוכרת, וכי גלוקוז בצום הינה בדיקה ספציפית אבל לא רגישה. התערבויות בקרב אנשים שסווגו דרך בדיקות הסקר כבעלי פרה-סוכרת היו בעלות יעילות מסוימת במניעת סוכרת סוג 2 באוכלוסיות המחקרים. מכוון שבדיקות הסקר אינן מדויקות, אנשים רבים יקבלו אבחנה לא נכונה ויופנו להתערבויות בעוד שאחרים יורגעו בטעות ולא יופנו להתערבויות נוספות.
ממצאים אלו מציעים שגישת "בדוק וטפל" בלבד אינה צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על החמרת מגיפת הסוכרת סוג 2.